נחיתה בחוף הג'ינג'י

כן, האולפן התרחב בצורה משמעותית. גם הפתיח נוצץ ומושקע, הבמה של להקת הבית מוגבהת ומכובדת והאורחים והאמנים שבאים לקדם את עצמם הם שחקנים הרבה יותר מרכזיים במשחק, עם אגואים נפוחים יותר ונזקקות כמעט נואשת לליקוק מתמיד. ולמרות כל אלו אפשר כבר להירגע ולנשום לרווחה. קונאן אובריאן לא הולך להשתנות בשביל אף אחד. גם אם הוא מנסה להתרכך ולעגל את הפינות הדוקרניות שחידד במשך 16 שנים על מנת להתאים עצמו לדרישות השעה; הוא פשוט לא מסוגל. קונאן הוא קונאן – עם השיער שנמצא בהתקף חרדה, ההומור העצמי, הגמלוניות והשליפות הכי מהירות מהמותן - ובדיוק בגלל זה הוא כאן איתנו, רק מוקדם יותר.

וזו הסיבה שהתכנית הראשונה של קונאן בתור מנחה "תכנית הלילה" היתה כל כך מוצלחת (עם כל הכבוד לוויל פארל שהיה מעולה כתמיד ופרל ג'אם); קונאן עבר שעה קומפלט עם הלהקה של מקס ווינברג וצוות הכותבים, המערכונים המטופשים על הפורד 92' הירוקה שלו או סיור שהוא מדריך באולפני יוניברסל (שם הוקם האולפן החדש) ועוד החזיר את אנדי ריכטר לתפקיד הסיידקיק/ כרוז אחרי עשר שנים בלעדיו. אמנם היתה התרגשות מסוימת והמונולוג לא היה מספיק מהודק, אבל אם היה ספק שקונאן יטרוף את המשמרת שלו, הוא נעלם כבר במערכון הראשון בתכנית, כשקונאן נצפה רץ מחוף לחוף - מניו יורק ועד לוס אנג'לס. מלבד הנונסנס היתה בגג המטופש והחביב הזה הרבה אמירה; "אני המנחה הלילה החדש של אמריקה, אבל אני נשאר כמו שאני". ואל האני הזה הצטרף עכשיו אלמנט נוסף של דג מחוץ למים. קונאן – הלבנון, האינטלקטואל, האנטי-סלב, האנטי-חומרני, שכל כך שייך לחוף המזרחי – הגיע להוליווד; לשמש, לפפראצי ולשטחיות. אם לסכם זאת במילותיה של בר רפאלי – יאללה בלאגן.

*תכנית הלילה עם קונאן אובריאן תשודר החל מהלילה, בימים א-ה ב-20:00, בערוץ יס קומדי