מאורה לין טיירני אמנם נולדה ב-1965 למשפחה בוסטונית אמידה, עם אב במועצת העיר ואם אשת נדל"ן, אולם מאז שהחלה לעבוד בתעשיית הטלוויזיה לקראת סוף שנות השמונים, הראתה חריצות ודבקות שלבטח השיגו לה את מעמדה הנוכחי והמשני. תפקידים קטנים בסדרות כמו "להתבגר ולהתגבר", "קשרי משפחה" ו"חוק וסדר" הובילו אותה לתפקיד הקולנועי הראשון שלה בסרט "The Linguini Incident" עם רוזאנה ארקט. לדאבונה, שילובה בסדרה הקומית "עיקר החדשות" עם אנדי דיק ופיל הרטמן ז"ל מ-1995, לא הצליח להוסיף את הנקודות המיוחלות לקריירה שלה, עקב מותו הטרגי של הרטמן ב-98' (אשתו ירתה בו והתאבדה) וביטול הסדרה.
את הפנים הנעימות והחזות האמהית-ויחד-עם-זאת-אבודה של טיירני מזהים רובנו מ"אי. אר", שם גילמה את דמותה של אבבי, האחות שהפכה לרופאה. אם תתאמצו קצת, תוכלו גם לנסות ולמקם אותה בסרטים כמו: "חולות לבנים", "צבעי השלטון", "חטיפה", "בייבי מאמא", "למצוא את אמנדה", "אינסטינקט", "המרוץ לראשות העיר" ו"להתאהב בסערה" עם בן אפלק וסנדרה בולוק. את בעלה היא פגשה כאשר שניהם פוטרו מסדרה עם ראלף מאצ'יו (שבוטלה), היא פרסמה מאמר בשם: "רודי ג'וליאני: פאשיסט? אתם תהיו השופטים" ובדרך לתפקיד שלה ב"אי. אר", היא אפילו לא עברה אודישן.
אינסומניה העזר שכנגד הגיבור
רצח נתעב של נערה צעירה, מביא את הבלשים וויל דורמר (אל פאצ'ינו) והאפ אקהארט (מרטין דונובן) לאלסקה הצפונית בתקופה הזאת בשנה, בה השמש לא שוקעת. אולם תוך כדי מארב, האפ נורה ונהרג בשגגה וכעת לוויל יש סוד נורא שאוכל לו את הנשמה ממש כמו חוסר השינה, שאוכל לו את המוח. תוך כדי נסיונותיו האלימים אך חסרי התועלת להשיג חושך בחדר מלונו הקט, אנו מתוודעים לרייצ'ל קלמנט (טיירני) שתנסה לסייע לו. דמותה של רייצ'ל היא אי של שקט, בבלאגן ההולך וגדל מסביב לדמותו של פאצ'ינו ועל כן, הסוד הנורא שלו כמעט ומגיע אליה בהתנדבות. "אינסומניה" של כריסטופר נולאן (לימים הבמאי של: "האביר האפל") הוא חידוש לסרט נורווגי. יש הגורסים כי המקור טוב יותר, פה לעומת זאת, אפשר למצוא את רובין וויליאמס בתפקיד הרע, שזה תמיד טוב.
שקרן שקרן גרושתו של הגיבור
פלטשר ריד (ג'ים קארי), הוא עו"ד יקרן ושקרן, שמוציא לגרושות סדרתיות כסף שלא מגיע להן ונהנה מכל רגע. אולם לפלטשר גרושה וילד קטן, לו הוא מבטיח בעקביות "זמן איכות" ובעקביות מבריז לו. משאלה שמביע ילדו ביום הולדתו מתגשמת למחרת ופלטשר מוצא את עצמו בלי היכולת לשקר, דבר העלול לעלות לו במשרתו. אודרי (טיירני) אשתו לשעבר (עמה מעוניין פלטשר לחדש את הקשר) מצטיירת כאדם הבוגר במערכת היחסים הקלוקלת והיעדרויותיו החוזרות והנשנות של בעלה הבוגדני מאירועים חשובים בחייו של בנם המשותף, דוחפים אותה לזרועותיו של ג'רי (קרי אלווס, הלא הוא ווסלי מ"הנסיכה הקסומה") שמצדו מדגים את כשרונותיו המופלאים כפלוץ המאה. אין יותר מדי עומק בדמותה של טיירני ב"שקרן שקרן", סרט שבו העלילה משנית לפרצופי הגומי של קארי, אולם נוכל להתייחס אליה בתור עוגן רציני בזמן שכל הדמויות האחרות הן על תקן אתנחתא קומית.
סמי-פרו גרושתו של אחד הגיבורים
התקופה היא אמצע שנות השבעים בפלינט מישיגן וג'קי מון (וויל פארל עם אפרו לא הגיוני), המנג'ר/קפטן של קבוצת הכדורסל ה"טרופיקס" (אנחנו מדברים על ליגת ה-ABA, האחות הנכחדת של ה-NBA), מוצא את עצמו במקום האחרון ומחליט לעשות מעשה. למעשה הזה קוראים מוניקס (וודי הרלסון), תושב מקומי במקור ושחקן ספסל לשעבר בקבוצת NBA, שמסכים לשחק אצל הטרופיקס בכדי לנסות ולחזור ללין (טיירני), חברתו לשעבר שהמשיכה הלאה.
בדומה (מאוד) ל"שקרן שקרן", גם כאן טיירני לא בדיוק מדגימה את התזמון הקומי המעולה שלה ופחות או יותר נותרת הדמות היחידה בסרט שלא מדברת בפאנצ'ים. ההבדל הוא שב"סמי-פרו" היא לאו דווקא המבוגרת האחראית, והיא נענית לחיזוריו של מוניקס, עד כדי סקס על הספה בבית המשותף שלה ושל בן זוגה הנוכחי, שתופס אותם בשעת מעשה. למזלנו הוא מעריץ גדול של מוניקס ולא רק שזה לא מפריע לו, הוא אפילו מאוד מתלהב.
פחד ראשוני המזכירה של הגיבור
מרטין וויל (ריצ'ארד גיר) הוא סניגור חלקלק ויהיר (ב-1996 לריצ'ארד גיר היה מותר להיות יהיר), המחליט לקחת לידיו תיק שיהיה לו קשה מאוד לנצח בו. הארכיבישוף, ידידיו הקרוב של התובע ואדם בעל ממון והשפעה, נרצח ואהרון (אדוארד נורטון הצעיר), נער מזבח והומלס לשעבר שהכיר את הארכיבישוף, נתפס מגואל בדם כאשר הוא בורח מזירת הפשע.
תוך כדי החקירה שמובילה לאי-אלו ספיקות לגבי מספר זהויותיו המדויק של אהרון אנו מתוודעים לחוקר של וויל (אנדרה בראוור) ולמזכירתו נעמי (מאורה טיירני) שעמלים על פיצוח התי. לצערנו, דמותה של נעמי היא על גבול הניצבת, כאשר התבדחות אחת על החלפת האות B בספרה 8 מהווה כ-70 אחוזים מהטקסט שלה ורוב תפקידה מסתכם בפרצופים מופתעים בבית המשפט. מותחנים משפטיים סתמיים היו מאוד פופולאריים באמצע שנות התשעים וברובם, אגב, שיחק (או איך שלא תקראו לדבר הזה שהוא עושה) ריצ'ארד גיר. "פחד ראשוני" הוא לא יוצא מן הכלל ואין ממש בשביל מה לחזור אליו, אבל אם יוצא לכם בטעות ונפלתם עליו, הוא מצולם ממש יפה.