קראו את הפרק הראשון של "ברזים ערופי שפתיים"

כרך זה, הראשון מבין ארבעה כרכים של 'כל שירי דוד אבידן', כולל את התקופה הראשונה ביצירתו, זו? שראשיתה ב'ברזים ערופי שפתיים' (1954) והמשכה ב'בעיות אישיות' (1957), 'סיכום ביניים' (1960, מבחר מתוך שני הספרים הראשונים שנוספו לו שירים חדשים) ו'שירי לחץ' (1962), וסופה ב'משהו בשביל מישהו: מבחר שירים, 1962-1964' (1964).

'משהו בשביל מישהו' מורכב משני פרקים: הפרק הראשון, "שירים קודמים", הוא מבחר מקיף של השירים שפורסמו עד אז (1954-1962), והם מחולקים לשערים על פי הספרים שבהם ראו אור לראשונה; הפרק השני, "שירים חדשים", כולל ארבע חטיבות גדולות של שירים שנכתבו בשנים 1962-1964: "אין עלית רוחנית בארץ הזאת", "שירים צוננים ואחרים", "קוהלת הצעיר וגו'" ו"הוא אשר מה". לדברי אבידן בריאיון עם מנחם בן, דן מירון יזם את הרעיון להוציא את מבחר השירים בהוצאת שוקן; אבידן, שרצה להציג קובץ גדול ועשיר של שירתו, החליט להוסיף את השירים החדשים ל'משהו בשביל מישהו', על אף שתכנן להוציאם כארבעה ספרי שירה נפרדים (ראו: 'דיוקן/3, דוד אבידן', הוצאת נמרוד, 2004).

במהדורה זו השירים מופיעים כסדרם וכנתינתם האחרונה; כלומר, על פי הסדר בקבצים המקוריים, אך על פי הנוסח האחרון שלהם מתוך נאמנות לשינויים שהמשורר ערך בהם. השירים המעטים שהמשורר לא כ??ל?ל ב'משהו בשביל מישהו' מופיעים כפי שהופיעו בספרים שבהם ראו אור לראשונה, ואילו השירים שיש להם נוסח חדש ב'מבחר' הובאו בשיטת הכתיב ה"חריגית" (כלשונו של המשורר) המיוחדת, שכלליה ונימוקיה מפורטים בספר (כאן בעמ' 298-300).

בשירים שבהם יש הבדלים נוספים בין הנוסחים, מלבד שינויי הכתיב, הבאנו אותם בהערות שוליים, שכולן – למעט זו שבעמ' 294 – הן שלנו. בשני מקומות ראינו לנכון לתת את הנוסח הראשון והנוסח האחרון במלואם על שום השינויים המרובים והמשמעותיים ביניהם (בשירים "בעניין אהבתו האומללה של ג'. אלפרד פ?רו?פרו?ק" שבעמ' 52-53 ו"חלום רע" שבעמ' 35-38).
כמו כן נכללו בכרך זה שירי הנעורים של אבידן שקדמו ל'ברזים ערופי שפתיים'. שירים אלה לא כונסו עד היום בספר והם התפרסמו בעיתונות היומית ('קול העם'; 'על המשמר'; 'משא') ובכתבי עת שלא האריכו ימים ('קול הנוער' ו'תמורות').
בחטיבה נפרדת רוכזו כאן דברי השיר המפוזרים בשני מחזות של אבידן: 'מחר אתה מת, אדוני' ו'ק?אר?אמ?ב?ו?ל' מתוך 'דוד אבידן מגיש תיאטרון מופשט' (1965). כללנו "פ??זמו?רים" אלה (כהגדרתו של המשורר) מתוך הנחה שהם בגדר חי הנושא את עצמו גם במנותק מהקשרם וכי הם מאירים פן נוסף בתחושת העולם ובאמנות השירה של היוצר.

ככלל שמרנו על הכתיב של הכותרות השונות המיוחד לאבידן (למשל, "פאטאמורגאנה", "מדיי") ועל פי רוב על ניקוד המלים גם כשאינו עולה בקנה אחד עם הנורמה הלשונית ("ב??ע?יו?ת" ולא "ב??ע?יו?ת", "ת??מ?נו?ן" ולא "ת??מ?נו?ן", "פ??כ??חו?נו?" ולא "פ??כ?חו?נו?"). נהגנו כך על מנת לשמר את ההיגוי של לשון הדיבור שאבידן נטה לה או כשהניקוד החריג משרת את המקצב.

