דרך ארץ: ארץ נהדרת והאח הגדול

היה זה חסן נסראללה ששאל את השאלה הרת הגורל "האם ישראל היא מדינה שיש לה צבא, או צבא שיש לו מדינה?". על אותו משקל פחות או יותר ראוי שמישהו יפנה שאלה דומה לשידורי קשת: "האם היא זכיינית שיש לה 'אח גדול', או 'אח גדול' שיש לו זכיינית?".

חצי השעה הראשונה בספיישל יום העצמאות של "ארץ נהדרת" הראתה בדיוק מה הם יחסי הכוחות החדשים אצל הזכיינית שכולם אוהבים לשנוא (אבל כולם נורא מעריכים את המקצוענות שלה), וסימן את חילופי השלטון במדינת ראול ולנברג: מעתה גם "ארץ נהדרת", עד לא מזמן המלכה הבלתי מעורערת, היא משרתת לכל דבר. זה בכלל לא משנה אם "האח הגדול" היא בידור טוב או לא, האם מדובר ביצירה מקורית סוגה עילית או ביב שופכין טלוויזיוני שמדרדר את המוסר הלאומי. מה שמשנה הוא שהיא השתלטה גם על ספינת הדגל; מי שעד לאותו רגע היתה זו שמכתיבה את הלך הרוח וכיום מובלת בגחונה על ידו. אני יודע, זה רק ספיישל יום עצמאות לא מחייב שבסך הכל בא לגזור קופון ולא אמור להוביל לאיזו מסקנה גורפת. אלא שמה לעשות, הוא כן.

מצטער, אבל לפי תפישתי לא מן הראוי ש"ארץ נהדרת", בוודאי כשהיא אוספת את שורותיה לתכנית מיוחדת, תרפרר במשך חצי שעה שלמה לאירועים שהיו שיחת הברזייה של לפני חודש. דאחקות על בננות ופנינה טורנה, או על הריב ההוא של דודי מליץ ואמיר פיי גוטמן מתאימות אולי לתכנית סיום גרנדיוזית של "האח הגדול" בהשתתפות כוכבי "ארץ" או איך שלא היו אורזים את הגמר הגדול, או הרגעים הגדולים, או השד ואבי ניר יודעים מה. אבל לא ליותר מזה.

יתרה מזאת, נודף מכאן ריח של זחיחות זכיינית ממדרגה ראשונה; זכיינית שחושבת שכולנו עדיין נוצרים בראשנו את כל אותם רגעי קסם מבית "האח הגדול VIP", ומוכנים באיחור מנומס של חודש לקבל אותם מחוממים במיקרו ומוגשים באסתטיות וכישרון שמטשטשים את הגבולות בין המותגים של "קשת". אז היו כאן ציטוטים מ"הדיקטטור הגדול" של צ'פלין, וסאטירה על היעדרו של שר בריאות, ורוחב הממשלה הפזרנית, ונזכרנו שאהוד ברק הוא אפס, וג'ודי ניר מוזס שלום שתמיד מרימה את האווירה, ואביגדור ליברמן ישן עם מצנפת של הקו קלוקס קלאן, והיו בדיחות מוצלחות ואנלוגיות יפות בין ההתרחשויות ההן להתרחשויות הללו, אבל מה שנזכור הוא שבסופו של יום, אחרי שפצחו במלחמה מקושקשת עם ארצות הברית, עברו שרי ממשלת ישראל לגור בבית האח הגדול; ואיזה קטעים שג'ודי התרגשה כשהשמיעו את "נשמתי" של מאיה בוסקילה; ושהשמלה של הרב עובדיה יוסף התרוממה כמו זו של עדי נוימן (כולל הכוכב שהצמידו לה בוואלה! סלבס). בינינו, חליבה כזו צינית של מותג אחר זה לא משהו שהייתם מצפים שיופיע ב"שבוע סוף"?

כי חוץ מזה היתה אמש תכנית לא רעה בכלל. במבזקים לא היה פספוס אחד, הפרודיה על הפרסומות של אל-על עם פבלו רוזנברג פגעה והעבירה סאטירה על מערכת הבריאות הקלוקלת שלנו; הסרטים התל אביביים הציגו - כצפוי, וברמת גימור של טויוטה לקסוס - את מאור כהן בשיאו, הן כאריק איינשטיין, הן כגידי גוב ובעיקר כלאונרד כהן (כולל סאטירה על הופעות של משתמטים והתנהגות חיילי צה"ל). אסי כרגיל זרח בכל דמות שעשה (מאיווט ועד השוטר אזולאי) אורנה היתה מעולה וחדה לכל אורך התכנית (לימור לבנת, גלי עטרי), רננה רז רשמה הופעת אורח עם הומור עצמי, אפי האהוב הגיח לסיבוב ניצחון בשלישייה של "דיזינגוף 99" טל פרידמן רצח כסוזן בויל ופיניש קרע כשימי תבורי (דפש מוד היו לא משהו בכלל. ואולי די עם אפקט החזרה הטחון שיושם אתמול בצורה חסרת חן ב"מאסטר אנד סרבנט"). ואז חזרנו לבית האח הגדול.

אם היינו צריכים עדות נוספת להשתלטות של מנטליות ארז טל צינית על כל חלקה טובה, הגיעה אמש הפינה של דודו ארז ושוב הדגימה התנשאות תקשורתית סתלבטנית על האדם הפשוט ההלום ממצלמת הטלוויזיה. באמא שלכם, זה נראה לכם כוחות לצאת למנגלים בפארק הירקון ביום העצמאות? ידעתם בדיוק מה אתם הולכים לקבל וממי. זו החוכמה הכי קטנה, על האנשים הכי חלשים, בסיטואציה הכי לא הוגנת.

זה רק אני, או שהפרומואים לעונה החדשה של כוכב נולד" דומים נורא לפרויקט Thru You של קותימן? אתם לא צריכים לענות.