"אני בן אדם שלוקח לו הרבה זמן בהכל", מספר ירמי קפלן לוואלה! תרבות על שש השנים שעברו בין אלבומו האחרון, "הזמן האבוד" ועד הסינגל החדש", כל אחד יכול", מתוך "חשק", אלבומו החמישי של קפלן עליו הוא עמל בימים אלו. "האלבום הראשון שלי יצא רק בגיל 33, אני לוקח את החיים ככה, הכל בסלואו מושן. שנה וחצי של בן אדם רגיל זה שנה אצלי"
בדיוק ההיפך ממה שקורה על הבמה ובמוזיקה. שם אתה די מהיר
"זה אולי מה שמשמר את האנרגיה, כי אני בן אדם היפר ואקטיבי, אבל כל פעולה לוקחת אצלי הרבה זמן, אני אדם מאד מתלבטן".
מה המקור של ההתלבטות הזו בעצם?
"החומרים רובם כתובים כבר שלוש שנים, גם רוב הסקיצות היו לי כבר בזמן הזה. אבל משם, המחשבה הראשונה היתה לעבוד עם מפיק מוזיקלי חיצוני, ואז אתה צריך למצוא את הבן אדם הזה ואז למצוא חברת תקליטים או איזה גוף מממן אחר. פתאום אתה מסתכל סביב ואתה רואה שחלה התכאסות, מלשון כאוס בתעשייה, המצב נהיה שכולם שוברים את הכלים ועדיין משחקים. נהייתה אווירה שבה חברות התקליטים לא רלוונטיות. אז בסופו של דבר מתוך הלחכות הזה, כל הזמן עברתי עוד שלב בסוף הייתי הגוף המממן בעצמי. מצד אחד זה כיף, מצד שני ברור לי שאני צריך לשלב איזשהו גוף שיעזור".
אתה לא מתחבר ממש לעידן הסלולר והסינגלים.
"אני בן אדם שבא מדור אחר, אני לא בן אדם של שיר אחד. אני גם חושב שאנשים רוצים לשמוע גוף עבודה ולאו דווקא שני שירים שהיו סינגלים מוצלחים. אני מנסה לשלב קבוצת שירים עם משהו משותף, כדי להסביר איך אני מרגיש את חווית החיים שעוברת עליי. הרי אני תמיד מעורבב ותמיד יש בלאגנים להתעסק איתם"
השיר החדש נשמע כמו המשך של "הזמן האבוד", אבל עם טעם טיפה אחר.
"מצחיק שאתה אומר את זה. דיברתי לאחרונה עם כמה מוזיקאים ומפיקים, עם משה לוי למשל שעשה את אריק ברמן החדש. הוא סיפר שהוא ניסה לשמור לו על שפה מוזיקלית רציפה אחרי האלבום הראשון. אני כן מרגיש שכן הצלחתי להביא עוד טוויסט לדברים שאני עושה, שאני מתעסק בהם. אני כן מרגיש שזו המוזיקה שלי, כמו אצל רוב האמנים שאני מכיר ומעריך יש לי קו מזהה וסדר שאפשר לזהות במוזיקה שלי, יש אצלי איזשהם תדרים שאפשר לזהות ועם זאת חשוב לי לעניין את עצמי בעשייה שלי ולכן אני מצליח לעניין את עצמי ולהביא צבע וגוון אחר, להצליח עוד קצת להביא עניין ועדיין להיות אותו ירמי".
אותו ירמי הוא גם אחד שלא מסוגל לשמור בבטן. זה עובר בטקסטים החדשים?
"כן, אני לא אחד ששומר בבטן, אבל גם כשזה מתפרץ אני יושב וכותב מחדש. אני חייב לעבור את ה- 20 עד 50 טיוטות לכל שיר ובקלי קלות, קם בבוקר ומעתיק מדף לדף, עם השמטת החלקים הלא טובים. ההשראות הן נופלות עליי מהסביבה, אתה לא חייב לחפש מאיפה ההשראה תגיע, כי היא תגיע ממה שמסתובב סביבי".
מה האלמנט הכי חשוב בסינון? מה גורם להשמיט שיר למעשה?
