על אחת כמה וחמה

"The Girlfriend Experience" בכיכובה של שחקנית הפורנו סשה גריי מוציא את סטיבן סודרברג מרצף הבאסות שניפק העשור הזה. ישי קיצ'לס אוראלי

ישי קיצ'לס
15/06/2009

"The Girlfriend Experience" – סרטו העשרים כבמאי של סטיבן סודרברג בעשרים שנות קריירה - עוקב אחר שגרת יומה של נערת ליווי ניו יורקית יקרה, רגע אחרי פרוץ המשבר הגדול בוול סטריט ורגע לפני שאובמה נבחר לנשיאות.

את נערת הליווי הניו יורקית היקרה מגלמת כוכבת הפורנו החבר'מנית סשה גריי, בתפקידה המיינסטרימי הראשון. סודרברג מספר שקרא ראיון איתה לפני מספר שנים והתרשם עמוקות מאופייה הלא מתפשר ומהאינטליגנציה שלה. יכול להיות. אבל גם אם לא באמת התרשם עמוקות, ההחלטה של סודרברג ללהק את סשה השובבה לתפקיד הראשי התבררה, כצפוי, כמהלך שיווקי מבריק, שמצליח כעת להביא לסרט הפצפון הזה, שנעשה בתקציב מיקרוסקופי של 1.7 מיליון דולר, הרבה יותר תשומת לב מזו לה זוכים סרטים פצפונים אחרים, שנעשו בתקציב מיקרוסקופי של 1.7 מיליון דולר. לעזאזל, אפילו אתרים לכל המשפחה, כמו "Rotten Tomatoes", הזמינו את סשה בת ה-21 כדי שתספר להם מה הם חמשת הסרטים האהובים עליה. ויש לה טעם לא רע, מסתבר.

עוד בוואלה!

נעליים, גאדג'טים או דברים לבית: מה הישראלים יקנו בבלאק פריידי הזה?

מערכת וואלה! בשיתוף שופרסל

רוח הזמנים השטחיים

גריי מגלמת את צ'לסי, זונה שחוץ ממדי פעם לשכב עם הלקוחות המאוד עשירים (והלרוב נשואים) שלה, גם מספקת להם שירותים רגשיים שונים. היא הולכת איתם לסרטים ולארוחות ערב, נשארת לישון אצלם ואוכלת איתם ארוחת בוקר, מקשיבה לצרות הכלכליות והאישיות שלהם, נותנת להם עצות, ומתפקדת, ככה בגדול, וכל זמן שהיא מקבלת תשלום עבור הזמן שלה, כחברה שלהם (וכשאני אומר חברה אני מתכוון ל-girlfriend).

הסרט – שבנוי מרצף של סצנות חצי מאולתרות, שמסודרות בסדר לא כרונולוגי – מתחקה אחר חמישה ימים בחייהם של צ'לסי והחבר הצמוד שלה, שעובד כמאמן אישי במכון כושר.

צ'לסי פוגשת קליינטים, מזייפת אמפתיה, ומסכמת לעצמה את המפגשים, בראשי פרקים, כדי שלא תשכח את הפרטים הקטנים בפגישה הבאה. בין לבין, היא מרכלת עם קולגה, עושה שופינג, מסתובבת עם משקפי שמש, נפגשת עם עיתונאי שמראיין אותה על עבודתה ויושבת בבתי קפה עם אנשי עסקים שונים שמבטיחים לה שהם יכולים לשדרג אותה מבחינה מקצועית - להשיג לה לקוחות יותר עשירים, להגביר את החשיפה שלה בשוק וכיו"ב.

במקביל, גם החבר של צ'לסי מנסה לשפר עמדות, רגע לפני שהמשבר הכלכלי מכה בכל הכוח. חוץ מזה, הוא גם נוסע ללאס וגאס עם חבורה של גברים. מה שמעיב על היחסים שלו עם צ'לסי.

מעריציה הרבים של גריי ודאי עשויים להתאכזב לשמוע שסרטו של סודרברג עוסק בכסף וכלכלה, לא בסקס. למעשה, כוכבת הפורנו היצירתית וחסרת הפחד נותרת לבושה לכל האורך, וכשהיא כבר נצפית מבלה עם אחד הטריקים שלה, היא משתמשת בכישורים האוראליים שלה בדרך אחרת מזו שהורגלנו אליה תחילה.

