יסוד המעלה

הריסון סטאפורד, הסולן של גראונדיישן, זוכר לא מעט מהביקור של הלהקה בישראל לפני שנה, שזה הישג בהתחשב בזה שהיה משהו אחד שהוא זוכר יותר מהכל. "החומר אצלכם זה משהו מיוחד", הוא אומר לוואלה! תרבות. "מצב העשבים שלכם אז היה ממש לא רע, בטח ביחס לארצות כמו פורטוגל. עם החומרים שיש שם, מזל שיש לך משהו ביד בכלל. אבל מה הולך עכשיו בישראל?

"טוב, התחלנו את הסיבוב באמסטרדם, אז מצבנו לא רע".

"מרוב מה שקראתי על ישראל, בגלל שגדלתי בבית יהודי ועשיתי בר מצווה וכל זה, לא באמת האמנתי שהמקום הזה קיים. כשהגענו, היה רגע על הבמה שחשבתי שיש לשירים היפר משמעות, השפעה עצומה בגלל המיקום. זה כאילו נועד להתנגן בישראל. אבל יש דואליות גדולה עם ישראל: אם יש סבל בעולם, הוא נמצא בישראל, גם המאבק האנושי נמצא בישראל. כשהיה לנו יום חופש נסענו לעיר העתיקה בירושלים ואז לים המלח ועבורנו, שבאנו חלקנו מג'מייקה וחלק מקליפורניה, אמרנו לעצמנו, באנ'ה, פאקינג עיר דוד. זה מרגש בטירוף. תגיד, נחמד אצלכם עכשיו?

"אה, מעולה. באופן אישי אני אוהב את החום. הגוף שלי מגיב לו טוב. גם זיעה, אני אוהב את כל הקטע הזה. יש לי סירקולציה מאד טובה בגוף".

חוץ מלהזיע, סטאפורד מתרגש לקראת צאת אלבום האולפן החדש של הלהקה, Here I Am"". "האלבום החדש מגיע אחרי שנתיים וחצי מאד טובות שלנו", הוא אומר. "טיילנו הרבה בעולם, התקרבנו בלהקה, כל הבנים והבנות, אנחנו ביחד כבר לא מעט שנים. האלתור בכתיבה שלנו וסיעור המוחות שלנו נשמע הרבה יותר ייחודי מפעם. ג'אז, רוטס רגאיי, נשמה, רוקנרול – הגדלנו את כל החלקים האלו ביחד לסאונד שהוא הרבה יותר מוגדר מאשר מיקס של השפעות. ניסינו לשבור את הגבולות שלנו".

"הוספנו אלמנטים נשיים למוזיקה שלנו. זה לא שאני לובש שמלות בהקלטות, אבל אנחנו מאוזנים הרבה יותר בין גבריות לנשיות, כפי שבחיים צריך פרספקטיבה נשית כדי להרגיש מאוזנים".

"תראה, התקשורת עושה מזה עניין גדול, כולם מנסים לשים רגל לתהליך שהרגאיי עבר בדרך להיות מוזיקה שכולם אוהבים. עבורי, הרגאיי תמיד היה עניין של שוויון זכויות, צדק, כל הדברים שבוב מארלי דיבר עליהם והעשירו אותי בילדותי. אני חושב שיש 10,000 להקות שעושות את זה עם המסרים האלו, זה מצוין, כי עדיף שאנשים ישמעו את המסר החיובי הזה. אם אתה מדבר רק על עישון סמים – כן, אתה מבזבז את הזמן".

"כן, ככה זה כשאתה מגיע למקומות עניים מאד, למדינות העולם השלישי של אפריקה. כשאתה בא ממקום טוב עם רווחה, אני חושב על איך אתה עוזר להם, מה אתה יכול לעשות בשבילם וזו המוזיקה עבורנו".

"אם הייתה ממשלה על האדמה שהייתה פועלת באמת למען האנושות, הרגאיי היה שר על זה והיה תומך בזה. אבל אין כזה דבר באמת. אפילו כשג'ורג' בוש היה בשלטון, לא שרנו "ג'ורג' בוש לך תזדיין", כי יש אנשים שאהבו את ג'ורג' בוש ואהבו אותנו ולא רצינו לנכר אותם מהמוזיקה שלנו. בכלל, אני מת על זה שהאמריקאים מסוגלים להגיע מג'ורג' בוש לענק כמו ברק אובמה, שבעיני היה יכול להיות זמר רגאיי מצויין, אם היה לו קול. הוא אינטליגנט גדול, נואם בחסד, אבל זמר? לא יודע".

"אני תמיד מגיע מהמחשבה שאנחנו צריכים לשמור על מראית עין של תקווה למען הדור הבא. עבורנו ללכת לישראל, לדבר על פוליטיקה ישראלית – זה נראה לי מגוחך. הישראלים מכירים את הפוליטיקה של עצמם מצוין, נראה לי מוזר לבוא אליהם ולהטיף להם מה לעשות. יש לי דעות על המצב, אבל אני לא רוצה להציב חומות".

"ישראל אמורה להיות המדינה שמגינה על כל יצור חי בעולם. לכן, עליהם להגיד לפלסטינים, 'אתם אחים שלנו ואנחנו נגן עליכם'".

"אני לא מעשן כל היום, אני בהחלט שומר על הפוקוס. עוד יגיע הזמן שלי להירגע".