מה שהילדים אוהבים

השבוע יצא שיר חדש של ג'ארוויס קוקר בשם "Angela" ובאופן טבעי, הייתי משכונע שהוא ישלוט במדור, יגרום לילדים להזיל ריר ולמבוגרים לייצר אבן בכליה. אלוהים, יותר רחוק מהמציאות לא יכולתי להיות, כי אותו "Angela" הוא חתיכת הזבל הכי גדולה שהאוזניים העדינות שלי נחשפו אליה בתקופה האחרונה. לא ברור מה הוביל את קוקר לשחק אותה כאילו הוא אומן גלאם באופרת רוק, אבל אף ילד לא יצליח לאהוב את מה שהוא עשה שם.

בגלל זה, TV On The Radio הם המרוויחים הגדולים של השבוע, שכן הרימיקס בן השבע וחצי דקות שהם קיבלו מ-Gang Gang Dance הוא לא רק מושלם, מקסים וכו' וכו' - הוא גם הקטע הפותח שלנו וזה ישאיר הכי הרבה רושם להמשך היום.

תאמינו לי שאם הייתי יכול להעביר ארבעה מיקסטייפים רצוף בלי קטע שקשור לדירהאנטר הייתי עושה זאת, אבל החבורה הזו מוציאה כאלו רגעיים מהפנטים בזה אחר זה, שאני לא מצליח לשלוט בזה. הידיים שלי זזות על המקלדת מעצמן.

עוד לא הספקנו להשתחרר מעור הברווז שגרם לנו האלבום השני של Swan Lake וספנסר קרוג, חלק מהסופר-גרופ ההוא ומ-Wolf Parade כבר דופק לנו במוח עם הסינגל החדש של פרוייקט הסולו המצוין שלו. אף אחד לא נח בעולם הזה?

גם חביב המדור ג'יי ריטארד לוקה בחריצות יתר וזורק לכיווננו דמו חדש על ספליט משותף לו ולסוניק יות' (שקטע חדש שלהם מגיע נמצא בפסקה הבאה). למרות המסר התקיף של השיר, הגורס כי יש לתלות את כ-ו-ל-ם, ריטארד מגלה כאן צד עדין יחסית שלא היה מבייש את הפופ של הביץ' בויז. בערך.

סוניק יות' מתנהגים כאילו הם לא בגיל של הדור השני לשואה ועושים המון רעש בסינגל חדש ומעולה שמקדים את האלבום החדש שלהם שייצא ביוני.

קורטני טידוול אוהבת לגוון. לפעמים היא בפולק, לעיתים בקאנטרי, המון בניסיוני ולרגעים נופלת לקלישאות טריפ-הופ. הפעם היא מערבבת רוק ואלקטרוניקה באווירה של אשת Twee שמתה לכעוס על משהו.

זה מדהים איך שכמעט בלי מאמץ הצליחו ה-Winter Gloves להוציא את כל העוקץ שהיה ב-"Smells Like Teen Spirit" המקורי ולהפוך אותי לקטע אינדי-אלקטרו-פופ קליל ואוורירי. כל מה שהיה צריך לעשות זה לנקות, להוסיף ביט ולגרום לחבורת ילדים לצעוק את הפיזמון.

והנה הפליימינג ליפס עושים את ההיפך המוחלט מה-Winter Gloves ומעניקים ל-"Borderline" של מדונה טונה של משמעות. האמת היא, שהקאבר הזה מסתובב ברשת כבר מספר חודשים אבל בגלל שסוף סוף הוא הגיע באיכות טובה ועל ריליס רשמי היה זה ראוי להעניק לכם אותו באיחור ולקוות שאתם עדיין אוהבים את זה.

המושג "סקס או'קלוק" מזכיר מיד את העגמומויות של אניטה ליין, אבל טיגה החליט לשנות את התפיסה שלנו, גנב את ג'יימס מרפי ודרש ממנו להגיד שטויות כמו "טיק טק/ אני לא מפסיק" והצליח - שוב, בעזרת מרפי כמובן - לגרום לשיר אחד באלבום שלו להשמע באמת טוב.

מייק סקינר הכי בקטע של צ'יף צ'יף צ'יף. אחרי שבשבוע שעבר הוא הוציא שלושה שירים לטוויטר (אחד מהם היה פה במיקס) הוא הכריז שהיה לו כיף, ושגם השבוע הוא יעניק לעוקביו שלושה שירים חדשים.

מה שאדיר בקטעים החדשים האלו זה שבגלל חוסר העיבוד והמהירות שבה הוא מוציא אותם, האווירה שלהם חזרה לחלוטין לימים של "Original Pirate Material" והם כולם מעולים, ככה שבאמת היה קשה לבחור אחד מהם להיום. בסוף החלטתי ללכת על השיר הנ"ל, בעיקר בגלל השורה הגאונית "אם זה נראה כמו ברווז וזה הולך כמו ברווז וזה מדבר כמו ברווז הוא צריך זמן בישול ארוך יותר".

קניה ווסט מוציא את הראש שלו מהמים וחובר לקליפס בכדי לעשות איתם את מה שהם עושים הכי טוב - היפ הופ מפציץ וחסר פשרות. השאלה היחידה שיש לי אליהם היא: "אתם אוהבים פישסטיקס"?

ראסטה-מאן. לא יאמן כמה שאני שונא את וייב הרגאמאפן הזה. אני מדמיין בגדים מכוערים וצבעוניים יתר על המידה, שיער מטונף ואנשים מעצבנים. הבעיה היא שכמו כל הילדים, קל לקנות אותי, וכשסנטיגולד בפנים אני מיד משתכנע ונהנה מכל רגע. פתאטי.