אך אין בכך לומר ש-"The Girlfriend Experience" אינו שווה את הזמן שלכם. כי הוא בהחלט שווה. זהו אמנם סרט שנשלף מהשרוול, אבל גריי עומדת בכבוד במשימה הלא פשוטה שניצבת מולה. וסודרברג מצליח להשתמש בה, ובכל מה שהיא מייצגת עבור הצופה, כדי להרכיב דיוקן אווירתי, לא מחמיא ומאוד משכנע של עולם קר, מנוכר ומהפנט שבו הכל סחיר. גם אינטימיות. ובדומה ל"לקרוא ולשרוף", סרטם האחרון והלא מוערך דיו של האחים כהן, גם סודרברג משכיל להתחבר ולרכב על הנרקיסיסטיות הנהנתנית והאינטרנטית ששולטת ברוח הזמנים השטחיים והמיידיים שבהם אנו חיים.

כמו ב-"Bubble", סרטו הניסיוני הקודם של סודרברג, גם הפעם הסרט הוצע להורדה חוקית באינטרנט במקביל ליציאתו לקולנועים בארצות הברית. וכמו ב-"Bubble", גם כאן בחר סודרברג להשתמש אך ורק בשחקנים לא מקצועיים. הבולט שבהם הוא ככל הנראה מבקר הקולנוע והבלוגר גלן קני, שמגלם בעל אתר אינטרנט סליזי ומעורר גועל שכותב ביקורות על זונות צמרת.

מעבר לכך שמדובר בתפקיד משעשע מאוד, עושה רושם שסודרברג גם מנצל את הליהוק של קני על מנת לסגור חשבון עם המבקרים המניאקים שדי אמללו אותו בעשור האחרון. לגיטימי לגמרי ובהחלט הגיוני. אבל מצד שני, אפשר ואף מומלץ להבין את המבקרים על כך שבחרו שלא ליפול מהכיסא, בלשון המעטה, עת נחשפו לתפוקה של סודרברג בשנות האלפיים (תפוקה שעד עתה מנתה את "אושן 11", "אושן 12", "אושן 13", מחד גיסא, ואת "הגרמני הטוב", "סולאריס", "Bubble" ו"עירום חזיתי", מנגד).

שוונג מנצח

"The Girlfriend Experience" מחופף ושטחי מכדי להיות משהו שמתקרב ליצירת מופת. אבל סצנת הסיום המצוינת והמפתיעה שלו נשארת בראש, האווירה המטאלית והסטרילית שלו ממשיכה לרחף בחלל גם לאחר שהוא מסתיים, ובכלל, אין ספק שמדובר בפרוייקט הדל תקציב הכי מוצלח שסודרברג עשה מאז "The Limey", ובסרט הכי טוב שסשה גריי עשתה מאז " Gangbangs of New York vol. 5 ".

כך או כך, החדשות הטובות באמת הן שנראה שסודרברג יוצא מרצף הבאסות ומתחיל לבנות לעצמו שוונג מנצח. בשנה שעברה הוא קפץ ראש אל תוך הג'ונגלים של דרום אמריקה וחזר משם עם "צ'ה" - אפוס ביוגרפי שאפתני ומעניין, בו בניסיו דל טורו מגלם את צ'ה גווארה (הסרט – שנכשל בקופות, וזכה להתעלמות באוסקר האחרון - יוקרן בחודש הבא בפסטיבל ירושלים, על שני חלקיו). כעת, הוא מוציא את הפרוייקט הקטן הזה עם סשה גריי, ככה על הדרך. ויש לו כבר עוד פרוייקט מסחרי מעניין בקנה ("The Informant", עם מאט דיימון), עוד אחד שמצטלם בימים אלה ממש ("Moneyball",סרט בייסבול מבטיח עם בראד פיט), ואחרי זה הוא מתכוון לקחת את יו ג'קמן ואת קתרין זטה ג'ונס ולעשות איתם רימייק מוזיקלי ותלת ממדי ל"קליאופטרה". ככה הוא אומר לפחות.

עשרים שנה אחרי "סקס, שקרים ווידיאוטייפ", סטיבן סודרברג לא ממש מראה סימני עייפות. להפך. ולמרות שבמשך רוב העשור לא ממש הייתה לי סבלנות אליו, ודי שנאתי אותו אפילו, אין לי בעיה להודות בכך שאני לאט לאט חוזר לחבב אותו. חזר לו הרעב, והוא מתחיל להיכנס שוב לגרוב. אין ספק שיהיה מעניין להמשיך ולעקוב אחרי התפוקה שלו גם בעשרים השנים הבאות. לראות כיצד יצליח להמשיך לזגזג בכשרון בין סרטים מסחריים לסרטים מסחריים פחות. רק שלא יתפתה לעשות יותר מדי שטויות. כמו "אושן 14", למשל.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully