חגיגת הקורבן

משחקי החתול והעכבר של משטרת ישראל עם בעלי הפיצוציות ואבקות השמחה שהם מוכרים – חגיגת לסוגיו ודורותיו – כבר הפכו לעניין שבשגרה כמעט כמו כאב הראש והדלקות בסינוסים שבאים קומפלט עם הסם. עכשיו נחלצת הכנסת לעזרת המשטרה ומלמדת משהו על יחסי הכוחות בין הרשויות השונות. על פניו אמורה המשטרה לאכוף את החוקים שמחוקקת הכנסת, אלא שכאן התהפכו היוצרות. המשטרה מנסה ללא הצלחה להחרים את סמי הפיצוציות, למרות שטרם הוצאו מחוץ לחוק (מה שאמור היה להוריד מהם את העין הכחולה, לא?); למעשה היא מגדילה ראש וסמכויות והופכת ממשטרת-חוק למשטרת-מוסר; רודפת - לא ברור בשם מה - אחרי סוחרי סמים שלא מוכרים סמים, או לפחות לא חומרים שהוגדרו ככאלו. על מנת לממש את אותו חזון של מדינה נקייה, הכנסת מצדה עושה לה ג'סטה, כדי שבפעם הבאה ששוטרים יערכו פשיטה על אחת הפיצוציות הם לא ייאלצו להחזיר את כל הקפסולות שלקחו.

כמו תמיד במדינת ישראל, זו מלחמה אבודה מראש, שהבעייתיות שלה נעוצה בפקודת הסמים והקלות שבה אפשר לעקוף אותה. האפשרויות שעומדות בפני הכימאים הצעירים הן בלתי מוגבלות ועל כל חומר שמוצא אל מחוץ לחוק, יש עשרה חוקיים ולא פחות אפקטיביים, מהם אפשר לרקוח אבקה לבנה עם שם מפוצץ – שלגייה, חלום בלבן, רקפת, אספירין עם קריצה - שתשלוט בשוק עד שגם היא תהיה מוקצית וכן הלאה.

מכיוון שאי אפשר להוציא אל מחוץ לחוק את כל היסודות והתרכובות שיש באפשרותן לרומם את הרוח, אולי כדאי שהמשטרה תתחיל לעשות הערכת נזקים – האם משתלמות לה כלכלית כל אותן פשיטות? הרי בחלק מהמקרים תבעו ממנה בעלי הפיצוציות, ובצדק, לקבל בחזרה את הכדורים המוחרמים שנמצאו חוקיים. האם בסופו של דבר, הנזקים הפוטנציאליים של סמי הפיצוציות המוקדמים היו מינוריים לעומת התחליפים של התחליפים שכעת נמכרים ויימכרו בעתיד? והכי חשוב – האם העלמת עין בעניין הזה לא עשויה לעזור לה לשפר קצת את הסטטיסטיקה של נגע הסמים, כשבמקום להיעזר בשירותים של דילרים מפוקפקים המשתמשים בסך הכל נכנסים לקנות מים מינרליים בטעם תפוח ועל הדרך גם מסתדרים לקראת המסיבה? הקפדה על גיל רוכשי המוצר תהיה הרבה יותר הגיונית במקרה הזה. שייראו את העונה השלישית של "הסמויה", זו שבה ממציא מפקד משטרה מיואש את "Hamsterdam", אזור שבו הסחר בסמים חופשי, וייראו שהדברים יכולים להגיע למצב הרבה יותר גרוע. זה, כמובן, הפתרון המורכב יותר. הרבה יותר פשוט להמשיך לרדוף את כל סוגי הסמים, לרצות את הציבור הצדקני ואז להפסיד בנוק אאוט במלחמה היומיומית ברחובות ובבתים.

דני טנאגליה אמר פעם שהמוזיקה האלקטרונית הכי טובה היא זו שנותנת לך להרגיש מסטול גם כשלא לקחת כלום. למרות שהם מגיעים מקצוות שונים של הרחבה, אני די בטוח שהוא היה אוהב את "The Lab 01", הסט החדש של לוקו דייס, שיוצא עכשיו בלייבל הבריטי NRK. דייס הוא היום כוכב ענק בקלאבלנד, איפשהו ליד וילאלובוס ולוצ'יאנו, שזה לא רע בכלל בשביל מי שהתחיל בתור הסנג'ר שסוחב את התיק לטימו מאס. בשנה שעברה הוא הוציא אלבום האוס היסטרי, "7 Dunham Place", ששאב אותו מהמינימליזם שאפיין אותו, בעיקר תדמיתית, והראה שיש בו צדדים חמים יותר (למרות שמי שמפיק בפועל את הקטעים של לוקו דייס הוא בעצם איש הצללים מרטין בוטריך). השנה הוא המשיך את המומנטום המתעצם הזה, כשגייס את חבורה מפוארת של מפיקים – לוצ'יאנו, קאסי, אונור אוזר, מרקו קרולה, מארסל דאטמן ומייק האקבי – למקסס ולהחיות מחדש את הקטעים, ועם אלבום המיקס המדובר.

"The Lab 01" הוא תצוגת תכלית מרהיבה של דייס הדי ג'יי. מיקס כפול בטעם של פעם וריח של שער הגיא ב-7:00 בבוקר כשכולם באוטו מחופשים לפרפרים; דייס מציג כאן טעם יקר ובררני שלא נכנע לתכתיבי אופנה או טריות, אלא מתרכז בבחירת הקטעים הכי טובים, שנמצאים בדיאלוג מרתק עם העריכה – היא השפיעה עליהם והם עליה ליצירת השלם. אין כאן עליות או התפוצצויות, כי אם המשכיות מהפנטת שאפשר לצלול לתוכה ולהיאבד בה. ככה צריך להישמע היום ההאוס; ככה הוא נשמע כשוקו דייס מנגן אותו.

עוד אלבום ממסטל הוא האוסף החדש של הלייבל המדרידאי Net28. בראיון שעשיתי עם ג'ף מילס לפני שבועיים הוא דיבר על ברצלונה ככוח החדש בסצינת הטכנו, אבל לפי מה שקורה כאן נדמה שבניגוד לכדורגל, דווקא מדריד היא המקום להיות בו. תמצאו כאן – או ממוקססים או בחבילה לדי ג'ייז - קטעים של טדאו, פרום קריוקי טו סטארדום, ברנדון מולר, אקספנסול, אלכס אנדר ודמיאן שוורץ, שהמכנה המשותף ביניהם הוא שכולם ספוגים בויברציות אלקטרוניות עתידניות נטולות סנטימנטים או נוסטלגיה. גם אם נשמעים פה ושם הדים של דטרויט וברלין, אין ספק כי יש ב-Net28 זן חדש של מפיקים עם תפישה אחרת של המושג האמורפי "טכנו"; כזו שעונה להגדרות הבסיסיות שלו, אבל לוקחת את הנחת המוצא הזו למקום חדש. מסומם, מעורפל ואוורירי. אולי תצמח מהחבר'ה האלה תנועה מרתקת; אולי הם יתאיידו מחר. בכל מקרה, לפחות בינתיים כדאי לשים עליהם את היד.