צרצר יומימערכת וואלה17.5.2009 / 16:38אתם צירצרתם, אנחנו מציגים את המיטב: אבולוציה, גבולות והומור שואה. סחורה טריה ב-140 תוויםשתף ב וואצאפשתף ב פייסבוקשתף ב טוויטרשתף ב אימאיילשתף ב generalעצוב. אמרה לי דבורה. החיים עצובים.הכל דבש.ובכן, אמר צארלס רוברט דארווין מיד כשירד מסיפון הביגל. יש כמה חידושים.בלי ידיים! אמרתי בלי ידיים! באתי רק לומר להתראות, למה אתה לא מבין? ביקשתי בלי...אמרו עליו שהיה קאפו. כשמת, גילו שלא היה. רצו להתנצל. אבל הוא לא היה.עוד בוואלהגיל המעבר: התקופה שמגיעה בלי הוראות הפעלהבשיתוף כלליתהרגת אותי עם הסיפור הזה, היה כתוב במכתב שהשאיר.רק כשעלה על מוקש בגבול רמת גן בני ברק, הבין שיש גבולות שאי אפשר לחצות."מסתובבים כאן נמרים בלילה" הצביע המפקד אל גוש הצואה בצד השביל. הפעם היחידה שנחשבתי לנמר.שני גרגירי אורז עם דופק. לבנים על רקע שחור. ליבי דופק בחזקה. שמחה.אימה. תחילתה של דרך חדשה ומופלאה. שבוע שמיני.ציפור. חתול. נוצות.