כיצד ומדוע זה ש"שבוע שירים מהסרטים" הפך ל"שבוע סרטים רעים משירים נוראיים מהסרטים"? פעמיים בריאן אדאמס, אחד ליונל ריצ'י, בט מידלר והשיר היותר גרוע מהרפרטואר של אירוסמית'. כיצד ומדוע?
לצד הזוועה ההיא, בחסות קוונטין טרנטינו לא פחות, השופטים נחלקו השבוע לזוגות, כשכל זוג נותן את הביקורת למתחרים לסירוגין. שימו לב לחלוקה: השופטים שדעתם מעניינת מישהו (סיימון ופאולה) קיבלו את מה שהיתה אמורה להיות השלישיה המובילה - ליל, דני ואדם פלוס אליסון. שני חסרי המשמעות (יש צורך לומר רנדי וקארה?) קיבלו את אנופ, מאט וכריס. אני הייתי מחליף את כריס בדני או ליל, אבל המסר ברור.
אליסון אירהיטה - I Don't Want To Miss a Thing
לא יכול להיות שזה שיר הפסקול החביב עליה. אני פשוט מסרב להאמין שזה נכון. הביצוע עצמו היה סולידי. בסדר, כזה. הקול שלה גדול, אבל זה היה כמעט ביצוע דני גוקיאי - מצוין ווקאלית אבל לא מעניין. כמעט עצוב לי שזה הביצוע בו בחר סיימון לומר - סוף סוף - שהיא יכולה להגיע לגמר.
אל תפספס
אנופ דיסאי - Everything I Do, I Do It For You
יש סיכוי שזה השיר הנורא ביותר בהיסטוריה של המוזיקה ואנופ עשה מאמץ לבצע אותו באופן סביר, אבל זה לא עבד. זה היה נורא. ועכשיו אני שונא אותו קצת. הוא קיבל את זוג זונות התעשייה קארה ורנדי כשופטים, ובצדק.
אל תפספס
אדם למברט - Born To Be Wild
הנה הדבר הגדול ביותר שאפשר לומר לזכות אדם אחרי הביצוע הזה, שהיה צווחני וכלל את כל הדברים שאני לא אוהב בו. היו מתמודדים מעטים מאד בהיסטוריה של התוכנית הזאת ששמרו על האינטגריטי שלהם כמוהו. התוכנית הזאת היא מכבש לחצים ואדם מתעלם מהמכבש, עושה את הקטע שלו ועושה אותו טוב. אגב, מי מופתע מכך שאדם אוהב את מופע האימים של רוקי?
אל תפספס
מאט ג'יראוד - Have You Ever Really Loved A Woman
עוד שיר נוראי וביצוע משעמם וזייפני. זאת התוכנית הקשה ביותר לצפיה העונה וחלק מזה הוא בגלל הקטלוג המזעזע של בריאן אדאמס.
אל תפספס
דני גוקי - Endless Love
פלצני, יהיר, מעצבן וסיימון סוף סוף הכה בו במקום בו כל שבוע מגיע לו לחטוף: הביצועים שלו לא מעניינים, לא מוסיפים שום דבר למקור, לא מקוריים, ובהשוואה לדיוויד קוק הוא מעאפן ברמות.
אל תפספס
כריס אלן - Falling Slowly
רגע, יש שירים בסרטים שהם לא בומבסטיים ובלתי נסבלים? באמת? רק על כך שבחר - כפי שקוונטין ציין - בשיר שבאמת משמעותי בעבורו מסרט שהוא אוהב ("פעם אחת"), מגיעים לכריס שבחים. זה לא היה אחד הביצועים הטובים ביותר שלו, אבל הוא היה הטוב ביותר הערב. רנדי וקארה ציינו שהשיר הזה אלמוני מדי ואף אחד לא מכיר אותו... כנראה שהם לא מכירים את טקס פרסי האוסקר. שני מדכאים.
אל תפספס
ליל ראונדס - The Rose
ליל לא הקשיבה לקוונטין, כי החלק הראשון היה חלש. ליל לא הקשיבה לסיימון, כי היא לא נתנה אמירה מיוחדת של האמנית שהיא אמורה להיות. אם זה לא מספיק, החלק הגוספל של השיר שלה היא פשו זייפה. לכי הביתה, ליל.
אל תפספס
מדד השופטים
מדד התשכבו כבר של רייאן וסיימון - 2. נראה שכולם נלחצו מכך שנגמר להם הזמן בשבוע שעבר, כי לא היה כל כך זמן השבוע למתח מיני. אבל הם היו חמודים כשהתבלבלו ביציאה לפרסומות לפני ההכרזה על התוצאות.
מדד הג'ננה של פאולה - 3. אם היא תמשיך להיות השופטת הקוהרנטית והמדויקת ביותר בעונה הזאת, היא תאבד את המדד שלה. מצד שני, מי שמבין את מה שהיא אמרה לאדם מוזמן לפרש בטוקבקים.
מדד הטמטום של רנדי - 4,000,000,005,053. המדד שבוטל כי האיש טיפש מכדי למדוד אותו חוזר, במקום המדד הלא ברור של קארה, והוא חוזר בזכות שני דברים: הביקורת שלו לכריס, והחיקוי הילדותי שלו את סיימון - ששיבח את כריס בתוכנית התוצאות - כשזינק לשבח את דני. באמת ובתמים מדובר בטיפש באדם.
מדד המנטור קוונטין טרנטינו - 4. איזו אכזבה. לא חותך, לא מעניין, ואוהב את ליל. הסיבה היחידה שהוא מקבל כאן ניקוד - פרט לעובדה שאני מאד אוהב אותו - היא שהוא אמר שהוא תמיד מצפה להופעה של אדם ושכריס היה היחיד שעשה מה שאמורים לעשות בערב כזה ובחר שיר מסרט שמשמעותי בעבורו.
אפילוג
השלישייה הנמוכה: אנופ, ליל, מאט
צריכה לעוף: ליל
עף: אף אחד. השופטים הצילו את מאט. ולא בצדק. הגיע לו לעוף כמעט כמו לליל.
בשבוע הבא יהיה דיסקו. לא, באמת. דיסקו. משנות השבעים. מה שאומר ששוב יהיו זוועות, אבל גם פוטנציאל להברקות.