שבוע רוק באמריקן איידול, במיוחד כשמדובר במתחרים כמו אדם ואליסון, מבטיח ערב מהנה. זה שסלאש הוא המנטור של המתמודדים, מבטיח ערב מפוצץ. וזה שאליסון הולכת בסוף הביתה, מבטיח ערב שייגמר ברע.
אל תפספס
אדם למברט - Wholle lotta love
אדם למברט חושב שהוא מטאליסט מהסבנטיז, אמרתי את זה לא מעט פעמים ולא תמיד בנימה חיובית. אבל כשאתה מצליח לשיר את אחד משירי הרוק הגדולים של שנות ה-70 ומצליח לך, אז אין כל כך מה להגיד. זה מסוג השירים שמעטים הזמרים בעולם שמסוגלים לבצע ואדם ביצע אותו בקלות. מבחינת יכולות ווקאליות נטו, הוא המתמודד הטוב ביותר בעונה הזאת, ויכול להיות שהטוב ביותר בתולדות התוכנית בכלל. אבל אחרי מלינדה ופנטז'יה. בכל זאת דיוות.
אליסון אירהיטה - Cry Baby
הכלל הראשון של אמריקן איידול הוא: אסור לשיר ג'אניס ג'ופלין. הכלל השני של אמריקן איידול הוא: אסור לשיר ג'אניס ג'ופלין! על אף שאליסון יצאה מזה בשלום, היות והיא זמרת מדהימה והמדור מעריץ אותה, השירים של ג'ופלין בנויים בצורה כל כך מושלמת לקול הכל כך ייחודי שלה, ככה שפשוט אסור לגעת בהם. לתשומת ליבו של סיימון שטען שאליסון דומה מדי למקור: גם הביצוע של אדם נשמע ממש דומה למקור. זה מה שהיה טוב בו.
אל תפספס
אל תפספס
כריס אלן - Come Together
כריס אלן בחר שיר לא קל. המונוטוניות אל מול השבירות שלו הופכים אותו לשיר קשה ולכזה שקל מאוד להשמע בו רע, אבל כריס ממש לא צריך את ההנחות שלי בעיקר כי הוא - הרבה יותר ממה שאפשר להגיד על כל מתמודד בעונה הזאת - מבין את השירים שהוא שר. הוא לא ווקאליסט מדהים אבל הוא מה שקוראים בשפה הפשוטה שלפני תחרויות הריאליטי, מוזיקאי.
אל תפספס
דני גוקי - Dream On
לעזאזל, אין שום דבר שאפשר להגיד בשביל שתבינו כמה התו האחרון של דני גוקי היה זוועתי חוץ מלבקש יפה, שתלחצו על הקישור פה מתחת, ולמרות שזה עלול לגרום לכם לסיבוכים עתידיים פשוט לשמוע בעצמכם. בכל פעם שהוא הגביר את הווליום דני נשמע רע, אבל כשהוא החליט לצרוח את סיום השיר, הוא יצר תדר חדש שמעורר בחילה. החלקים השקטים דווקא היו טובים מאד, אבל כשאתה מפחד שהצווחה הזאת תחזור אליך בלילה, קשה לפרגן. השופטים התייחסו בסבלנות מתמיהה לדני וכנראה שתיאוריות הקונספירציה בדבר העדפתו של גוקי על פני האחרים לא רחוקות מהמציאות.
אל תפספס
הדואטים
אם תהיתם איך הגמר היה צריך להראות ואם הייתם צריכים עוד הוכחה לכך, אני מפנה אתכם אל הדואט של אדם ואליסון. דני וכריס באמת שהיו מעפנים אבל איזה יופי אליסון ואדם ביצעו את ""Slow Ride. אבל סיימון היה חייב להיות אנגלי קודר ולהרוס את המצב רוח ואת המומנטום כשהוא נתן את הקרדיט לאדם על כך שהוא זה שאולי יעזור לה להשאר בתחרות.
אל תפספס
המדדים
מדד המנטור - 50,000: תשמעו, זה סלאש. כשאני חושב על "אמריקן איידול", השם האחרון שעולה לי בראש הוא סלאש. וזה בדיוק מה שהפך את הנוכחות שלו למהנה כל כך. וזה פאקינג סלאש!
מדד הטמטום של קארה - 20 מתוך 10: זה יפה איך שאר השופטים מתעקשים לא לתת לרנדי להיות הדביל היחיד בעונה. כמעט נוגעת ללב החברות האמיצה הזאת. לתשומת לבה של מיס דיגוארדי, Dream On ששר דני גוקי, קדם ל-"Crying" ו-"Crazy" בעשרים שנה בערך. להתייחס לשירים האלה כאל "העבודות המוקדמות של אירוסמית'" זה מביך. במיוחד בשבוע רוק.
מדד השירה של פאולה - 0: זה לא שהשיר שלה לא היה מהנה, אבל טוב שהיא דיברה בסוף למיקרופון, כי אחרת לא הייתי מאמין לרגע שהוא עובד. גם פלייבק א-לה בריטני, וגם טיפול קנייה ווסט / שר או מה שקוראים בשפה המקצועית אוטו טיון? נסלח לה בכל זאת, כי היא השופטת החביבה עלי העונה, הודות לשילוב של פיכחות - או מינון ממש מדויק של סמים - ושל העובדה שסיימון עולה מספיק על העצבים בשביל שנעדיף את פאולה. ואם כבר בהופעות אנחנו עסוקים, איזו הופעה דפקה נו דאוט, אה?
אפילוג
צריך לעוף: דני
עפה: אליסון
העם האמריקאי שוב העיף את הפייבוריטית שלי לפני הגמר (ע"ע מלינדה ודוטרי). השנה אני מוכרח לומר שאני מקבל את זה טוב יותר, כי לא באמת חשבתי שהיא תנצח את אדם. אבל לא בכל עונה של איידול יש מתמודד שאני מתאהב בו מוזיקלי ובאליסון התאהבתי לגמרי. אני מקווה שהיא סגורה על התוכניות שלה לעתיד והביצוע שלה בתוכנית ההדחות, עם דמעות בעיניים, היה אולי הביצוע הטוב ביותר בעונה.
בשבוע הבא: השיבה הביתה. חבל שדני גוקי זוכה בזה ולא אליסון, אבל איידול היא תוכנית שבה הפורמט מנצח את הכל, אפילו את הטעויות של הקהל האמריקאי.