ברידג'ט מוינאהאן נולדה ב-1971 בניו יורק, גדלה בלונגמדו מסצ'וסטס, גמרה תיכון ומשם חזרה ללמוד משחק בעיר הולדתה. בניגוד לאורחים הרגילים במדור הזה, היא לא השתתפה בהמון סרטים; זאת משום שאת תפקידה הראשון (והמשני), גילמה רק לאחר פרוץ המילניום הנוכחי וגם זה היה בסרט "Row Your Boat", שאת התפקיד הראשי בו מגלם ג'ון בון ג'ובי. ובכל זאת, כנראה בגלל שהיא נראית - על הכיפ-כיפאק בשפת העם ובלשון המעטה היא הופיעה כבר באי אלו סרטים, כגון: "חופשיות על הבר", "שפוט שלה", "כל הפחדים כולם", "רעש", "אני אחי והיא" ו"טרף". מבינות דבר, אף תרפררנה לדמותה המאיימת של נטשה, מהסדרה "סקס והעיר הגדולה".
ישנה הרגשה שמוינאהאן היא הבחורה הזאת שמביאים בתור החברה (המהממת) של הגיבור כשאין לה יותר מדי שורות של דיאלוג ולא רוצים לבזבז סתם כסף על סקארלט ג'והנסון או שרליז ת'רון/ בשנת 2002 היא הייתה מדורגת במקום ה-86 ב"מאה ושתיים הנשים הסקסיות של מגזין Stuff" והיא בת דודה רחוקה של רוזי או'דונול, שזה לא בטוח משהו שכדאי להשוויץ בו.
השתול החברה של הגיבור
ג'יימס קלייטון (קולין פארל) הוא מפתח תוכנה עצמאי, טיפוס מרדן ודווקאיסט, שחי בצל מותו של אביו שהיה (או לא היה), מרגל גיבור (או בוגד). יום אחד מגיע וולטר ברק (אל פאצ'ינו), מגייס כריזמטי של סוכנות הביון המרכזית, שמשכנע אותו להשתלם בעצמו בארגון הסודי. עד סוף הסרט מאוד קשה להבין מי עובד על מי ואיך הוא עשוי להרוויח מכך, אולם תוך כדי, אנו מתוודעים ללילה מור (מוניאהאן), כפרה עליה. את הסרט היא אמנם מסיימת כבת זוגו של קלייטון, אך בהיותה אף היא מגויסת שאפתנית, תעשה לו לא מעט שיגועים, פלירטוטים חנדעלך, כאשר משימתה תדרוש זאת, גם אם התוצאה לאו דווקא תהיה לטובתו. בכל מקרה, ג'ינס אחד ספוג בשתן יוכיח לה (ולנו) שאהבתו של קלייטון גדולה מנאמנותו למעבידיו.
בדיוק כשהתאהבנו החברה הפחות חשובה של הגיבור
המקום הוא ניו יורק, העונה היא חורף, האווירה דביקה וג'ונת'ן טרייגר (ג'ון קיוזאק) פוגש "לחלוטין במקרה", או אולי "בצירוף מקרים מוזר", בשרה ת'ומס (קייט בקינסייל). השניים מוצאים חן האחד בעיני השניה מיד, אך מחליטים ללכת איש איש לדרכו, במחשבה הרומנטית-נאיבית-מטומטמת שאם גורלם הוא להיפגש שוב, אכן כך יהיה.
תקופת זמן מסוימת לאחר מכן (שמודגמת באופן ישיר בתסרוקתה הרעננה של בקינסייל), שרה כבר מתגוררת עם חברה נגן ה"שאניי" הסמי-רוחני והמצליח לארס האמונד (ג'ון קורבט) ואילו את ג'ונת'ן חי עם אשתו לעתיד האלי באקמן (מוינאהאן). לכאורה האלי נחשבת סוג של "רעה", כיוון שהיא אחת הסיבות שמעכבות את שני הגיבורים מלהזדווג, אך היות ומדובר בסרט רומנטי-טורבו ואסור שאף אחד באמת יסבול בו, דמותה המאוד משנית הולכת ודועכת בשקט עד הסוף, שלפחות בשבילה, הוא לא משהו בכלל.
אני רובוט החברה האפלטונית של הגיבור
השנה היא 2035 והשוטר הטכנופוב (אך בעל הגרוב), דל ספונר (וויל סמית') משוכנע שאת הרצח הטרי שהוא חוקר, ביצע לא אחר מאשר רובוט. גם כל ההפצרות וההסברים הבלתי פוסקים על כך שדבר כזה - עקב שלושת החוקים של הרובוט, האמורים לשמור על בני האדם - הוא בלתי אפשרי לא מקובלים עליו. לורנס רוברטסון (ברוס גרינווד, שוודאי יקבל פינה משלו באחד הימים) מנכ"ל החברה שמייצרת את הרובוטים אותם רודף ספונר, מפתח אנטגוניזם צפוי כלפיו, אולם דווקא האסיסטנטית שלו סוזן קלווין (מוניאהאן, שמשחקת את הדמות הנשית היחידה בסרט, מלבד אמו של ספונר), מופתעת לגלות (ככל שהעלילה מתקדמת) שהפרנויות הלכאורה הזויות שלו הן אמת לאמיתה. למרות שביב רגע בלי חולצה (של סמית'), שמזכיר מתח מיני, לא מתפתח ביניהם כלום. מישהו בהפקה כנראה חשב שיחסים בין גזעיים, בסרט מדע בדיוני המבוסס על סיפורים של אייזיק אסימוב בואך שנת 2004, פשוט יהיה מבלבל מדי.
שר המלחמה אשתו של הגיבור
יורי אורלוב (ניקולס קייג') מי שתוך שלושים דקות הופך לאחד מסוחרי הנשק הגדולים בעולם, היגר מאוקריינה עם הוריו ואחיו הצעיר ויטאלי, "בתקופה שלהיות יהודי היה נחשב יתרון". זה אחד המשפטים הראשונים שמלווים את "שר המלחמה", בעזרת הקריינות של קייג'. אותה קריינות היא גם זו שבפגישתו עם אווה פונטיין (מוינאהאן), אשתו לעתיד, מסבירה (לאחר שאורלוב המוקסם משקר לה בקשר לעבודתו), ש"אם רוב היחסים בין נשים לגברים במילא נגמרים בשקר ומרמה, אין שום סיבה שהם גם לא יתחילו ככה". זה פחות או יותר היחס לדמותה של אווה בסרט - היא מאוד יפה והיא עושה לגיבור ילדים, אבל אין בה הרבה מעבר לכך, הרבה בזכות אורלוב, ששומר עליה רחוקה. בסופו של דבר, כשהיא מגלה את האמת אודות עבודתו של בעלה, היא עושה מעשה, אך אפילו זה, נבלע בין שלל טרגדיות גדולות יותר.