"הבלוק" היא גרסת עשה זאת בעצמך לבית האח הגדול. 10 מתמודדים, לכודים בבניין מעופש ומשותף, כשכל יום טומן בחובו משימה או אתגר. גם מציצנות וגם עידוד לשיפור וטרנספורמציה. קלאסה. אמנם אף אחד לא מודח מועד הבית, אבל כבר בפרק הראשון הסתמנה לה מלחמת הפרידמן-בובליל בזעיר אנפין, כשעל תקן השד העדתי מתפקד השד ההשכלתי (בעצם גם בפעם הקודמת זה מה שהיה, לא?). מהצד השפרתי של הזירה: שרה, מעצבת פנים ומהצד הבובלילי של הזירה: מורין, ספרית. האחת אקדמאית, השנייה, "שכונה" ובסיבוב הראשון ניתן להכריז בביטחון: 1-0 לטובת הרחוב.
קללות אמיתיות אמנם עדיין לא ראינו, אבל מורין שכבר דאגה לסמן עצמה כאנדרדוג חרף בן זוגה השיפוצניק, מכינה את הקרקע ליום בו תצטרך להניף את קלף המקופחת (ואין ספק שהיא תניף אותו).
מאחר ואת הריאליטי הזה כבר ראינו בגרסה כזו או אחרת, את העלילה הראשית מקשטים כל יסודות הז'אנר (שלוש, ארבע ו): מריבות קולניות, בעיות בזוגיות, לחצים, משימות וחיים אתגר אחד על תקן המנחה בעל שטיק ה"צולדרך" של תאמינו או לא אקדח הזנקה. מזל שאת הגימור הסופי מעניקות פיסות של ישבן רטוב בביקיני. אחרת לא באמת נדע להבדיל בין ריאליטי למציאות.
נוכחות האלמנטים הבסיסיים בבלוק לא מוטלת בספק, אך הקלף החזק שלה הוא אלמנט המהפך. אין מי שלא אוהב להסתכל על תמונות לפני/ אחרי ולהתמוגג מההילוך המהיר שבקצהו מחכה התוצאה הסופית. טרנספורמציה, גדילה, תהליך אלו הם לא רק שינויים שמתחילים בתוך שרי אריסון; אלו גם המרכיבים החשובים בסוג כזה של עלילה ונותר כעת לקוות ש"הבלוק" לא תהפוך לנו את הציפייה למהפך למסובכת כמו הרכבה של שולחן מאיקאה. במקרה כזה תמיד נעדיף לקנות מוכן מראש.
גוש חוסם
הילית וולברג
31.5.2009 / 4:13