"אני רוצה לשיר את המשפטים שאני כותב ל- 20 השנים הקרובות, כי שירים כמו "מודדת" ו"מחפשת" אתה ממשיך ושר אותם בכל הופעה 15 שנים קדימה ואם זה לא בא ממקום אמיתי, לא תוכל לעמוד מאחורי זה, בשלב מסוים זה ינשור ממך ובלי זה תעשה עוול לעצמך".
עוד בוואלה!
"חשק" עוסק בפאזה הנוכחית בחייך? הפרידה מרויטל?
"באלבום הזה החלטתי להשאיר את הסיפורים והסודות בתוך השירים גם בשביל הניקיון של החיים שלי וגם כדי להשאיר את הדמיון של האנשים. אני כותב על נושא, הזוגיות והקושי שלהם, אבל לכל אחד יש את החיים שלו והסיפור שלו ומשם הם מתחברים. זה קצת סותם את הדמיון, כמו קליפ גרוע. זה מונע ממך מלעוף על השיר".
על השיר החדש, "כל אחד יכול", דווקא מסכים קפלן להרחיב מעט. השיר מדבר על מישהו מאד קרוב אליי שאיבד את זה כמעט לגמרי", אומר קפלן. "עכשיו הוא חזר להיות שפוי אבל עדיין עלול בכל זמן ובכל רגע להיאבד שוב כי לכל בן אדם יש את המקומות שאם לוחצים לו על הכפתורים שלו, הוא יעשה דברים שלא חשב שהוא יעשה. האובדן עשתונות הזה, שהוא בלתי צפוי לפעמים מוביל אותך למקומות אפלים. השיר מנסה להיות אמפתי ולקבל את זה, להיות מבין. לחשוב שלא צריך להיות אפל וכבד עם הדיכאון, אלא לתת לו לעבור דרכך".
לא טעיתם, ירמי קפלן רגוע וזורם, עד שזה מגיע להופעה. שם, קפלן הוא עדיין אותו ילד שקופץ על שולחנות ושובר כוסות וצלחות, לפעמים עם האוכל עליהן. "על הבמה זה אחד המקומות הבודדים בהם אני בטוח בחיים שלי", מספר קפלן. "זה המקום שבו יש לי שליטה על המתרחש וזה כרוך בחוסר שליטה. הייתי אחד הראשונים בארץ שנכנסו לפאזת חוסר שליטה מוחלטת על הבמה, מבלי להיות מוקצן במוזיקה, אחד שיכול לשיר שיר כמו 'מודדת', אחד השירים שהיו מושמעים הכי הרבה ברדיו כשיצא ולפרק שולחנות.
"הפכתי את הקהל לחלק אקטיבי מההופעה, כשבאתי אליו. זכות הקיום שלי במוזיקה הישראלית ובסצנה המקומית שואבת הרבה מהיכולת שלי ליצור את העולם שלי, את הירמי'ז וורלד, שנובע מתוך ההופעות שהן דבר חי, נושם ובועט. זה מה שמביא את האנשים לחזור, גם אם אני עולה להם על הברכיים"
כן, זכור לי מקרה או שניים כאלו.
"רגע רגע, שברתי לך משהו? אני תמיד דואג לפצות מישהו שנשפכה עליו שתייה או נשברה לו צלחת. בסך הכל זה מצחיק, אבל זה מסתכם בערך ב- 130 שקלים, 3-4 שקלים לצלחת, פחות מזה לכוס. ככה ההפסד הכלכלי לא כזה גדול, וזה די שווה את זה".
* "כל אחד יכול" הוא הסינגל הראשון בלייבל "Master One Music", לייבל המוזיקה החדש של חברת "Maste One" מבכירות חברות המאסטרינג בישראל, עם לקוחות כגון רמי, ריטה, יוני בלוך, שלמה ארצי, עידן רייכל ועוד רבים. באחרונה החליטה החברה, בראשות טלי כץ, גל ברעם ורון חזקיהו להתרחב גם לשוק הסינגלים ובחרה בקפלן כסינגל הראשון שלה.