אנו מבקשים להודות לענת בנין מן הארכיון הציוני המרכזי בירושלים, לארכיון העיתונות שבספריית "שער ציון" – בית אריאלה, לארכיון דוד אבידן המופקד במכון "הקשרים" לחקר הספרות והתרבות היהודית והישראלית באוניברסיטת בן גוריון בנגב ולמכון לחקר תנועת העבודה והחלוץ על שם פנחס לבון. הם סייעו לנו להגיע אל השירים שלא קובצו בספר.

תודה מיוחדת לפרופ' גבריאל מוקד על המידע שחלק איתנו ולד"ר יעקב (קובי) אברבנאל, שהעמיד לרשותנו אחדים משיריו הלא מכונסים של המשורר ואת הפזמונים שאבידן פרסם תחת שם העט 'דיוגנס'. שירים אלה מופיעים בעבודת הדוקטור שלו, 'שירת דוד אבידן המוקדמת (1950-1954)', שנכתבה בהדרכת תמר וולף-מונזון באוניברסיטת בר אילן. ייתכן כי חרף מאמצינו נותרו שירים שלא עלה בידינו לאתרם.

העורכים

ה?ר?חו?ב ה?י??פ?ה-ה?י??פ?ה י?ע?צ?ר ל?ב?ס?ו?ף ב??ד?ר?כ?ו?.
ה?ש???ל?ו?ה, א?טו?מ?ה ו?ק?ש??ה, ת??ח?ת?ך? כ??מו? ח?ל??ה ל?א?ר?כ?ו?.
ו?ה?ב??ק?ר ה?ל??ח י?ת?פ??ח?ם מ?ב??ר?ק י?ח?יד?י. מ?ב??ר?קו?.

א?נ?ש??ים י?ת?נ?ש???מו? ב??כ?ב?דו?ת כ??מו? ב??ת?ם ד??ה?ר?ה ע?ת??יק?ה.
ח?גו?ר?ת-ה?ב??טו?ן ש??ל ה?ע?יר ה?דו?ק?ה. ב??ה?ח?ל?ט ה?דו?ק?ה.
ה?ק??ירו?ת ה?כ??ב?ד?ים מ?ב?ינ?ים מ?ש???הו? ו?נו?פ?ל?ים ב??ש??ת?יק?ה.

ע?ל ה?ע?יר ה?ג?ו?ס?ס?ת ב??חו?ץ צו?נ?ח? או?ר?ש??מ?ש? מ?ח?ל?ט.
ב??יו?ם ש??כ??ז?ה מ?ן-ה?ס??ת?ם ב??ב??ת??ים ש?ו?ם ת??ינו?ק ל?א נו?ל?ד,
א?ף ל?א מ?ת ש?ו?ם א?ד?ם. ו?א?כ?ן, ה?ר?חו?בו?ת מ?מ?ר?יא?ים ל?א?ט.

ה?ר?חו?בו?ת מ?מ?ר?יא?ים א?ל ה?או?ר ה?ל??ב?ן כ??מו? ש??ט?יח?-ק?ס?מ?ים.
ה?ק??ירו?ת ש??נ??פ?לו? מו?ק?מ?ים א?יכ?ש??הו? (א?ז?ר?ח?ים ח?כ?מ?ים).
ו?ל?ע?יר א?ין ר?אש??ית ו?א?ין סו?ף. ו?כ?ל ה?מ??בו?או?ת ח?סו?מ?ים.

ו?י?ד?יך? ש??רו?ת מ?ן ה?ק??יר כ??מו? מ?ל?מו?ל ש??ל א?זו?ב י?ר?ק?ר?ק.
ו?ע?ינ?יך? פ?ו?ר?חו?ת כ??מו? פ??נ?ינ?ים ש??ל ז?כו?כ?ית ע?ל צ?ו??אר ה?ב??ר?ק.
ר?ק ר?אש??ך? ה?ע?י?ף צ?ף ב??או?ר ה?ע?מ?ק. ו?ר?ק פ??יך? ש??ר?ק.

