מחשבות
מחשבה ראשונה: בן אלף, איך הוא נראה בגיל 44, כל שערה על הראש שלו שרדה יותר זמן מכל סיאטל ביחד, כל תו בגוף שלו צועק "החברה שלך היא שלי עכשיו". מחשבה השנייה: בן אלפיים, איך הוא שומר על הקול הזה, בטח שותה גוגל מוגל כל היום, מגרגר סודה לשתיה. סוד ההצלחה של כריס קורנל נמצא בשילוב של אלו עם התחושה האותנטית והכנה שמדובר בחבר הכי טוב שלך, זה שעבר איתך הכל, נפל כמוך, קם כמוך, רק שעשה את זה בתור כוכב רוק.
צעקה
אלבומו האחרון של קורנל, "Scream", הוא דוגמה לנפילה של בן אדם. קורנל רצה להתקדם מוזיקלית, פנה לעזרה של מומחה בתחום ויצא משם כמונו אחרי מפגש עם מוסד בירוקרטי בתחושה שעבדו עליו. לכן, באופן אישי, אני לא קונה את העמידה שלו מאחורי האלבום הזה וההופעה אמש הוכיחה את זה קורנל נהנה בטירוף מרגעי הרוקנרול הישנים הטהורים והיפים של חייו, אלו שמוציאים ממנו את חיית הבמה האנרגטית והמעניקה שיש בו.
חוקי הכביש
בשירים החדשים לעומת זאת, קורנל נראה כמו אופנוען שנתקל בפס האטה והקהל המבואס כמו משאית שנתקעת בו על הכביש. אלא שקורנל לא יכול לוותר על שירים האלו לחלוטין ולכן בחוכמתו, בנה סט בו לפני כל פס האטה נמצא שיר דוגמת "Show Me How to Live" המושלם מתקופת אודיוסלייב, קטע שבו קורנל מדגים איזו מכונת המנונים הוא היה גם אחרי סאונדגרדן.
גרון עמוק
בין גל לגל שטה ההופעה אל המרחבים הבטוחים של חיוכים על השפתיים ופנים נרגשות. בין השיאים היו ביצוע מלא תשוקה וכנות ל"Hunger Strike" של טמפל אוף דה דוג, סט אקוסטי משובח שבתוכו שובץ "Like A Stone" של אודיוסלייב ותזמון מדויק עם "Rusty Cage". כל זאת, כשקורנל לא עוצר לרגע, מתיישב, נעמד, יורד לקהל, פונה לצדדים, רוקד עם הנגנים, פוער את העיניים ומנפח את הגרון הבלתי נגמר שלו.
אל תפספס
תביאו לנו עוד
בהופעה שנייה תוך יומיים, גני התערוכה הפך באחת ללוקיישן מהטובים בישראל להופעות חו"ל. סאונד מצוין, אופציות צפייה כמעט מכל עמדה אפשרית, פיזור נכון של דוכני השתייה ורק השירותים קצת רחוקים. בכל זאת, האתר עמד בעומס של שתי הופעות עתירות קהל בזמן קצר ועורר תיאבון למופעי חו"ל תחת כיפת השמיים.
גבר גבר
אם יש תואר שבכל זאת אפשר להצמיד לקורנל, אז זה "גבר". כשאומרים משפט כמו "בואנ'ה, הוא גבר", מתכוונים לאחד כמו כריס קורנל. גבר למשל, מבין שלא מעט אנשים הגיעו בשביל "בלאק הול סאן" ולא משנה כמה נמאס לו - הוא מבצע. הגבר הבין, לקח מנוחה בשני הבתים הראשונים ובסי פארט הוכיח שהוא לא רק גבר הוא גם משלנו.