פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      מרק חם

      "לא לדבר על מין" של אורי מרק הוא אחד משירי השנה שלנו, אבל איך נשמע האלבום השלם? עינב שיף שיחה מלוכלכת

      "לא לדבר על מין" של אורי מרק הוא אחד משירי השנה. בוודאות. מדובר בסוג הסינגלים הנדיר שבקלות יכול לסחוב גם ללא אלבום, על פי המודל הפופי, בעיקר בגלל האומץ של מרק לשיר גבוהה ואקספרסיבי, העיבוד שנמצא שתי דרגות לפחות מעל המקצבים הבנאליים של להיטי רוק-מיינסטרים דומים וכמובן - פזמון רוצח וממכר גם את העקשנים שבמתנגדים. עם זאת, באלבום של מרק באותו שם תמצאו את כל הטוב והרע שיש ברוק הישראלי. טוב, כי יש 11 שירים תפורים היטב, מלוטשים, כתובים עם דם רותח של יוצר מתחיל ועומק של זקן עם מקטרת בפה שראה כבר הכל. רע, כי זה עדיין רוק ישראלי.

      למרות הקולות הצבעוניים שעושים את מרק למבצע מיוחד בנוף המקומי ולמרות הפקה מוזיקלית מרתקת של אורי כנרות, אורי מרק לא מסוגל לעמוד מול האבות המייסדים ולומר להם שמה שהם קראו לו רוקנרול כבר לא מתקשר עם סוף העשור הזה. למעשה, מרק עדיין שבוי במהפכת סוף שנות ה-80 של הרוק הישראלי, זו של אהוד בנאי והפליטים, "סיפורים מהקופסא" וגם נושאי המגבעת; כולם עשו מוזיקה נפלאה, אבל כזו שכיום עדיין צריכה מתורגמן כדי להבין את השפה החדשה של Empire of the Sun, למשל, שלא הייתם תופסים אותם עם שירים שהולכים על עקבים כמו "ים המלח" או "לרוץ אל החולות" בארסנל שלהם; בשירים האלו ההגשה של מרק, שהיא כלי הנשק העיקרי שלו, לא מספיקה כדי להתגבר על טקסט תמוה ולא מפוענח מחד ולא מקסים במסתורין מאידך. הטריק שמקשה על המאזין לצפות כיצד מרק יישמע בשיר הבא, לא מחפה על בחירות עיבודיות מסוימות שכמהות לאהבת הקופסא ולא למחשבות מחוצה לה, כפי שמרק הראה שהוא מסוגל ב"לא לדבר על מין" או "וולפגנג" המעולה.

      בכאלו מקרים, שבהם היצירה כשרונית אך לא שלמה, גם דריכה אגרסיבית על פדאל דיסטורשן ופתיחת מייספייס -על פניו צעדים מהפכניים ברוק המקומי - לא מספיקים. לכן האלבום של אורי מרק מנצל עד למקסימום את אפשרויות ההנאה שהרוק הישראלי הנוכחי יכול להציע, אך זה מספיק לאלבום המשך שיפרוץ את הטבעת החנק וזה בסדר - גם בכורה מהסוג של אהוד בנאי והפליטים מגיעה פעם בדור.

      אורי מרק, "לא לדבר על מין" (צוללת הפקות)