ר?א?ית?י
או?תו?
ש?ו?פ?ך?
ש??מ?י?ם
כ??מו? ד??מ?עו?ת.
ר?א?ית?י
או?תו?
נו?פ?ל,
ו?הו?א
ל?א י?ד?ע
ל?מ?ע?ד.
ר?א?ית?י
או?תו?
לו?ב?ש?
א?ד??ר?ת-ב??נ?ז?ין ש??חו?ר?ה.
ו?הו?א
ע?ל ח?ז?ה-ה?א?ש?
ב??מ?ל?א קו?מ?תו?
כ??ר?ע.
ר?א?ית?י
או?תו?
ג?ו?ר?ף
ש??ח?ק?ים
ל?כ?יס?י-ב??ג?ד?ו?.
ו?הו?א
ל?ע?ינ?י ח?ר?ב,
ו?הו?א
ל?א נ?ב?נ?ה מ?עו?דו?.
ר?א?ית?י
או?תו?
חו?ש??ק
ש??ב?ר?י-א?ג?רו?פ?ים.
או?ל?ם
ר?א?ית?י
או?תו?
נו?ש??ק
יו?ם-יו?ם
ע?ל ש??פ?ת?י-ה?עו?ל?ם.
כ??מו?
ג??מ?ל-ע?ר?ב?ה
ד?ו?ה?ר
ל?ב?ד?ו?
מו?ל ד??ל?ק?ת-חו?לו?ת,
הו?א י?צ?א
ל?עו?ל?ם
ל?ד?ר?ד??ר
ר?ע?מ?ים
ב??מ?ד?רו?ן-ה?ק?ו?לו?ת.
ר?א?ית?י
או?תו?
כ?ו?ת?ב,
ו?י?ד-י?מ?ינו?
כ??רו?ת?ה.
כ??י הו?א
ל?עו?ל?ם
א?ט??ר,
א?ך?
ז?רו?ע?-ש??מ?אלו?
מ?ת?ה.
ר?א?ית?י
או?תו?
הו?ל?ך?,
ו?הו?א
כ??ב?ר ז?ק?ן ו?ש??ב.
ו?הו?א
ל?עו?ל?ם
מו?ל?ך?,
ו?הו?א
ל?עו?ל?ם
ל?א ש??ב.

כ??מו?
כ??ל?ב-חו?צו?ת
ש??חו?ר
ב??ין
ר?ג?ל?י ה?ש??ו?ת?קו?ת
ח?ל?ף.
פ??ת?א?ם –
ב??ס?נו?ק?ר?ת-או?ר
ה?ט??ל?ת??י,
ה?מו?ם,
ל?ר?ג?ל?יו.

א

ר?א?ה, ח?ב?ר, –
כ??אן פ??נ?י ב??ק??יר,
ו?י?ד?י נ?פ?ר?ש?ו?ת ל?מ?ע?ל?ה.
מ?ד??י ל?י?ל?ה ב??ש?ו?ם, מ?ד??י ל?י?ל?ה ב??ה?יר
ה?ם ס?מ??רו? א?ת ר?אש??י ב??רו?ב?ים א?ל ה?ק??יר,
ו?ר?אש??י מ?ל?ב?ל?ב ב??ל??י?ל?ה.

ר?א?ה, ח?ב?ר, –
כ??אן י?ד?י ש?ו?ר?טו?ת
ע?ל ע?ק??בו?ת עו?פ?ר?ת??ם ב??כ??ל?א.
ע?ם כ??ל ל?יל-ה?מ?נו?נ?ים ב??א ל?י ל?יל-ח?ר?טו?ת,
ע?ם כ??ל ל?יל-ח?ר?טו?ת ב??א ל?י ל?יל-ח?ב?טו?ת,
ו?ת?מ?יד ה?ת??ק?ר?ה ע?ל ר?אש??י נו?פ?ל?ת.

ר?א?ה, ח?ב?ר, –
ה?ד??ג?ל?ים ק?רו?ע?ים,
ו?ה?א?ד?ם ש??ל??י ה?פ??ע?ם.
ו?א?ת??ה א?ל ת??אמ?ר
ה?ם ב??א?ים, ה?ם ב??א?ים,
ו?מ?ח?ר, ב??ן-א?ד?ם, י?ש? ח?י??ים נ?פ?ל?א?ים,
א?ל ת??אמ?ר ל?י כ??ז?את ה?פ??ע?ם.

כ??י ע?י?פ?ת??י, ח?ב?ר, מ?מ??ל?יצו?ת-ה?פ??ל?א,
א?ך? ת??מ?יד ה?ת??ק?ר?ה ע?ל ר?אש??י נו?פ?ל?ת.

ל?א?ש??ת??י א?מ?ר כ??ך?:
הו?א עו?ד?נ?ו? נו?ש??ם
ו?פ?נ?יו
ו?פ?נ?יו טו?ב?ים.

ר?ק הו?ס?ף:
מ?ד??י ל?י?ל?ה ע?ל פ??יך? הו?א נו?ש??ק,
ו?א?ת פ??יו מ?ר?ס??ק?ים ה?רו?ב?ים.

א?ם ת??ש??א?ל, א?מ?ר כ??ך?:
כ??ן, ה?א?יש? מ?ק?ל??ל עו?ד,
א?ך? ת??מ?יד ה?ת??ק?ר?ה ע?ל ר?אש?ו? נו?פ?ל?ת.

ו?או?ל?י –
ש??כ?ח, ח?ב?ר,
ש??נ??פ?ג??ש??נו? ב??ז?ה,
ש??כ?ח ל?ג?מ?ר?י,
ש??כ?ח,
ל?א ה?י?ה.
ר?ק ל?ב??נו? פ??צו?ע? ב??תו?ך? ה?ח?ז?ה,
א?ך? ח?ז?נו? – ח?ז?ה-ח?י??ה.

ח?י??ה ר?צו?צ?ה, ח?י??ה מ?י?ל??ל?ת,
א?ך? ת??מ?יד ה?ת??ק?ר?ה מ?ע?ל?יה? נו?פ?ל?ת.


ב

מו?ל ח?ז?ה-ה?כ??ת?ל?ים מ?ת?נ?ש???ם ח?ז?י,
ו?נ?ש??ימ?ת ה?כ??ת?ל?ים ש?ו?ק?ט?ת.
מ?ג??ב??י נ?ק?ל?פו? ה?ל??ילו?ת ה?הו?ז?ים,
א?ך? ב??חו?ץ מ?ד?ל?יק?ים ר?ק?טו?ת.

מו?ל ח?ז?ה-ה?כ??ת?ל?ים נ?ש??ימ?ת ח?י??ה,
ו?ב?חו?ץ י?ש? א?ו?יר ב??ש??פ?ע.
ו?ת?ק?ר?ה נ?מו?כ?ה א?ל ע?ל?ב?ו?ן-ח?י??י
ב??ז?ו?ית י?ש??ר?ה נ?ש??ק?פ?ת.

ב??חו?צו?ת מ?ט?י??ל ל?יל-א?ב?יב א?מ?ת??י,
ו?ל?י ח?ל?יפ?ה מ?ל?כ?ל?כ?ת.
א?יך? יו?כ?לו? ל?צ?ד?ו? כ??ל ח?י??י ה?ק??מו?ט?ים
ב??ר?חו?בו?ת ה?י??פ?ים ל?ל?כ?ת.

מו?ל ח?ז?ה-ה?כ??ת?ל?ים מ?ת?נ?ש???ם ח?ז?י,
ו?ה?א?ד?ם ש??ל??י ה?פ??ע?ם.
ו?ד?ג?ל?י ה?ק??רו?ע?ים ש?ו?ב יו?צ?א?ים ל?ח?ז?ית,
ו?ה?ע?יר ה?י??פ?ה נ?ש??ב??ע?ת.

ו?ד?ג?ל?י ה?ק??רו?ע?ים ש?ו?ב יו?צ?א?ים ל?ח?ז?ית,
ו?א?נ?י, ש??בו?ר ז?רו?עו?ת ו?ל?ס?ת,
א?ל ח?ז?ה ה?כ??ת?ל?ים ה?ש??ו?ק?ט א?ת ח?ז?י
ב??נ?ש??ימו?ת א?ח?רו?נו?ת ד?ו?ח?ס עו?ד.

ו?א?נ?י א?ת ה?כ??ת?ל מ?ס??יע?, ח?ב?ר,
ו?ע?ל?י ה?ת??ק?ר?ה ג?ו?ה?ר?ת.
ו?ב?פ??ע?ם ה?א?ל?ף ה?ל??י?ל?ה ש?ו?ב?ר
א?ת ג??ב??י ע?ל ב??ר?כ??י ה?ע?ר?ב.

ו?ב?פ??ע?ם ה?א?ל?ף ל?כ??ת?ל ס?מ??ר
ב??רו?ב?ים א?ת ר?אש??י ה?ל??י?ל?ה.
ו?א?נ?י א?ת ה?כ??ת?ל מ?ס??יע?, ח?ב?ר,
ו?ר?אש??י מ?ל?ב?ל?ב ב??ל??י?ל?ה.

ו?ב?חו?ץ ה?ח?רו?ת א?ל כ??ל?א?י מ?י?ד??ה
א?ת ד??ג?ל?י כ??פ?ר?ח?ים ו?הו?ל?כ?ת.
ר?א?ה, ח?ב?ר, ע?ל ג??ב??י ה?א?ד?ם מ?ד??ם
מ?ש??ת?ו?ל?ל, מ?ש??ת?ו?ל?ל ה?ל??ח?ם!