פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      "התמורה הגדולה היא האהבה של הקהל"

      "החברים של נאור" מסיימת עונה ונאור ציון מסביר לעינב שיף שכסף - אין כאן. רק אהבה וכאפות מפרגנות ברחוב

      נאור ציון, "החברים של נאור" מסיימת עונה שנייה מוצלחת, אתה נמצא במצב של סיום תקופה?

      אני אף פעם לא במוד של סיום, אני תמיד חושב על הדבר. יש עוד פרויקט שהתחלתי לכתוב אותו, סדרה בסגנון סטארסקי והאץ' שמאתגרת אותי מאד. אני כותב עוד שלושה פרקים של העונה השלישית כדי שהיא תהיה עונה של 13 פרקים".

      בגלל שהעונה האחרונה פוצלה, למעשה.

      "העונה השנייה פוצלה, היא הייתה אמורה להיות ארוכה יותר אבל בגלל כל מיני אילוצים של הערוץ זה לא קרה. ראינו שלא נעמוד ביעד של 20 פרקים, גם כי כל העונה הייתה בסטנדרט מאד גבוה של הפקה. ותראה, גם 'הבורר' הלכה לכיוון של 10 פרקים לעונה. מבחינתנו, הפיצול הרוויח את העונה השלישית שכתובה ברובה, כך שאפשר יהיה להיכנס להילוך של עבודה".

      העונה הזו הגיעה לרייטינג מצליח יחסית. מה שונה בה מהעונה הראשונה?

      "זה לא מדויק, כי גם העונה הקודמת הצליחה מאד. בעיני, בשביל לעשות מספרים ורייטינג צריך שלושה דברים: קודם כל סדרה טובה, אבל שני דברים יותר חשובים הם פרוגרמינג ואיך משיקים אותה. בעונה הראשונה גם הפרוגרמינג וגם ההשקה היו טעונים שיפור בצורה משמעותית והשנה יצא לי לעבוד עם מחלקת הפרומו הכי טובה בארץ. השיבוץ שלה היה הכי טוב, כי האופציות היו או אחרי 'הישרדות' או מול 'האח הגדול VIP'. אני שמח שהצלחתי לשכנע את הערוץ שלא לשדר אותנו מול 'האח הגדול'".

      העובדה שאתה מביים את הסדרה תרמה להצלחה שלה?

      "בראש בראשונה אני רואה את עצמי ככותב וכבמאי, שם האגו שלי. הרבה פעמים אני מוריד את השורות שלי בתסריט ונותן לאחרים כי אני חושב על הסיפור שלי, פחות על עצמי. בעיני זה הכי חשוב, בסדרה טלוויזיונית קולנועית. מגיל 20 הרצון שלי היה לביים, הפאשן שלי תמיד היה לביים וגם עשיתי את זה בספיישלים של ערוץ 10 וערוץ 2. הפעם זה נתפס לאנשים כסדרה שלי בגלל הרצף. אם הייתי עושה פרק אחד של הסדרה, מי היה זוכר שביימתי?"

      העונה הזו יותר טובה מהקודמת?

      "העונה השנייה הרבה יותר טובה מבחינתי, כי היה יותר זמן ויותר כסף, כמעט פי שניים מהעונה שעברה. גם הדינמיקה בין השחקנים מאד השתפרה. אני במאי שמאוד אוהב לעבוד עם השחקנים והניצבים, וזה בא לידי ביטוי בעונה הזו".

      מי הפייבוריטים שלך בעונה הזו?

      "יובל סמו זה באמת נכס לכל במאי, שחקן ותסריטאי. זה כמו שאתה מבין שחקן זר בכדורסל, רק שסמו נמוך, אז זה כמו זר ברמת הבאולינג. יש עוד שחקנים מדהימים - היה וייב מאד טוב עם רונית איבגי, עם דלאל מפיצריית 'הסובל' ובזה אני מתחשב. הדמות של ההומואים. פלוטו (דוד קיגלר) יילך ויתעצם בעונה השלישית כי הוא קומיקאי מאד מוכשר. בעונה הזו התעקשתי שהפוסטר של הסדרה יהיה עם כל השחקנים ולא רק עם ארבע הדמויות הראשיות, כי אנשים אוהבים סדרות שיש בהם הרבה חבר'ה, משהו לא כפוי. ככל שיש יותר אנשים ויש יותר צבע – יותר טוב".

      זו סדרה מאד תל אביבית מצד אחד וכל ישראלית מצד שני. איך משלבים בין השניים?

      "אני בכלל חושב שיש בסדרה הזו הרבה מאד אוניברסלי דווקא. קח את הפרקים של שתי העונות - הם בני תרגום בכל מדינה בעולם. בעניין התל אביביות, כל לוקיישן בסדרה בא מהריצות שלי ברחבי העיר, שבה אני מגלה מקומות שבחיים לא הייתי מגלה באוטו. זה נכון שיש אייקונים תל אביביים שמופיעים בסדרה, אבל זה לא בא במובן הבועתי של המילה אלא במובן הרחב של המילה. דלאל למשל, הוא בעל העסק המקומי וגם בשיחת סלון מדברים על החומוס הטוב בארץ. בסדרות אחרות, שאני לא אזכיר שמות, יש תל אביביות במובן הבועתי של המילה וכאן לא".

      אגב לתרגם פרקים, יש דיבור על מכירת הסדרה לחו"ל?

      "יש סוג של משא ומתן עם ארצות הברית. כשהגשתי את התסריטים לשם, שיניתי את התסריט ברמת הדמויות, כדי שזה לא יעורר קונוטציית סיינפלד. הסדרה תהיה על חבר'ה שגרים בברוקלין ונורא רוצים לפרוץ. מאד יפה התרגום, אני חייב לומר".

      אז הכל הולך לא רע בכלל, הא?

      "הכל לא כזה ממש טוב. הקזתי דם בהפקה, מי שהיה שם יודע כמה סבלתי וזה גם לא כלכלי כל כך. רציתי לקבל את ההכרה כתסריטאי וכבמאי וזה אכן קרה, אבל התמורה הכי גדולה, יותר גדולה מהכסף שאין בזה, זה האהבה הגדולה של הקהל, זו אחת הסיבות שהמשכתי לכתוב את העונה השלישית".

      מה היית עושה אחרת עם הסדרה?

      "עכשיו אולי הייתי הולך לפרויקט שאני לא צריך לשחק בו, כי זה די סיוט. עכשיו הסדרה הפכה לסדרה של כולם ולכן אני מחוייב להם, לקהל. אם לא הייתי כותב כבר את העונה השלישית אז אולי היו יותר ספקות, אבל כרגע זה כמו תינוק וגם יש פרקים שנורא חשוב לי לעשות אותם".

      עם כל המחמאות, בטח עדיין מבקשים ממך בדיחה ברחוב.

      "האמת שפחות, זה הפך רק למחמאות על הסדרה, מכל הלב. אני יחסית סבלן למחמאות מהרחוב, אבל תמיד יש מישהו שבא עם יציאה לא במקום ועם טיפה אובר כאפה על הכתף. אבל ברוך השם, יש לי כתף חזקה".