רשמקול 52

חתיכת חבילה יש לנו השבוע - יומולדת שנה למדור - עם ליין-אפ של די ג'ייז אורחים ויותר משלוש שעות של מוזיקה. שלושה פודקאסטים וטקסטים אורחים – 3! - פרי ידיהם העמלות של 3 שהם גם חברים וגם מאזינים קבועים של המדור, שעם כל אחד מהם אני מנהל דו-שיח מוזיקלי מתמשך כבר שנים רבות. הקולגה איל רוב (מצוות סוליקו וגם כותב כאן ליד במוזיקה/תרבות); אסף דקל שבלוס אנג'לס, אחד מצמד חברים ותיקים שפתחו בפני עולמות שלמים של ג'אז, מוזיקה ברזילאית ועוד מלא דברים בתקופה קריטית בחיי; וניב הדס, גם חבר וקולגה והעורך של וואלה! תרבות (כלומר, הבוס).

חשבתי גם לחלוק איתכם כמה דברים שלמדתי במהלך השנה הזו: קודם כל, אתם שם (עם יותר מ-25,000 האזנות/הורדות במהלך השנה), למרות זאת עדיין אין לי שום מושג ברור של מגמה מוזיקלית מסוימת שאתם אוהבים במיוחד. יש מספר פרקים שמועדפים עליכם בבירור, או שמסיבות שונות משכו אליהם תנועה יוצאת מגדר הרגיל. לא מצאתי התאמה כלשהי בין מספר הטוקבקים או אופיים לבין פופולאריות של פרק מסוים. כצפוי, הרבה יותר ממאזינים יש כאלו שרק קוראים את המדור בעיניים, אך מנגד יש גם כאלה שמעדיפים להשאיר את הטקסט רק לאחר ההאזנה, אם בכלל, ולקבל את הפודקאסט אוטומטית ב-Itunes או RSS.

הפרקים האהובים עליכם כוללים לא מעט מהספיישלים: 10 - ספיישל ט"ו באב (הכי פופולארי), 34 – ספיישל דיסקו/האוס, 16 – סיכום שנה במוזיקה הישראלית, והצמד 26 ו-27, שהיו חלק א וב' בסיכום השנה שלנו (מתוך 4 פרקים). אתם גם אוהבים אותם חמימים ורגועים, כמו את 36, 40 ו-51 משבוע שעבר, אבל גם יש עוד כ-8 פרקים אקלקטיים ופחות קונספטואליים שמככבים ברשימת המושמעים כבר מהמקום השלישי והרביעי (41 ו-38). אז מה כל זה אומר? בתכלס? כפרה עליכם ותודה.