פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      מסע אל חירבה

      אופרת חלל יוצאת מן הכלל? דניס ויטצ'בסקי חושב ש"סטארטרק" הוא סרט מעצבן שלא יודע מה הוא רוצה מעצמו

      הניסיון של ג'.ג'. אברהמס להדליק מחדש את המנועים של סדרת 'מסע בין כוכבים' - שכבתה לה אי אז באמצע העשור כשנגמרה הסדרה 'אנטרפרייז' המשמימה - הוא סרט מעצבן, שלא יודע מה הוא רוצה להיות - קומדיה, פארודיה או ניסיון לגיטימי להפיח רוח חיים במונולית תרבותי. ובדרך הוא מצליח להיות נוסחתי, טיפשי, מעיק ומעצבן, כשלכל הפעלים האלה אפשר להוסיף גם את המלה "להחריד".

      שדה הכבידה של הקלישאה

      כבר ברגעיו הראשונים לא בורח 'סטארטרק' מקלישאות, בסצינה בה גיבור אמיץ מקריב עצמו כדי שאשתו תוכל ללדת את בנם הבקרוב-אמיץ, תוך שימוש מוגזם במוזיקה ודיאלוג מאוד לא נוח בסגנון "טוב למות בעד ארצנו, ולבן שלנו בואי נקרא על שם אבא שלי". ואם חשבתם שמהואקום התסריטאי (רוב הסרט מתרחש בחלל, אחרי הכל) הזה אין לאן לרדת, באה לה שורת פאנץ' ליינים דלוחים בחצי השעה הראשונה של הסרט ושואבת את כל האוויר שנשאר בפינות.

      שדה הכבידה של כל קלישאה הידועה לתסריטאי הוליוודי מצליח למשוך לעברה את הסרט (נא לקרוא את המשך הפסקה בליווי הסימפוניה החמישית של בטהובן, להמחשת הקלישאתיות). אתנחתאות קומיות רדודות? כאן; נבל מוזר ולא רציונלי בעליל? גם הוא כאן, נירו שמו, ולסיידקיק שלו קוראים אייל. נירו ואייל!; רובים שתלויים במקום הכי בולט על הקיר, תחת פנסים ענקיים? הו, יש כאן כמה מאלה, ואתם לא תאמינו מה קורה איתם במערכה השלישית! אה, ויש גם גרסה מקומית לגנדאלף ולאומפה-לומפה.

      אבל גם לסרטים עם תסריט טיפשי יש מקום לגיטימי בתרבות שלנו. אי אפשר להאשים את 'הפריצה לאלקטרז', למשל, בתחכום יתר, אבל הוא מודע למגרעות שלו ומבטיח לצופה שעה וחצי-שעתיים של אקשן מטומטם ומטמטם אך כיפי. לעומת זאת, הרצינות התהומית של "סטארטרק" הופכת את כל החוויה למעיקה.

      אברהמס, תלמד מכריסטופר נולן

      אי אפשר לנתק את החוויה של הסרט גם מכך שמדובר בניסיון ליצור גרסה חדשה של עולם מוכר. יסלח לי כריסטופר נולן על השוואת רביולי הסרטנים שלו לחביתה התפלה של אברהמס, אבל רק לפני שנה ראינו איך אמורים לעשות משהו דומה, ב'אביר האפל'. לא צריך לפחד לשבור דברים מיושנים שלא עוברים מסך היום ובמקומם לבנות גרסה מעודכנת של יקום מבוסס. במקום זה, אברהמס הלך על הפתרון הקל והילדותי - שתילת עשרות אזכורים לסדרות וסרטים הישנים. רק שלא צריך להיות מעריץ 'סטארטרק' כדי להבין אותם - רובם יהיו מובנים לכל מי שצרך את תרבות הפופ האמריקאית מתישהו בשלושים השנים האחרונות.

      ואל תגידו שהאזכורים האלה הם השתעשעות של אברהמס ותסריטאי הסרט (אלכס קורצמן ורוברטו אורסי) עם הצופים, או מתנה למעריצים. הם הכניסו את כל אלה כי הם מתלהבים, והתוצאה לא מצחיקה ולא תורמת לעלילה. הנושא שהכי קרוב לליבי הוא הדמות של פאבל צ'כוב, אותו משחק אנטון ילצ'ין. צ'כוב של הסדרה המקורית היה דמות קומית, עם אנגלית רצוצה במבטא רוסי כבד ולא ריאליסטי. השדרוג היחד אותו מקבל הצ'כוב החדש נובע מכך שילצ'ין יודע רוסית, ויכול לייצר מבטא רוסי אמין. רק שהוא לא נדרש לייצר דמות שדוברת אנגלית במבטא רוסי, אלא להקצין את המבטא לכדי זה של רוסי שקורא מהדף טקסט באנגלית. וזהו, בערך. המלחמה הקרה נגמרה כבר די מזמן, לא יכלו לתת לדמות קצת יותר נפח?

      קציפת אפקטים

      שתי נקודות אור היו מבחינתי ב'סטארטרק'. הראשונה היא המשחק - שאמנם לא יזכה אף אחד מהחשקנים באוסקר, אבל היה אדקווטי למדי. זאכרי קווינטו (סיילר מ'גיבורים') הוא ספוק חביב ומשכנע, עד שהוא לא עושה את הפרצוף הכועס שלו, כי אז משהו שם מפסיק לעבוד. וכריס פיין, שנכנס לנעליו הגדולות של וויליאם שאטנר בתפקיד קירק, לא נדרש להפגנה של יותר מדי כישורים דרמטיים, אבל להיראות זחוח הוא יכול די בקלות.

      נקודת האור השניה הייתה האפקטים. תקציב הסרט אפשר לשכור אנימטורים ומעצבים שלא מביישים את הפירמה. האפקטים הממוחשבים מתקדמים משנה לשנה, ובסרט הזה אפשר לראות את את קטלוג האפקטים המלא לעונת קיץ 2009.

      אבל זה כל מה ש'סטארטרק' מצליח להיות. קליפה, שלא נאמר קציפה, של אפקטים ממוחשבים ריקים מתוכן ותוכן ריק ממשמעות או הנאה כלשהי. אם יערכו מכל קטעי הקרבות קליפ אחד ארוך וישימו שיר טוב, אולי ארצה לראות את החלקים האלה של הסרט שוב. אם לא? נו שוין, נחכה ל'סטארטרק 2' (או שמא זה 'מסע בין כוכבים 12'), אמרו לי פעם שהסרטים הזוגיים בסדרה אמורים להיות טובים יותר מאלה האי-זוגיים.