פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      אנדי רוק

      אנדי סמברג הוא הקומיקאי הראשון שהופך לכוכב ענק בזכות הרשת. עכשיו כולם מנסים לרכב עליו, גם הילית וולברג

      בטקס פרסי הקולנוע האחרון של MTV ישב המנחה אנדי סמברג, והתייפח בגאווה למראה כריס אייזק, פורסט וויטיקר וליאן ריימס מבצעים ברצינות תהומית שירים על גמירה במכנסיים או זין בעטיפת מתנה. הביצוע לאותם שירים פרודיים מרצועת ה-Digital Shorts של "סאטרדיי נייט לייב" היה חלק מחותמת הכשרות של הקומיקאים שקיבל סמברג במהלך הערב כולו, כשביצע קטעים לצד גאון קומי כמו וויל פארל או מצחיקן בשעות הפנאי כמו ג'סטין טימברלייק.

      זה שמישהו כמו סמברג מקבל הזדמנות להנחות את אחד הטקסים המצחיקים והמגניבים שיש בטלוויזיה, זה לגמרי לא מובן מאליו. יוצאי SNL שהגיעו להנחות את הטקס בעבר כמו ג'ימי פאלון או מייק מאיירס, הגיעו עם תשתית מבוססת הרבה יותר של כוכבות והיו חלק מהצוות הקבוע של התכנית. סמברג, ביחד עם חבריו לחבורת Lonely Island, עקיבא שפר ויורמה טקון – שהצטרפו גם הם לצוות SNL ככותבים – מעטר את הפסקת הפרסומות בסאטרדיי נייט לייב בסדרת מערכוני ה-Digital Shorts וממעט להופיע במערכונים חיים. התהילה שלו היא יותר אינטרנטית מטלוויזיונית ובעוד הקהל הנאמן של יוטיוב מכור לשירים שלו, לתכנית עצמה אין את נתוני הצפייה שיהפכו אותו לכוכב לאומי. בטח ובטח לא בינלאומי. בבחירה של סמברג להוביל את הטקס, אמרו החבר'ה ב-MTV בקול את מה שמיליוני גולשים כבר יודעים.

      חריג חברתית

      עוד מימיהם בתיכון מייצרים החברים ל- Lonely Island מערכונים קצרים לאינטרנט. המהפך הויראלי החל כששודר "Lazy Sunday" ב"סאטרדיי נייט לייב" בסוף 2005. הקליפ הציג את סמברג יחד עם כריס פרנל (חבר וותיק בצוות התכנית) בשיר גנגסטה ראפ על שני חברים בניו יורק שהולכים להקרנת צהריים של "סיפורי נרניה" ועל הדרך עוצרים לנשנושים. כבר למחרת בבוקר, הקטע מצא דרכו ליוטיוב ולפני שיוניברסל הספיקה להסירו, מעט יותר מחודש לאחר שידורו (החבר'ה האלה תמיד היו עם היד על הדופק), צפו בו 5 מיליון גולשים.

      כל סרטון ששחררה החבורה מאז, גרף מידית מעל למיליון צפיות. הפיילוט לתכנית המערכונים "Awesometown" שהפיקה החבורה ל-FOX עוד בימים שלפני SNL, גרף עד היום מעל ל-2 מיליון צפיות על אף שמעולם לא שודר בטלוויזיה. מוקדם יותר השנה הם גם איגדו בדיסק כפול ("Incredibad", הליקון) את מיטב היצירות והקליפים, למקרה שנמאס לכם מהסרת הקישורים ביוטיוב.

      פרודיות מוזיקליות על בסיס שטיק הומוריסטי דומה, נעשו בעבר ולעתים נדמה שמתבקש להשוות את סמברג ליהודי מצחיקן אחר – אדם סנדלר, רק שיהדות זה בערך הקשר היחיד שיש לשניים. בעוד שסנדלר מתבסס על אינפנטיליות כמקור לקומדיה, אצל סמברג המימד הדבילי מעודן ומרוסן ורק בשילוב של ביצוע על גבול החריג חברתית, המילים המתוחכמות והמטונפות והכריזמה המתפרצת שעוטפת כל הפקה, מתקבל ז'אנר חדש של הומור שלא נראה בעבר. כזה שקשה לשים את האצבע על המרכיב שהופך אותו למצחיק, פשוט כי הוא אף פעם לא צפוי. ואין דבר יותר מצחיק משימוש נכון באלמנט ההפתעה.

      פורטמן רוצה יותר

      לצד הכישרון וההייפ המוצדק שלו, המהות של סמברג כמייצג של הדור הבא של הקומיקאים, באה לידי ביטוי גם בשיתוף הפעולה לו הוא זוכה מצד אמנים רמי דרג בתעשיית הבידור האמריקאית. אמנים שיודעים שהווב-קרד הוא הסטריט-קרד החדש ואם על הדרך אתה יכול גם להראות שיש לך חוש הומור (פריס ולינדזי בסרטוני Funny or Die למשל) אז מה טוב.

      אם זה ג'סטין טימברלייק שהפך את הביקורים שלו ב"סאטרדיי נייט לייב" לתכופים יותר, בוודאי אחרי ההיסטריה של "Dick in the Box" - סרטון שהעלה את קרנו של ג'סטין, הפך לאחד הסרטונים הכי נצפים ברשת והוליד תעשייה שלמה של מרצ'נדייז; או וויל פארל שתמך רוחנית ופיננסית בפיצ'ר של החבורה, "Hot Rodd", או ג'ק בלאק שקידם את הפיילוט ל"Awesometown". סוזן סרנדון, מארק וולברג, ג'יימי לין סיגלר, סת' רוגן ושאר מפורסמים מלאי חן התארחו ולו בתפקידים הקטנים ביותר במערכונים של סמברג והחבורה והדגימו יפה כל כך איך השתנה כיוון הזרימה מאצולת הסלבס אל העם לכיוון ההפוך – מאנשי הרשת אל צמרת הוליווד. הגדילה לעשות נטלי פורטמן שחיפשה תפקיד גדול יותר אצל סמברג והוכיחה פעם נוספת את מה שג'סיקה ראביט כבר גילתה לעולם מזמן: זה לא משנה איך הבחור נראה, העיקר שהוא מצחיק אתכן.

      אבל לא טקסים של MTV, זוגיות עם המלכה אמידאלה, הדיסק שהוציא, או הסינדיקציה של SNL יהפכו את אנדי סמברג לכוכב ענק. אלו ההקלקות הכל כך נוחות, שמביאות אותו ישר אליכם.

      *