להמציא את הגילגול

נתי ברץ כבר הפסיק להתרגש מההצלחה של "הגלגול". הוא משתדל שלא ללכת לפסטיבלים, אבל את השטיח האדום של אירועים נחשבים כמו בטורונטו וברלין, הוא מכיר היטב, ואפילו מתרגל. "הסרט ישתתף באיזה 90-80 פסטיבלים", מספר ברץ בן ה-39 לוואלה! תרבות. "גם בארץ הלך לו די טוב, שלושה חודשים בסינמטק תל אביב ואני מקווה שהוא יחזור לשם אחרי שהוא ימשיך להצליח בעולם, או אחרי כמה פרסים או באוסקר הישראלי".

"אני לא יודע בדיוק איך זה עובד, אבל אני יודע שהסרט כבר עבר לשלב הבא".

אוסקר ישראלי לסרט דוקומנטרי שעוסק בחיפוש אחרי גלגול של מאסטר טיבטי, הוא ממש לא עניין של מה בכך. מילא שסרטו של ברץ לא עוסק בכיבוש, אך להרחיק עד מסע בן ארבע שנים אחרי אדם בשם טנזין זופה, עלול להיות יותר מדי עבור קהל שגם לאנטי מלחמתיות של "ואלס עם באשיר" הגיב בהרמת גבה.

את ברץ, מסתבר, זה לא ממש הדאיג: "מראש, בגלל היקף הסרט והנושא שלו, ידענו שעיקר המימון אליו יגיע מחו"ל והעניין בו יגיע מחו"ל", מספר ברץ. "בארץ אין הצדקה להשקעה כזו, של ארבע שנים במסע אחרי טיבטי. אבל דווקא חשוב להזכיר את סיני אבט מערוץ 8, הראשון שחתמנו מולו והוא פתח לנו את חו"ל. זה מצחיק, אבל הסרט הזה קיבל מכל העולם רק שתי דחיות מרשתות שידור ושתיהן היו מ- yes הישראלי. רק את סיני זה עניין"

"תחילת ההקרנות ביוני בארצות הברית. המשמעות של זה היא שתהיה השקעה בקמפיין פרסומי, הרבה כסף שייצא על הקרנות ברחבי ארצות הברית ומארז DVD מאד מכובד שייצא לסרט. הדבר הכי חשוב שזה אומר הוא שיש כבר הרצות לאוסקר כדי להגיש את הסרט לדבר האמיתי"


רכישת הסרט על ידי חברת אוסילוסקופ לברטוריז של אדם יאוק מהביסטי הבויז, הסתברה לא רק כצעד יוקרתי, אלא ככזה שהציל ל"הגלגול" את הסיכוי באוסקר, כפי שהוא מספר. "כדי להיות זכאי להגיש מועמדות לאוסקר, אתה צריך להקרין את הסרט שבועיים בניו יורק, שבועיים בלוס אנג'לס ואז אסור לו להיות משודר חודשיים בשום מקום ותחנת טלוויזיה לא הסכימה להזיז את מועד השידור שלו, שיצא בערך חמישה ימים לפני המועד המותר. אף אחד לא הצליח להזיז אותם, חוץ מאדם יאוק. רק בגלל הקשרים שלו הם הסכימו להזיז את התאריך. בכלל, מוצא חן בעיני שאדם כמוהו לקח את הסרט, זה הרבה יותר קולי מאיזה מפיץ בודהיסט מזדקן"

"אפשר להתייחס לזה בכמה צורות. אולי זו חלק מההצלחה של הקולנוע הישראלי, היא האפשרות להתעסק בסרטים כאלו ולהצליח. יכול להיות שבלי ההצלחה של השנים האחרונות לא היינו מצליחים להשיג תקציבים לסרט כזה. גם כנראה שהסרט מעניין בפני עצמו".

"האמת שיש לי שני פרויקטים בינלאומיים וזה לא שלא מעניין אותי מה קורה בארץ, פשוט צפוף פה קצת אז אני מעדיף כרגע להתמקד בחו"ל. האחד קשור לעיסוק בגלובליזציה וחלוקת המשאבים בעולם בהיבט האוכל, והשני מתעסק במוות. הפרויקטים שלי הם תמיד ארוכי טווח, אני מאמין שהם ארבע שנים ושלוש שנים"

"יש לי הרבה עבודה סביב 'הגלגול'. עבודה מול האמריקאים ומול האירופאים. יכולתי לבלות כל השנה בפסטיבלים אם הייתי רוצה, אבל אני משתדל ללכת כמה שפחות"

"הסופים בחיים תמיד קשים. כאן מדובר בסוף מאד חד, כי הסרט יצא בסוף וזהו. ברגע שגמרת לעבוד עליו, אתה נשאב לתוך ריק ענק כי זה מעבודה מטורפת לכלום וכל סוף הוא מפחיד כי צריך להתחיל משהו מחדש וצריך להיפרד ממנו, אבל זה תהליך טבעי".

"אולי באמת הייתי צריך , אבל לא הלכתי. התמודדתי עם זה לבד. אני מתמודד עם זה בעבודה על שני הסרטים. אם אתה זז אתה הכי פחות פגיע"