"היטלר לא מצחיק"

אחרי ההרפתקה החביבה והילדותית של "לילה מוטרף במוזיאון" מוצא סרט ההמשך (מאתמול גם אצלנו) את לארי (בן סטילר) בפסגת החלום האמריקאי: בעל חברה משגשגת לפנסים, טלפון שלא מפסיק לצלצל ועובדים שמוכנים לוותר על היום הולדת של הבת שלהם לטובת סגירה עסקה עם וולמארט.

עם כל הביזנס, שיחת טלפון אחת מג'דאדיה, הקאובוי המיניאטורי (אוון ווילסון), מסיתה אותו מהמסלול הקפיטליסטי אל מסע להצלת חבריו שהועברו מהמוזיאון הלאומי בניו יורק לארכיבי מוזיאון הסמיתסוניאן בוושינגטון, בתואנת אי רלוונטיות. החבורה (כל האנסמבל מהסרט הקודם) מצליחה לעצבן כמה מוצגים היסטוריים, שבראשם השליט המצרי האכזר קאמונרה (הנק עזריה בשיאו).

מלחמת הטובים נגד הרעים מתחוללת בתוך קירות המוזיאון (שלראשונה מצטלם לסרט), בין שלל תמונות אייקוניות וגיבורי תרבות היסטורית ועכשווית. לארי מוביל את המהלך בחיזוקה של טייסת העבר הנועזת והמעט נוירוטית אמליה איירהארט (איימי אדאמס ) ותוך כדי נזכר מה באמת חשוב בחיים (להיות עם האנשים שאתה אוהב).

סטילר: "כן מאוד. אנשים לא מבינים שתסריט הוא דבר בהתהוות, ולי היה חשוב להכנס לסרט ההמשך בצורה שתעשה היגיון. לא רציתי לעשות את אותו הדבר רק במוזיאון אחר. ואז שאלתי מה אם החלום המקורי של הארי באמת מתגשם והוא נהיה מצליחן. וזה יצר לי איזשהו חיבור- סט חדש של בעיות של להיות עסוק ומצליחן ואיך אתה נשאר מחובר למה שבאמת עושה אותך שמח.אנחנו חושבים שהצלחה תעשה אותנו מאושרים וזה לא בהכרח המקרה. וההבנה היא שיש יופי בלהיות ברגע ובאמת להנות ממנו כי זה מה שיש לך. זה מה שהדמות של אמיליה איירהארט מנסה להעביר."

"לגמרי לא. אם אני אשתתף בעוד סרט כזה אני אתעקש שלא יהיו עוד קופים. הסצינות של הסטירות גרועות יותר מסצינות מיטה. זה קשה לא לקחת את זה אישית כשהמאמנת צועקת על הקוף שיכה אותי יותר חזק, ואז הוא מקבל פרס. קשה שלא לשאול את עצמך אם אתה במקצוע הנכון."

(הנק עזריה עובר אוטומטית למבטא בריטי): "זה מבוסס על בוריס קרלוף. את בטח צעירה מידי להכיר אותו. כשאני הייתי צעיר הוא היה שחקן ושיחק מומייה ובאמת היה לו 'ליס'פ'. זו הייתה הדמות ה-7 או ה-8 שהייתה לנו. וכלום לא היה מספיק אנרגטי.וברגע האחרון אמרתי כבדיחה מה עם בוריס קרלוף. בן ושון (לוי במאי הסרט ט.ד.) מאוד אהבו את זה, ועם זה נשארנו. "

"אנחנו מכירים הרבה שנים עוד מלפני שהתחלנו לעבוד ביחד והוא ממשיך לשתף אותי בפרוייקטים שהוא עובד עליהם שזה נהדר. כשרציתי לביים את הסרט הקצר הראשון שלי הוא יצא מגדרו לחבר אותי לכותבים ולאנשים שהוא מכיר, הוא באמת נדיב ואני לא סתם אומר את זה כי הוא פה. "

"בן הוא בלתי ניתו לחיקוי, הקול שלו הוא מידי אמצע הדרך. מה שכן כולנו ניסינו לגרום לו להתפוצץ מצחוק באמצע טייק. רובין (וויליאמס) היחיד שהצליח."

סטילר: "אני תמיד אומר אברהם לינקולן. הכריזמטיות שלו והעובדה שהייתה לו כזו השפעה על מסלול ההסטוריה. אבל אולי גם מישהו נוראי כמו היטלר."

"חשוב לדעת איפה שמים את הגבול. היטלר לא מצחיק. גם הדמויות האחרות שבחרנו כנראה בזמנם לא היו מצחיקות אבל עבר מספיק זמן כדי שנוכל למצוא שם הומור."