פתאום באו

ג'ודה: ההשראה באה בעקבות הגשש החיוור וכל האופי של שנות ה-70 בישראל. זה היה ההווי אצלי בבית כשגדלתי. כשחיפשתי חרוז לקסטות (סטוקים של קסטות- כמו שהיו מוכרים 3 ב-15 וכאלה) אז שאלתי את אבא שלי איך קוראים לסיגריות של פעם והוא אמר לי "אסקוט". בול.

טדרוס: חשבנו לעשות שיר מחווה למסיבות של שנות ה-70', וזה השתלב מצוין עם הסימפול של זוהר שסוליקו הביאו לנו. כל אחד מאיתנו כתב גירסה משלו לפזמון, והפזמון הסופי הוא שילוב של שניהם, ככה זה במסיבה.

טדרוס: קטע דאנסהול מקפיץ שמתאר את תקופות החיזור שלנו אחרי בחורות במועדונים, כשאתה כולך בדאווין על הרחבות רק בשביל להשיג משהו. הדובדבן של השיר הזה היא סי לי שנותנת בראש בתור הקשה להשגה.

ג'ודה: אני זוכר שראינו את סילי באחת המסיבות תופסת מיקרופון ןאמרתי "חייבים לעשות שיר עם הבחורה" ואז קיבלנו רידים מסוליקו שפשוט ישב פצצה על הטונים והפלואו שלה. לא עברו שבועיים וכבר היה שיר מוכן. מה גם שלה לקח 10 דקות (!) באולפן כדי להקליט את זה. היא פירקה את כולנו שמה.

ג'ודה: עבדתי בתחנת דלק כשיום אחד ניגש אלי מישהו וביקש קרואסון ואני הייתי במצב רוח לפנק אז נתתי לו אחד "עלי". כשהוא התחיל להתלונן שזה לא חם וזה נראה לו יבש וישן - נדלקתי. פתאום הבנתי איזה עם אנחנו. גם כשנותנים לך חינם תמיד יש על מה להתלונן.

טדרוס: אין ישראלי שלא מארגן קומבינות, משקית שוקו ועד פיאט פונטו. בתור נתנייתים בדם, קומבינות היו חלק מסדר היום, וחלקן גם מוזכרות בשיר. אולי זו התשובה ל"מה עם הכסף?"

טדרוס: תמיד אהבנו את המוזיקה והשפה הג'מייקנית (פאטווה), והשיר הזה כולו דאנסהול בפאטווה עצבני על האש טוב-טוב, על כמה שאנחנו רעבים לעוד ועוד מוזיקה.

ג'ודה: הפזמון שנכתב עוד בימים שלנו בנתניה. עליו הושבנו בתים (שבד"כ נכתבו בנסיעות משותפות) והעברנו אותו כל כך הרבה וריאציות עד שסאבו בא ונתן את הטון! נטו אהבה שלנו למוזיקה. חולים עליה, מה לעשות.

ג'ודה: רידים שסאבו עשה לאיזה תחרות מיקסים באינטרנט והושיב עליו במדויק את ODB (אגב, הוא היה צריך לנצח) היינו יושבים אצל סאבו שעות ורק מקשיבים לרידימים וכששמענו את זה השתגענו! לא הכרנו עדיין את פלד ואת אורטגה וזה חיבור שסאבו ורוב הכירו לנו שאני עד היום מברך עליו כי הכרתי אשכרה חברים לחיים מהפרוייקט הזה.

ג'ודה: אשכרה התחיל מבדיחה גסה של סאבו ( אני חושב) על מציצות. חשבתי לעצמי "עם מי אני יכול לעשות שיר שישמע סקסי, שידבר על סקס וישמע חצוף?" מיד עלה השם "נועה פארן". עוד אז מימי אל "תשחק איתי"/ "לא משחק איתך". היינו חייבים להשלים. מה קורה אחרי מריבה גדולה (ומתוקשרת)? חייב לבוא מייק-אפ סקס שיתועד גם על המיקרופון.

טדרוס: אחרי השיר הזה ברוך השם אף אחד כבר "לא משחק" עם אף אחד, הכל על השולחן, הכל.

טדרוס: בדיוק כמו בקליפ שאסף בילט ביים לנו בחומוס, זה שיר ההיכרות שלנו עם הקהל. הוא יצא כסינגל ראשון, שבו הבהרנו שבאנו לעשות בלאגן. בסגנון שלנו.

