רם ברגמן, 18 שנים אחרי שעזבת את ראשון לציון לטובת הוליווד, המרחק בין השתיים עדיין כל כך גדול?
"אני דווקא מגיע הרבה לארץ בשנים האחרונות וכמעט כלום כבר לא מדהים אותי, מלבד הקטע שאנשים בישראל חיים רק בלילה ועוד צריכים לתפקד בבוקר. את זה אני לא מבין. אני אחד שלא צריך הרבה שינה, אני לא מעשן ולא שותה, אבל בישראל, אתה יודע שכל טרנד הופך כאן לאקסטרים".
ואם זה לא מספיק, לסרט בשם "האחים בלום" קוראים "הנוכלים בלום".
"שמע, הבנתי שהמילה 'נוכלים' הולכת מאד טוב בארץ, שאנשים מגיבים למילה הזו מאד טוב. זה מצחיק, כי היינו כל צוות הסרט בפרימיירה בלונדון ואני קורא באיזה ביקורת על הסיפור על צמד הנוכלים היהודים, כשלסרט אין בכלל קשר ליהודים או יהדות. אז העיקר שכאן מגיבים לזה טוב".
זה סרט שני שלך עם ריאן ג'ונסון, אחרי "בריק". בתעשייה כזו, החיבור ביניכם חייב להיות יותר ממקצועי
"בהחלט. שחקנים כמו אדריאן ברודי ורייצ'ל וויז מגיעים לסרט כזה בגלל אדם כמו ריאן. הוא מאד מקורי, יש לו שם מצוין בתעשייה וכולם יודעים שהוא ידבר חזק בשנים הקרובות. אני וריאן שותפים של ממש, בסוף השנה נתחיל לצלם את הסרט הבא שלו ואני מאושר לעבוד איתו. אחרי הרבה שנים בעסק אתה מבין שיש מעט מאד אנשים מוכשרים, עוד יותר מעט אנשים מקוריים וקומבינציה בין כישרון, מקוריות ונחמדות כמעט ולא קיימת. לכן אני חושב שאם אוכל להפיק סרטים של ריאן כל חיי אני אדם מאושר"
גם התעשייה מגיבה אליכם טוב. אתם גדלים מפרויקט לפרויקט
"הפיתויים באמת גדולים ואנחנו כל הזמן מקבלים הצעות, גם לסרטי אולפנים גדולים. אבל אני חושב שהדבר הכי טוב עבור ריאן הוא לביים סרטים שהוא גם כותב, כי המקוריות שלו היא משהו בלתי רגיל. כשאני מסתכל עליו כמפיק, כאחד שצריך למכור אותו לשחקנים, מפיצים ומתקצבים, אני יודע שאני יכול לעשות את זה".
ולא תוכלו לעשות את זה גם באולפנים הגדולים?
"כרגע, הסרטים שאנחנו עושים שייכים לנו, החומר האמנותי בידנו וההחלטות שלנו. כשאתה מתנהל מול האולפנים, אתה עושה את זה מול 50 מנהלים, שאני באופן אישי מעדיף למכור להם את הסרט מאשר לעשות אותו איתם".
מלבד ריאן, איך הייתה חווית העבודה עם שחקנים כמו אדריאן ברודי ורייצ'ל וויז?
"בשלב מסוים, היינו סוג של קרקס נודד. 16-15 שעות ביחד כל יום, נסיעות לכל העולם בשביל צילום בשני לוקיישנים, חוויות מוזרות במונטנגרו ובבלגרד וכולם סופר נחמדים בסרט שהוא מאד לא קל לצילום. צריך לזכור שרייצ'ל הייתה אם טרייה, מזג האוויר במזרח אירופה לא היה מי יודע מה ובאופן כללי זה היה סרט שכל הזמן זזנו בו. עם זאת, השחקנים הפתיעו מאד לטובה ברוח הטובה שלהם".
נראה לי שרק אדריאן ברודי לא יצא מהדמות שלו ב"הפסנתרן".
"לא לא, הוא רק נראה ככה. האמת היא ששכרנו לו דירה כשהיינו בבלגרד והוא יצא בכל ערב, באווירת סתלבט. רק אני ורייצ'ל נשארנו במלון, כל השאר שכרו לעצמם דירות ויצאו".
יש משהו מאד מפחיד בהפקת סרט כזה, שהוא בין העצמאי בתקציב, למסחרי בציפיות. לא היו לך פרפרים בבטן?
"אנשים הסתכלו עליי כמו משוגע כשאמרתי להם שאני יודע איך לעשות את התסריט הזה בפחות מ-20 מיליון דולר. אני בן אדם מאד רגוע, למרות כמה חוויות מוזרות בצילומים באיזה חור במזרח אירופה. עכשיו לא אכפת לי אם יאהבו את הסרט או לא, אני יודע שהוא נראה בן זונה".
אתה מדבר עברית מעורבת עם אנגלית במבטא הוליוודי, מין סמל לעירוב הזהויות שלך. מניסיונך, האם למפיק זר קשה יותר להיכנס לתעשייה?
"אני לא מסתכל על זה ככה. ברור שאם למדת בבית ספר מסוים, לאו דווקא לקולנוע, אז אתה מכיר מישהו שמכיר מישהו והנטוורקינג עובד, אבל הזרות היא לא מכשול. כשאני הגעתי להוליווד לא ידעתי שום דבר על סרטים מלבד זה שאני רוצה לעשות אותם ושיש לי ביטחון. המוכנות להשקיע את הזמן והאנרגיה היא מה שחשובה כאן, לא המוצא".
אז אתה לא מתגעגע לראשון לציון
"תאמין לי, אני מספיק זמן בשנה בראשון כדי שלא להתגעגע".
אז אתה בטח מודע למה שקורה בקולנוע הישראלי. מה דעתך עליו?
"אני חייב לומר לקולנוע הישראלי כל הכבוד. בשנים האחרונות יש תחושה שהקולנוע הישראלי הפך למלאכה, ל- Craft. הכישרון היה שם קודם, אבל פעם הסאונד של סרט בעברית היה כל כך נורא, שהיו צריכים לשים לו כתוביות בעברית. תסתכל על "ואלס עם באשיר", הסרט האהוב עליי בשנה שעברה. עזוב את התסריט, תראה איך הסרט נראה ונשמע. זה נפלא"
איפה אתה רואה את עצמך בעוד 10 שנים?
"באותו מקום".
שאפתני
"אני לא צריך להיות ענק, אני רק רוצה לעשות סרטים שמעניינים אותי עם אנשים שאני אוהב. לא חשוב לי אם יש לי 2 מיליון או 20 מיליון, העבודה אותה עבודה".
עם איזה שחקן/ית היית רוצה לעבוד בפרויקטים הבאים שלך?
"וואו, תפסת אותי לא מוכן...אני בטוח שיש רשימה ארוכה".
בקיצור, משה איבגי.
"משה איבגי שחקן מעולה. אני אומר לך שכמעט כל שחקן שתגיד, היה מוכן לבוא ולעבוד איתנו על 'אחים בלום' כמעט בלי כסף ביחס למה שהם מרוויחים בדרך כלל. כולם היו נגישים עבורי, אבל התסריט והבמאי חשובים יותר מזה. אם בכל זאת, אני צריך לבחור איזו שחקנית בת זונה לעשות איתה סרט, אז קייט ווינסלט. איתה הייתי מת לעשות סרט".