טייפ קאסט לא כלול: ג'יימי שרידן - נו, ההוא מהזה

ג'יימס פטריק שרידן נולד בפסדינה קליפורניה ב-1951 והחליט לפנות למשחק רק בשנת 1978, לאחר שפציעה בברך הקטינה מאוד את סיכויי המשך הקריירה שלו כרקדן. התמדה ועבודה קשה הצליחו בסופו של דבר להביא את שרידן לברודווי ובשנת 1987 אף גרף מועמדות לפרס הטוני על תפקידו במחזהו של ארתור מילר: "כולם היו בני". בכורתו הקולנועית ב"ג'ק פלאש המקפץ" עם וופי גולדברג היתה נקודת הפתיחה לשלל תפקידי משנה על המסך הגדול וביניהם: "לחישות באפלה", "זרה בתוכנו", "סיריאנה", "Cradle Will Rock" המצוין של טים רובינס ו"המלט" גרסת-2001. גם בטלוויזיה, חדי העין יוכלו לזהותו ב-"שיקגו הופ", "מקום אחר", "חוק וסדר: כוונה פלילית", "העמדה" של סטיבן קינג ובפרק אחד של "בארון של וורוניקה". לשרידן חזות GI ג'ואית למדי; שערו הבהיר ולסתו התחתונה הגברית מעניקות לו מראה צבאי פטריוטי, אולם אין לו ממש טייפ-קאסט קבוע וניתן למצוא אותו בכל מיני תפקידים מכל הגדלים והמינים. לו ולאשתו קולט שני ילדים והוא סובל מ"בלס-פאלסי" (עווית בפנים שגורמת ליובש בקרנית), כך שבפרקים מסוימים ב"חוק וסדר" הוא נאלץ ללבוש רטייה, שזכתה לגיבוי ותירוצים בתסריט.

ג'ורג' מונרו (קווין קליין), ארכיטקט גרוש שמפוטר מעבודתו, מגלה כי הוא חולה סרטן וזמנו קצובעל מנת להוציא משהו מהחיים המבוזבזים שלו הוא מחליט לבנות מחדש את היחסים עם בנו סאם (היידן "דראת' ווידר" כריסטיאנסן) שמעביר את זמנו בעישון סמים וזנות וגם לבנות סופסוף את הבית שתמיד תיכנן. תוך כדי בניית הבית מאגד ג'ורג' סביבו את שכניו ואת משפחתו, כולל גרושתו רובין (קריסטין סקוט תומאס) שבעקבות מצבה המשפחתי הרעוע, מתאהבת בו שוב. בעלה החדש פיטר (שרידן) מצטייר כאדם קר, שלוקח את משפחתו כמובן מאליו, ובתחילה לא שם לב שאשתו ובעלה הקודם מתקרבים. כאשר חשדותיו מתעוררים, הוא נאלץ לבחון מחדש את נישואיו ולנסות לשנות את התנהגותו. פיטר הוא אולי סוג של ה"רע" ב"החיים כבית", מאחר והוא זה ש"גנב" לגיבור שלנו את אשתו, אולם היות ואנחנו בסוחטן דמעות מקצועי – אחד הסרטים שהגיעו בעקבות ההצלחה של "אמריקן ביוטי" – אנו למדים (עד סוף הסרט) כי כוונותיו טובות, גם אם הוא לא תמיד מראה אותן.

השודד/ליצן גרים (ביל מוריי) יחד עם חברו לומיס (רנדי קוויד) וזוגתו פיליס (ג'ינה דיוויס) זה עתה שדדו בנק בהצלחה ואפילו בקלות יחסית, אולם הם בשום אופן לא מצליחים להגיע לשדה התעופה שאמור לקחת אותם לחיים החדשים שלהם. די בהתחלה, יעצרו השלושה את מכוניתם ליד עובר אורח בכדי לשאול איפה הם. אותו עובר אורח (שרידן) נראה בהתחלה כאיש חביב שמנסה לעזור לחברינו, אולם ברגע שהוא שולף את האקדח מבינים גיבורינו כי בריחתם הנועזת תאלץ להתבצע ללא האוטו. זה אחד מהתפקידים הקטנים של ג'יימי שרידן ושלא גוזל יותר מדקה וחצי זמן מסך. עם זאת חיוכו מעורר הבטחון (שלא יורד מפניו גם כאשר הוא גונב לחברינו את האוטו) רומז לנו, כי הוא גנב מכוניות מקצועי ומיומן ומאחר וגיבורינו הם גם פושעים, קשה לכעוס עליו באמת.

אייריס (ג'יין פונדה), אלמנה טריה, עובדת במאפיה ומתוודעת לסטנלי (רוברט דה-נירו) הטבח בקפיטריה. כאשר הבוס של סטנלי מאשים אותו בגניבה ואי-סדרים בחשבון החודשי, אייריס חשה לעזרתו ומסבירה לבוס כי סטנלי לא היה יכול לתכנן גניבה שכזו, כיוון שהוא אינו יודע קרוא וכתוב, דבר הגורם לו לאבד את עבודתו. לא עובר זמן רב וסטנלי מבקש מאייריס (שמרגישה אחריות מסוימת למצבו) שתלמד אותו לקרוא. תוך כדי יחסיהם המתפתחים, ואנו מתוודעים לשרון (סווסי קורץ) ולג'ו, שמנסים לעזור לאייריס עם ילדיה המתבגרים. גם כאן, לשרידן יש אולי שני משפטים בסרט ואם תמצמצו יש מצב שתפספסו אותו. לי למשל, גם אחרי שידעתי על הופעתו בסרט, לקח שתי צפיות כדי לשים לב שהוא אכן שם.

התקופה היא חג ההודיה של שנת 1973, על רקע פרשת ווטרגייט ודרך גיבורינו פול (טובי מק'גוויר) אנו נחשפים לשתי משפחות שכנות, לכאורה מיודדות ובלתי תפקודיות בעליל. אביו של פול, בן (קווין קליין) מנהל רומן עם שכנתו ג'ני (סיגורני וויבר) ואחותו וונדי (כריסטינה ריצ'י) שאך זה עתה גילתה את מיניותה, עושה "ניסוים" על מייקי (אלייז'ה ווד), בנה של ג'ני, ועל אחיו המסכן סנדי. תוך כדי מסיבת החלפות זוגות (מה שכנראה היה מאוד מודרני בקונטיקט של תחילת שנות השבעים), מבינה אשתו של בן, אלנה (ג'ואן אלן) שבעלה מתעסק עם שכנתה וכנקמה מנסה לעשות את אותו דבר עם בעלה של ג'ני, ג'ים (שרידן). ג'ים הוא איש תמים, שעד עתה לא חשד ברומן של אשתו וגילוי אי נאמנותה מפתיע ומעליב אותו, אולם הניסיון להחזיר לה לא עולה יפה ומוכיח לו (ולאלנה) כי הם לא קורצו מאותו חומר בוגדני של בני זוגם.