זב"שכם

ההתחלה של קומדיית הנעורים החדשה "הורמונים בפעולה" (“Sugar&Spice”), שיצאה לאחרונה בווידיאו, קצת מבלבלת, שכן על פניו הגיוני יותר להיות בעד הברונטית הצינית ששונאת את הצ'ירלידריות מאשר בעד הבלונדיניות המקפצצות עם הפונפונים (אחד הלקחים הנלמדים ב”Heathers”), אבל מהר מאוד מסתבר שזה בכלל להפך – הברונטית הצינית מתגלית כביץ' קנאית ואכולת מרירות שחשבה שכמה ניתוחים פלסטיים יקדמו אותה מקבוצת המעודדות המשנית לקבוצת המעודדות הראשית, בעוד שחמש המעודדות הכוכבות הן דווקא בחורות לעניין.

הן לא חכמות במיוחד, וקו האופי הבודד שמגדיר כל אחת מהן הוא סטריאוטיפי לחלוטין, אבל כמו בכל סרטי הנעורים פוסט "קלולס" – זה שאתה בנוי מסטריאוטיפים לא אומר שאתה לא יכול לקחת את גורלך בידך ולנצל את הרדידות שלך לטובתך. מה גם שלצ'ירלידרית טיפוסית יש כמה יתרונות ותחומי ידע שמקגייוור יכול רק להתקנא בהם.

הסרט "הורמונים בפעולה" מתקיים איפשהו במרחב שבין "מעודדות צמודות" - סרט נעורים הכי מיינסטרימי, שמרני, פשוט וחסר חתרנות שניצל אך ורק בזכות קירסטן דאנסט – לבין "יחידה במינה" החתרני שמוכיח שיש גם מעודדות לסביות. במרכזו עומדת חבורה מגובשת של מעודדות ראשיות המורכבת מראש הקבוצה, דיאן ווסטון (מארלי שלטון מ"פלזנטוויל"), הבלונדינית, היפה והאופטימית, שכל בית הספר מפנטז עליה; קנזס היל (מינה סובארי מ"אמריקן ביוטי", "אמריקן פאי" ו"אמריקן וירג'ין"), המעודדת המורדת שאמה (שון יאנג) בכלא; האנה וולד (רייצ'ל בלנצ'ארד, הכוכבת של הגירסה הטלוויזיונית של "קלולס"), נוצריה אדוקה שחוותה את האורגזמה הראשונה שלה בחסות ישו תוך כדי רכיבה על סוס במחנה קיץ של הכנסיה; לוסי וויטמן (שרה מארש), החנונה הלחוצה שמכסה כתמים על נעלי ההתעמלות הלבנות שלה עם טיפקס ובונה על מלגה להארוורד; וקליאו מילר (מליסה ג'ורג'), שהיא סתם שרמוטה בעלת אובססיה לא בריאה ולא מוסברת לקונן או'בריאן.

הבעיה מתחילה כשדיאן ווסטון מתאהבת בג'ק בארטלט, כוכב נבחרת הפוטבול שליד החיוך הממיס שלו חיוך של מיליון דולר בקושי עולה שקל שישים. ג'ק מתאהב בה בחזרה, היא נכנסת להריון והם מחליטים – למורת רוחם של ההורים – להתחתן ולגדל את הילד. ג'ק מתגלה כבעל למופת שמוכן ברצון למכור טאקוז ולעבוד בחנות וידיאו כדי לפרנס את אשתו ההרה, שגם עובדת, גם לומדת וגם ממשיכה לעודד עם בטן ענקית, אבל אחרי שהחלפת המתנות ביניהם בחג המולד נראית כמו הסיפור ההוא של או.הנרי, ברור לחלוטין שמה ששניהם מרוויחים זה פשוט לא מספיק. אי לכך מחליטות דיאן וחברותיה לשדוד בנק, בעזרתה של אמא של קנזס שבכלא ותוך שימוש במסכות, כפרפראזה על המסכות ב”Point Break”.

מה שדוחף חבורה של תיכוניסטיות מקובלות לשדוד בנק זה ההפך הגמור ממה שגורם לפושטקים מהוורקינג-קלאס לשדוד בנק – עניים שודדים בנקים כי זאת האופציה היחידה שהם יכולים לדמיין למוביליות חברתית/כלכלית (זה או זה או להפוך לכוכב רוק/כדורגל), בעוד שדיאן וחברותיה עושות את זה דווקא בגלל שהן יודעות שכל הטוב בעולם מגיע לילדות מוצלחות שכמותן ובתור מי שרגילות להיות מצליחניות, הן לא יתנו לפאשלה קטנה בדרך (ההריון) לעצור אותן מלהגשים את כל חלומותיהן.

הסרט רחוק מלהיות מבריק, אבל יש בו הרבה רגעים משעשעים וכמה המנוני גירל-פאוור מוצלחים (“Ready To Go” של רפבליקה, “Girl Power” ו’News Flash” של שמפו ו”Cannonball” של הברידרז) ששווים את הביקור בספריית הווידיאו. אם אתם אוהבים סרטים על צ'ירלידריות כמובן.