ג'ודה: זו ההתחלה של הכל. בעקבות חיבור שנעשה בידי עידן קופפרברג שבאותם ימים הקליט לנו שיר שהיה אמור להכנס לפרוייקט אחר בכלל (ע"ע KNOWA ), קיבלנו את הרידים הראשון מסוליקו על מנת להשתתף בפרוייקט שלהם. כל כך התלהבנו מהעניין שהמילים הראשונות שיצאו לי מהפה היו "פתאום באנו". נראה לי שעכשיו זה זמן טוב לומר שמרוב שאנחנו כאלה בעייתיים לא כתבנו פזמון אלא רק בדרך לאולפן, תוך כדי נסיעה (בזמן שאני נוהג) ובסביבות איזור שפיים כבר היה לנו אותו מוכן .

ג'ודה: לזה אני קורה חבלי לידה! כל כך אהבתי את הרידים הזה אבל זה הלך קשה, למרות שזה נושא שמאוד קרוב לליבי - אני אוהב פרחות. הן מצחיקות אותי. מזל שיש את סאבו ורוב (מבינים מה זה תמיכה נפשית?) שידעו לאן לכוון. אנחנו הייתי רק צריך לקלוע.

טדרוס: אזהרה! כל בחורה שעונה לתיאור המפורט בשיר הזה הינה פרחה ויש להחרים אותה לאלתר!! סתאאאאאם.

טדרוס: בשבילי זה שיר על המעבר לעולם העסקי של המוזיקה. קבלות, חשבוניות, שוטף 90, ואני שוטף כלים. תגידו, מה עם הכסף?

ג'ודה: באמת מה עם הכסף??!! זה שיר שנולד מתוך מצב שאחד מהחבר'ה היה חייב לי כסף וכל פעם שהיה מתקשר לא הייתי עונה ב"הלו?" אלא ב"מה עם הכסף??!" כמובן בקטע של דאחקות. הוא עדיין חייב לי.

ג'ודה: אם הייתי צריך לדרג את האלבום לפי טעם, אז זה השיר שנמצא במקום ראשון. יצא לי בדיוק בשניות לפני שנרדמתי. משהו שלמדתי בבית. אסור להלחם במזל. מה שבא אמור לבוא.

טדרוס: "אל תנסה ללמוד את סוד המזלות" אמר אדם חכם, ואנחנו מסכימים עם כל מילה. כל אחד והמזל שלו. קטע סופר מיסטי על מזל של אדם בחיים, שימו לב לחליל בסוף - מרטיט נפשות.

טדרוס: זה מה שזורם לנו בעורקים כשאנחנו על הבמה, וכל האנרגיות המפוצצות יוצאות החוצה בקטע היפ הופ עצבני עם שני אריות שואגים - וולקן ונצ'י נצ'.

ג'ודה: בימים שחיפשנו איפה להקליט התמזל מזלנו ואיכשהו הגענו להקליט ביאגה. באותם רגעים היה באולפן גם מג'יק. פשוט קרה. התיישבו לכתוב כשכל אחד זורק רעיון. צ'ולו הביא את הרעיון של לבה חמה. בהמשך הגענו עם השיר הזה לסאבו ורוב והם מיד נדלקו אהבו. וזה היה רעיון גאוני של איל להביא לבפנים את וולקן. הבנאדם פשוט חיה!

טדרוס: זה אחד מהשירים הכי שורפים בהופעות שלנו. הפעם חברנו בין הדאנסהול והמזרחית ברידים מקורי שנעשה על ידינו ועל ידי הנינג'ה של הפרקשן, עידן K (ג'ודה ניגן את הדרבוקות!) נחשו מה השפה?

ג'ודה: זה השיר הראשון שכתבנו בפאטווה ואני אוהב להאמין שזה השיר שהניע את הגלגל. ע"ע "פתאום באנו".

טדרוס: הנה משהו שכולם עברו. שיר אהבה/ פרדה/ געגועים בסטייל נייבינגי "שרים עם גיטרה מסביב למדורה" ואסף שלם (מלכה באיה) הוא פשוט מטאור מרכב חלל!

ג'ודה: כשעבדנו כמלצרים בחוף יצא לי להכיר את אסף שלם. גיליתי שיש לו להקה שקוראים לה מלכה באיה. היו כמה ימים של ג'מג'ומים על החוף עד שהחלטנו להקליט משהו ביחד. בערך באותו הזמן גם נפרדתי מהחברה, ככה שיצא לי לשחרר הכל בכתב. הבית שלי כמעט ולא מתחרז. זה חלק ממכתב שכתבתי לה. טוב, עם קצת שיפצורים.

כששמענו את השיר של נעה ברדיו ידענו מיד שאנחנו חייבים להגיב. נתנייתי ממוצע חייב להגיב על כל דבר. לנו הייתה אופצייה לשים את זה על תקליט. מה נראה לכם??!!