דן בחלוץ

למרות ש"רודו וקורסי" יכול לעבור כסרט על כדורגל, מדובר בסרט על יחסים מאד מורכבים בין שני אחים - שניהם מקסיקנים מעיירה קטנה שמוצאים עצמם בליגה המקצועית של הכדורגל במקסיקו סיטי - שמגיעים במהירות מעוני לאושר ועומדים בפני מבחנים קשים. המעבר הזה, בין עוני לתהילה, מאד קשה להם ולפעמים הם מאבדים כיוון. במיוחד כשההתמודדות הזאת שלהם עם התהילה, ההצלחה והפיתויים היא מאד מהירה, דבר שלא הופך את מערכת היחסים ביניהם לקלה.

הסרט נפתח במשחק כדורגל חובבני, בבעיטת 11 מטר שמולידה אי הבנה וחוסר תקשורת בין שני האחים שנמשכת עד לסופו של הסרט והיא המפתח להבנת מערכת היחסים כולה. גאל גרסיה ברנאל ודייגו לונה, שמשחקים את שני האחים, רודו וקורסי, הם שחקנים מצוינים. כדורגלנים הם קצת פחות. אי אפשר לומר שהם נראים כדורגלנים אותנטיים, וגם שאר השחקנים בקבוצות, אבל מהצד השני זה סרט שיש בו יותר חומר למחשבה על יחסים בתוך המשפחה, בעיקר בין אחים.

גם האופן בו הסרט מצולם מעידה מראש שלא מדובר בסרט כדורגל טיפוסי. ההתמקדות הכללית בשידור משחק כדורגל היא במקרו ואילו בסרט היא במיקרו, על שחקן אחד ושוער אחד, כך שאנחנו כצופים רואים תמונה צרה ולא רחבה. למשל, לא הצלחנו לראות את שיתוף הפעולה בין החלוץ לקבוצה שלו והשוער לקבוצה שלו. ככדורגלן הייתה חסרהלי הזווית של מה שקורה בהשתלבות בתוך האימונים, או מה קורה באימונים בכלל. הקפיצה בסרט היא בין העוני לתהילה היא מהירה כל כך, שקשה היה לראות את הדברים שבדרך.

מובן שכחלוץ, התחברתי באופן טבעי לתפקיד הזה ולא לשוער. במיוחד כשאני יודע לאיזו תהילה מהירה זוכים החלוצים לעומת השוערים. התהילה שלהם מגיעה מהר ונעלמת מהר, והנפילה היא הרבה יותר גדולה מנפילה של שוער, בגלל העובדה הזאת. היו בסרט גם אלמנטים שמזכירים מאוד את התקופה שלי. חשבתי למשל על הגול של אחד השחקנים שמאד מזכיר לי את הגול המפורסם שלי נגד מכבי פתח תקווה, אבל בסרט זה נראה הרבה יותר קל. באופן טבעי גם חשבתי על אחי, גדי, שגם הוא היה כדורגלן. ב"רודו וקורסי" האחים מתמודדים לרוב אחד נגד השני, ואני זוכר שכשהייתי צריך לעמוד מול גדי, היה לי מאד קשה אבל תמיד רציתי לנצח. בסופו של דבר, ביחסים בין האחים האלו, למרות הקירבה ולמרות ניסיון ההבנה ביניהם, אין ביניהם תקשורת אמיתית. לא כמו ביני ובין אחי.

בכלל, קשה לי להשוות בין הנפילה של האחים בסרט לבין הקריירה שלי. אני פרשתי בגיל מאוד צעיר, לא הכריחו אותי לפרוש אלא פרשתי בזמן שרציתי. אבל בחלקים הקשים, גם לשוער וגם לחלוץ, חשבתי על הקריירה של גדי. על אותה טעות במשחק נגד אוסטרליה ב-85 שעלתה לנבחרת ישראל בהפסד.

חובב כדורגל ייהנה מאוד מהסרט, לאו דווקא עם קשר למשחק. זה סרט קליל, שמח ועצוב גם יחד. למישהו כמוני, שבא מתוך הענף וחווה את "רודו וקורסי" מהצד של הכדורגלן, אולי יהיה קשה להזדהות עם הסיפור בגלל הפערים שבין המציאות לדמיון. אבל כל השאר יתייחסו לסרט בצורה שונה ויהנו ממנו מאוד.

*הביא לכתב: עינב שיף