באחד המערכונים הקלאסיים של "סאטרדיי נייט לייב", יושב מוזיקאי שחור בשם קלרנס (אדי מרפי) בתוכנית אירוח ומסביר שהוא זה שיצר את הביטלס, הוא החיפושית החמישית והנעלמה וב-1961, לפני שהתפרסמו, הם אף נקראו על שמו - "הקלרנס'ס". את ההוכחה הוא מספק באמצעות תקליט (שעל עטיפתו מצוידים ג'ון, רינגו, פול, ג'ורג' והוא בשיער אפרו משובח), כשבסיום כל שורה בשיר "I want to hold your hand" משורבבת באופן מלאכותי המילה "Man". מרפי, קומיקאי אדיר, לא התאמץ מדי כדי להצחיק עד דמעות, הוא פשוט הכניס מוטיב שחור מוכר לתוך תבנית שונה ומוכרת בזכות עצמה, והשילוב הבלתי אפשרי כבר עשה את העבודה.
דניאל שלם עושה את המיקס הזה באופן קצת שונה בספרו "אדון בלומנטל והפיראט היהודי". די בשם הספר ובכריכה המזמינה שלו כדי להבין שאנחנו עומדים לקבל תערובת מעניינת של סיפור הרפתקאות מזווית שונה ופרובינציאלית. אדון בלומנטל הוא בחור ירושלמי אפור שהגיע בטיסת עסקים לסרי לנקה. שרשרת אירועים מוזרה, שמתחילה בהיחלצותו בנס ממלתעותיו של כריש אימתני, מובילה אותו לאי בודד באוקיינוס ההודי, שם הוא צריך לפצוח בחיים חדשים לבד, הרחק מהמשפחה ומהעבודה. אט-אט הוא מסתגל לחיים באי וגם פותר תעלומה מעניינת הקשורה לשורשיו וליהדותו. מאז "רובינזון קרוזו", של דניאל דפו לפני שלוש מאות שנים, יצאו עשרות ספרים, מספר לא מבוטל של סרטים ותכנית ריאליטי אחת בשם "הישרדות", שעסקו בהתמודדותו של האדם עם איתני הטבע, הבדידות והחיים החדשים. אלא שכמו אדי מרפי, שלם מצרף אלמנט מסוג אחר שמשנה את כל התמונה האמונה הדתית וההקשר התנ"כי. עובדת היותו של בלומנטל יהודי מאמין הופכת את ההרפתקה המטורללת שלו למסע תיאולוגי משעשע.
לא רק לכיפות סרוגות
"אדון בלומנטל והפיראט היהודי" הוא ספר הרפתקאות עם המון מרכיבים תנ"כיים ומעשיות של חכמים. דרך תלאותיו של אדון בלומנטל ניתן למצוא לא מעט רמזים לאירועים מרכזיים במקרא - סיפורו של יונה הנביא ובטן הלוויתן, ייסורי איוב, הוצאת המים מן הסלע, עגל הזהב, עשר המכות, נדודי בני ישראל במדבר, חד גדיא ועוד עשרות ניואנסים שבוודאי נעלמו מעיניו של הקורא, חילוני ודתי כאחד. בעיקר מעלה שלם את שאלת היחסים שבין אדם ליוצרו, ועד כמה שזה נשמע מפתיע, הוא לא מציג את האמונה בבורא כאבסולוטית. אפילו המונח "אלוהים" - תחזיקו חזק - יכול להיות יחסי, והספק בין האדם למקום ולמעשיו לעולם יינטע, לא משנה כמה יקיים את מצוות האל.
עם זאת, לשלם ולספר ייעשה עוול גדול אם יוצג כסוג של מורה דרך שנועד לחובשי כיפות סרוגות. ראשית, משום שלמרות המוטיבים המקראיים והשפה המפולפלת, הוא נותן לקורא לשחות ללא הפרעה בזרם העלילה על ידי סיפור מסוגנן ורהוט. שנית, מכיוון שאין כאן אג'נדה מיסיונרית אלא שזירה של חלקים יפים בהשקפה היהודית הדתית עם מאפייני העולם המודרני. הוא אפילו צועק לא אחת "כולם אנטישמים", אבל עושה זאת באופן הומוריסטי וביקורתי כלפינו, לא פחות ואולי אף יותר מאשר כלפי הגויים.
הבנתו של שלם, נגר במקצועו, בתיאולוגיה, בגיאוגרפיה ובמלאכת העשייה, מייצרת תחושה שאנחנו מקבלים כאן בעצם את "הישרדות גרסת בני עקיבא" סוג של ריאליטי דתי-לייט, מבדר ונטול הניסיון להשביע את תאוותה של מפלצת הרייטינג. גם אם לעתים נכנס "אדון בלומנטל" למלכודות השבלונה שקיימות בכל רומן שסופר עשרות פעמים בעבר, בסך הכל יצר שלם ספר חביב ביותר, שיכול להנחיל קצת תובנות ואמונה לכולנו, גם לכופרים שבינינו.