דודו טופז נולד ב- 20 בספטמבר בשנת 1946 כדוד גולדנברג. את הקריירה שלו החל טופז כשחקן תיאטרון ובמופעי בידור ברחבי הארץ ומאוחר יותר גם הנחה שעשועון ותוכנית לימודית בערוץ הראשון. ההסתבכות הראשונה ואולי המשמעותית ביותר של טופז, נרשמה כבר באותה עצרת בחירות זכורה של מפלגת העבודה ביוני 1981. כשהניצחון למפלגת העבודה מאז המהפך של 77 נראה באופק, טופז, שנאם בעצרת, כינה את הציבור המזרחי "צ'חצ'חים". ראש הממשלה בגין ניצל את הסערה ובזכות יכולותיו הרטוריות המיתולוגיות הצליח להנחיל ניצחון לליכוד למרות משבר כלכלי קשה. לימים, תיזכר תקרית הצ'חצ'חים כאחד משני הגורמים שהביאו לניצחון הליכוד באותה שנה, כשהשני הוא תקיפת הכור בעיראק.
בהמשך יצא טופז עם תוכניות הבידור עם השם הקורץ לתקרית ההיא, "פליטת פה", שבה נטבע דווקא הביטוי "משה אורנג'דה" ("מה יש'ך מאורנג'דה?") בניגוד לצ'חצ'חים. אחר כך עבר טופז ל"בלי חשבון" וב- 1988 כיכב טופז בסרט "תל אביב - לוס אנג'לס".
שנות ה-90 היו שנות ההצלחה הטלוויזיוניות של טופז עם מספר תוכניות כמו "זה הסוד שלי" בערוץ הראשון, "דודו מספר לגולו" בערוץ 2 הניסיוני, "סופשבוע" בערוץ הראשון ובסופו של דבר, "ראשות הבידור", התוכנית שהפכה אותו למלך הרייטינג של המדינה, חרף הביקורות הקשות. אחת מהביקורות הובילה את טופז לתקרית מביכה נוספת, ב-1995, כשטופז שבר את משקפיו של מאיר שניצר, מבקר הטלוויזיה של מעריב בימים ההם, בעקבות ביקורת לא מחמיאה. טופז פיצה בסופו של דבר את שניצר בסכום של 62 אלף שקלים.
טופז לא עצר מלחולל מהומות בתקרית ההיא, וב-2002 הפציע שוב, הפעם כשנשך את כתפה של כוכבת הטלנובלות, נטליה אוריירו. מאות צופים בכללם גם ארגוני הנשים, התלוננו לרשות השנייה על התנהגותו של טופז, שהסתבך לאחר מכן במספר תלונות על הטרדה מינית, שלא נגמרו בכתב אישום, אך בהתנצלות פומבית של טופז. פרובוקציה נוספת נרשמה כשטופז אירח בתכניתו אישה בשם חלי, דוגמנית בעברה אשר הגיעה לתוכנית בשל משקלה הרב. טופז השליך לעברה כדורי שוקולד אותם הייתה צריכה לתפוס ולבלוע. בעקבות המקרה עלו ביקורות קשות על טופז ויחסו לנשים ולסוגית ההשמנה.
מלך הרייטינג
לצד השערוריות, טופז עדיין נחשב למלך הרייטינג. אחת מתכניותיו רשומה עד היום כתכנית בעלת הרייטינג הגבוה ביותר בעידן מדידת שיעורי הצפייה. התוכנית עסקה בשיגעון החייזרים שתקף את ישראל עם עליית הפופולאריות של הסדרה "תיקים באפילה". טופז הבטיח בקדימונים כי בזמן תוכניתו ירחפו עב"מים מעל שמי ישראל. התוכנית רשמה באותו ערב שיא צפייה של 51 אחוזים.
"ראשות הבידור" הפכה מאוחר יותר ל"ראשון בבידור", אחרי שעברה עם שידורי קשת מיום שישי ליום ראשון וב-2004 הגיעה התכנית לקיצה, כמו גם יחסיו של טופז עם הזכיינית קשת. טופז עבר אל הזכיינית המתחרה, רשת, והגיש לתקופה קצרה את "הכל זז". בשלב מאוחר יותר עזב טופז את ערוץ 2 ועבר לערוץ 10 עם "הכל 10", כקלף המנצח שעתיד להעלות את הרייטינג. טופז אף השמיע איומים, שאם תכניתו לא תקבל אחוזי צפייה גבוהים, הוא לא ימשיך להגיש אותה. התכנית לא השיגה את הנתונים להם קיווה טופז ולמרות התבטאויותיו בדבר רצונו להקים פארק שעשועים בדימונה ("דודולנד") ורצונו להיכנס לפוליטיקה, העניין בו הלך והתפוגג. אפילו הראיון מעורר המחלוקת עם אשתו של יגאל עמיר, לריסה טרימבובלר, לא העלה את טופז לראש הדיון הציבורי.
יותר טוב מסיינפלד?
בשנים האחרונות התמקד טופז במופעי הבידור שלו כמו "אין לי זמן" וההצגה שכתב, "משה". הקאמבק הטלוויזיוני שלו היה אמור להיות במסגרת הטלנובלה "בובות", אולם לא נראה שהצליח להחזיר את טופז למפת הטלוויזיה. בדצמבר 2008 התארח טופז בתוכנית "חוצה ישראל" עם רינו צרור, שהציג בפניו סדרת שאלות קשות בנוגע לקריירה הדועכת שלו. טופז הגיב בסערת רגשות וטען כי הוא יותר טוב מסיינפלד. צרור בתגובה הטיח בטופז כי לא למד מטעויות וכי הוא עדיין מכור לנוכחות המצלמות.
בשנה האחרונה ניהל טופז בלוג ברשת ובו סיפר על חוויותיו. בפוסט האחרון מה- 1 באפריל כתב: "אני בסך הכל רוצה רק להודות שוב לכולכם על המחמאות ועל כך שחלק גדול מכם מביע רצון לראות אותי שוב מנחה תוכנית בטלוויזיה. ייתכן שזה יקרה. ייתכן שלא. זה לא תלוי בי, אלא בקובעי המדיניות בטלוויזיה".