הזמר ג'ו עמר הלך לעולמו

הזמר יוסף (ג'ו) עמר הלך אמש לעולמו והוא בן 79. עמר, מהאבות המייסדים של המוזיקה הים תיכונית בישראל מת במיאמי לאחר מחלה קשה. עמר התגורר בארצות הברית בשנים האחרונות כדי להיות קרוב יותר למשפחתו וילדיו שם. קול ישראל מדווח כי הלווייתו של עמר תתקיים מחר בשעה בחמש אחר הצהריים במושב יד רמב"ם.

עמר הוא יליד מרוקו, עמר עלה לישראל בשנת 1956. עוד במרוקו הקליט עמר אלבומים ובישראל התפרסם בזכות שיריו "ישמח משה", "שיר השיכור", "שלום לבן דודי", "צור משלא אכלנו" וכמובן "ברצלונה". עמר אף נודע כאחד הפייטנים והחזנים הבולטים בעולם, שהופיע החל מאמצע שנות ה- 60 בארצות הברית. עמר אף התריע על הקיפוח של הזמר המזרחי על ידי הממסד האשכנזי. בנוסף, נחשב לאחד מחלוצי התרבות האנדלוסית בישראל ובשנות ה- 2000 סגר מעגל כששב לישראל משהות ארוכת שנים בארצות הברית ויצא לסיבוב הופעות עם התזמורת האנדלוסית הישראלית. בשנים האחרונות זכה עמר למספר מחוות ופרסים על מפעל חייו, ביניהם פרס "תמוז" על תרומה לזמר העברי בשנת 2002 וכן פרס מטעם גלי צה"ל ואוניברסיטת בר אילן בשנת 2008.

"הוא היה חלוץ אמיתי", אמר היוצר אביהו מדינה, חברו של עמר. "הוא גיבור אמיתי הוא זמר ויוצר אמיתי. הוא לא תוצר של תקשורת, הוא משהו שצמח מתוך התרבות, הוא היה פרח חי ואמיתי ולא מפלסטיק. הוא עשה את היריות הראשונות בקרב התרבותי הארוך שנמשך עד היום, אבל הוא היה אז לבד וזה היה קשה, ולכן הוא עזב לארצות הברית. אני לא יכול לקחת ממנו את הפתיחה, את ההכרזה על המצב המיוחד של קיפוח תרבותי. הוא זיהה אותו ראשון בשנות ה- 50. הוא היה זמר טבעי לגמרי, מצליח ואני חושב שגם אם הוא היה צומח היום, הוא היה סופרסטאר".

"זו אבידה מאד גדולה", אמר הערב לוואלה! תרבות הגיטריסט יהודה קיסר. "ג'ו היה אחד המייסדים, אחד האנשים שהכי הושפענו ממנו. בגיל 10-11 אותו שמעתי כל הזמן. אני וזוהר ארגוב היינו מעריצים גדולים שלו. ברבות הימים אחרי 10 שנים, גם הקלטנו שירים שלו, ביניהם את "ברצלונה" המפורסם. אחר כך הקלטנו עוד כמה שירים שלו, שחזרנו אותם לפי הביצועים הנפלאים שלו. הוא באמת אחד מהאבות המייסדים של הזמר הים התיכוני, לפני שהוא נסע לחו"ל עוד הייתי רואה איתו, כשהוא היה עושה גיחות לארץ הופענו ביחד בכמה תוכניות טלוויזיה. פעם אחת התעקשתי להיות איתו בתוכנית של יצפאן, כדי לסגור מעגל.

"שמעתי שהוא חלה", הוסיף קיסר, "הבנתי שהוא רצה להיות עם המשפחה שם. הוא אחד האנשים שהשאיר את חותמו באופן רציני על הדור שלנו – דקלון, זוהר ארגוב, חיים משה – אנחנו האנשים שהיינו הכי מושפעים ממנו. זה יום עצוב".

"אני גדלתי עליו", אומר רמי דנוך מצלילי העוד. "הוא היה בניו יורק אצל הבן שלו, כך שאיבדנו קצת קשר. הוא היה אדם נחמד מאד, אדם סמכותי, שהיית יושב לידו היה לך הרבה מה ללמוד ממנו. אני חושב שהוא אחד הגדולים הגדולים שהיו אי פעם בזמר הזה. זו אבידה מאד גדולה. הוא השאיר ארכיון גדול של יצירות מופת. כמה שלא תעבוד על זה, תמיד יישאר לך עוד".