הארי המזוהם

אני שונא להשתין לכל הילדים בדיוק באמצע קומזיץ ההבלים שהם מנהלים, ואני יודע שתקראו לי וולגארי ותשלחו לי ליזול בכמויות, אבל מה אני יכול לעשות? אני עוד עדין נפש לעומת מטחנת הגועל נפש שכל הדור הבא הושלך לתוכה, רק כדי לצאת מתוכה כמו סלילי שלשול תואמים, בפיות פעורים, בגרונות ניחרים, בידיים מנדנדות ובמניירות מנג'סות: הארי פוטר!

ועליי להתוודות שלא הצלחתי לצלוח אף "הארי פוטר" עד תומו. ניסיתי שלושה – אחד באנגלית – והמקסימום שקליפת הפיסטוק שאני מחזיק בתור מוח אפשרה לי, היה 30 עמודים. וזה מכיוון ש"הארי פוטר", אחרי הכל, היא סתם עוד סדרת ספרים לבני נוער המלהגת על גבול הפנטזיה האנומלית, החלום להשתחרר מכבלי הבורגנות והבלי העולם באמצעות - נו באמת - קסמים. וזה מכיוון ש"הארי פוטר", אפילו אם יש בו חן, הוא סתמי ובר חלוף, בוודאי לא בעל איכויות ספרותיות או חברתיות, שלא לדבר, חס וחלילה, על משהו מעבר. פסגות שאליהן מגיעה בקלות סדרת "שר הטבעות". אבל לא משנה.

מקור הקריזה שמביאה לי כל הפוטר מניה הזאת היא העובדה שממש מתחת לאפינו – כמבוגרים וכצרכנים מתווכים של עולם הילדים – קמה לתחייה מפלצת הפאשיזם הטוטליטרי הצרכני החדש. ההארי פוטר מניה אינה עוד תופעה צרכנית. היא מחלת נפש כלל עולמית. ההארי פוטר מניה אינה עוד היסטריית קניות במסווה של השכנת שלום בין מבוגרים לילדים ערב חג המולד, אלא היא עגל הזהב המודרני.

לשיטתי, התרבות המערבית כולה מצויה במשבר זהות וערכים מטלטל, שביטויו המוקצן והמכוער בתופעה. ביחד עם הנרקומניות הקפיטליסטית של מרצ'נדייז ושל מסרים נחותים, קלים לעיכול, היא כרתה ברית עם בעלי ההון ליצור מנגנון משומן של מסחטת כספים מטורפת, במסווה של תרבות פנאי, בכדי להביא מעט דיצה ואורה לחיי הבורגני האפרורי. "הארי פוטר", כאילו אנטי גיבור שקל להזדהות אתו, והתופעה שנוצרה עם הופעתו, הם עדות מוחצת לקריסה מוחלטת של כושר השיפוט והאבחנה האסתטית של דור שלם. רוצה לומר: הדור הבא בעקבותינו, כמונו אנו, לא שם קצוץ על התוכן בו הוא מולעט, כל עוד ניתן לרכוש אותו בבובה תואמת לזכר ולנקבה.

עגל הזהב הנהנתני סביבו רוקדים ילדים ברחבי כל העולם המערבי (מדובר, כמובן, רק במעמד הבורגני, בעל האמצעים, שאינו טרוד בזוטות דוגמת הישרדות) הוא סימן אמיתי לסופה של ספרות הילדים, של הסיכוי לטיפוח דור חדש של קוראים מאותגרים ומושכלים שעולם הדימויים שלהם לא יהיה קולקטיבי. שכן שטיפת המוח המכוונת על ידי תאגידי הענק, מתועלת לכיוון הפיכת הצרכן – בן הנוער, הילד – לאובייקט מתוכנת, לכלי קיבול מטומטם ועילג שכל תכליתו תהיה רדיפה אחרי סימני התרבות שהשררה מכתיבה לו.

איני חושד בכוונה פוליטית נסתרת. מובן כי שם המשחק הוא עוד כמה ירוקים, או עוד כמה דיוקנאות של המלכה אליזבת. על נייר. אולם מימדי הנזק של תופעת הארי פוטר – לא ישורנו. הוכח כי ניתן לסחוף דור שלם, דור שלם, אחר סטיקר ממושקף עם כובע משולש מטופש. הוכח, בקלות מגוחכת, כי ניתן לברוא דור שלם בצלמו של מנגנון כלכלי ולשיטותיו. הוא יקבע את הטעם, הוא יפיק את המוצרים והוא ילחץ על הכפתורים בקופה הרושמת. סופו של עניין הוא בורות מוחלטת, אדישות אינטלקטואלית ונהייה אחר סמלים ריקים מתוכן.

רבותי, השכפול הגנטי כבר כאן. הביטו באחיכם הקטנים, בחבריהם, ובבני גילם מעבר לאוקיינוס, כולם מתפללים לאותו אל, כולם עובדים את אותו עגל זהב. ומה זה משנה אם שמו הארי פוטר או לוק סקייווקר?

ג'י.קיי רולינג, שמעקרת בית מובטלת הפכה לאחת הנשים העשירות בעולם – לא על שום המצאה גדולה, יזמות עסקית, או אפילו גאונות בתחום עיסוקה - הולידה את השרץ. על פניו אין כל סיבה לבוא אל האשה הנעימה, שהמזל האיר לה פנים, בטענות. כסף יש לה, לעוד הרבה שנים, אל חשש. אז מה מניע אותה עכשיו? הרדיפה אחר עוד כסף? אולי הרצון להשתלט על נפשות הדור הבא? תצחקו, תצחקו, אבל גם אתם בוודאי תסכימו כי ביכולתה להשפיע על עיצוב אישיותם של דור המחר יותר מכל מחנכיהם וספרי הלימוד גם יחד. מבלי להיחשד בחיבה לצנזורה, האם מישהו עמד על רמת המוסריות בספרים הללו ועל הערכים שהיא מנחילה לקוראיה, החלילנית החדשה מהמלין? האם תסכימו כי יש בידיה כלי שעשוי לשמש שרת בידי מנגנון אידיאולוגי, על מנת להטמיע מסרים מועדפים אצל דור שלם? האין זו עריצות? האין זה טוטליטריזם צרכני מסוכן?

ועכשיו הסרט, במסגרת התפשטות הקמפיין העסקי. נסו לצלוח עיתון, תוכנית רדיו, לוח מודעות, שיחה בין ילדים, מבלי ששם הקודש החדש יינשא. האם אני פרנואיד? בוודאי. האם אני מגזים? ימים יגידו. האם יש סכנה בתופעה? שמישהו יעיז להגיד שמנגנון המיליארדים הזה הוא הגירסה של תרבות המערב ל"חזרה אל התמימות".

אה, ועוד דבר, הבטחתי שאני לא אגיד משהו בסגנון, "חמש מאות דולר לכרטיס להקרנת הבכורה, נראה ילד בירוחם מצליח להיכנס להקרנת הבכורה". אבל, חמש מאות דולר לכרטיס להקרנת הבכורה, נראה ילד בירוחם מצליח להיכנס להקרנת הבכורה. קיטוב חברתי כבר אמרתי?