פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      רשמקול 52 (איל רוב)

      יודעת כל אם בישראל שאין חגיגה בלי עוגה. איל רוב אוהב את העוגות שלו שחורות, מתוקות ועם ציפוי פריך מלמעלה

      Harry Nilsson – Early in the Morning // 1971

      Sergio Mendes & Brasil 66 – For What It’s Worth // 1970

      Diego Bernal - Momma's Boy // 2009

      Marie Queenie Lyons – See and Don’t See // 1973

      Johnny Otis – Coming at Ya Babe // 1975

      Mos Def – Twilite Speedball // 2009

      The Knux – Fire (Put it in the Air) // 2008

      Wajeed/J Dilla – LL // 2007

      Q-Tip ft Busta Rhymes, Raekwon & Lil Wayne - Renaissance Rap // 2009

      Deep Red- Good to Go // 2009

      Salma Agha – Come Closer // 1977

      The Main Ingredient – California My Way // 1974

      Dorothy Ashby – Soul Vibrations // 1968

      The Mystic Moods – Cosmic Sea // 1973

      King Britt ft Rich Medina – Planetary Analysis // 2002

      The Spinners – Message from the Black Man // 1971

      Aït Meslayene – El Fen // 1978

      Tony Allen – Ernestus (Mark’s disco dub) // 2008

      Steinski – None Shall Be Afraid // 2009

      Baby Fox – Curly Locks // 1997

      1983//A Merman I Should Turn to Be) - Jimi Hendrix //1968)

      את הרשמקול שלי אני אוהב לבד. לא יודע, יש משהו מאד מרגיע בלשמוע את זה באוזניות כשאתה הולך לבד. לבד כמו לחזור בארבע-חמש לפנות בוקר, העיר נצבעת לך מול העיניים בצבעים מוכרים-חדשים, כמעט נקייה, חפה ממזימה, בדיוק ההיפך ממך. כי מוזיקה יכולה להרים, להוריד, להתנפל, ללטף, להסתכל עליך בוכה, צוחק, מפלרטט או מתנה אהבים – היא שם. וברשמקול – וזה בא מאחד שאשכרה אולי פספס רק סט אחד מהשנה האחרונה – המוזיקה הזאת עומדת לבדה. בלי הרבה דאווין של אגו, אדנותיות של 'אני אמרתי לכם קודם' או גרוע מהכול - הגבלה ז'אנרית. קשה להגיד מה מייחד את רשמקול אבל קל מאד לזהות את מה שעובר כחוט השני בין עשרות הסטים המגוונים – האהבה למוזיקה. וכמו כל אהבה, למתבונן מבחוץ (המאזין במקרה דנן) קל להיות ציני לגביה. ויש הגדרה יותר מוחצת ללוזר מאשר בנאדם שהוא ציני לגבי מוזיקה?

      וכשהמוזיקה הנכונה פוגשת בשעה הלא נכונה משהו עלול להתרגש עליך. בין אם זה חיוך, דמעה או בין אם זה רצון להתקשר למישהי שאתה ממש זוכר כרגע ולהשמיע לה את השיר הזה – הכל הולך. זה עוד דבר שאני אוהב ברשמקול – הכל הולך.

      החלק הקשה היה להחליט איזה שיר-קטע-טראק-נעימה-וואטאבר לשים. ואז לנסות ולהבין מה אני רוצה להגיד שעוד לא נאמר כאן. בסוף לקחתי את המוזיקה שאני אוהב לשמוע לבד; מוזיקה שרק ככה מחלחלת לך לתוך המקומות היותר שיתופיים בחיים, בהנחה וישנם כאלו; מוזיקה שמרגישה בבית, שהולכת איתך, מספרת לך איזה סיפור על הדרך, או מראה לך את הפינות האלו, שלא מסתכלים עליהן בדרך כלל כי אנשים ממהרים מדי. המוזיקה שבחרתי היא לא כזו שממהרת. ממש לא, אפשר אפילו בקלות לומר שהיא עצלנית, אבל מהזן המתפנק. זאת שתגיע למסיבה – מהומת גרוב שכמותה - מאוחר ותצא מוקדם. מוקדם בבוקר.