מתאגרףף רקדן, דרמטי: צ'רלס דרנינג - נו, ההוא מהזה

צ'רלס דרנינג - מתאגרף לשעבר, בוגר מלחמת העולם השניה, מורה לריקוד ובחור מוכשר באופן כללי - נולד ב-1923 בהיילנד פולס ניו יורק ואל המסך הגדול הגיע רק חמישים שנה מאוחר יותר, ב"העוקץ" עם רוברט רדפורד, שהפך אותו לשחקן משנה מבוקש. מעבר להיותו שחקן דרמתי מצוין, בעל חזות רצינית ומכובדת, חבוי בו גם כשרון קומי שהתגלה בשנות השבעים והשמונים בסרטים כמו "חבובות: הסרט", "טוטסי", "האיש עם הנעל האדומה" ו"בית הזונות הקטן הטוב ביותר בטקסס" ואפילו נוצל על ידי האחים כהן בכמה מסרטיהם.

על המסך הקטן נוכל להיזכר בו בסדרות כמו "הוואי 5-0", "מונק", "הצילו" ו"כולם אוהבים את ריימונד" אולם הרוזומה הקולנועי שלו עשיר פי כמה ובתוכו נוכל למצוא את "אחר הצהריים של פורענות", "צרה גדולה", "דיק טרייסי", "מוזיקת המקרה", "אהבה אטומית", "ארוחת הערב האחרונה", "קורס לרצח", "אחי, איפה אתה?", "חופשה משפחתית" ו"בלשית על עקב גבוה". הוא מעריץ את ג'יימס קגני, הוא הסתער על חוף אומהה ב-1944 ועקב מראהו הסבאי המלבב וכרסו, ניתנה לו הזכות לגלם את סנטה קלאוס לא פחות מ-5 פעמים בקריירה שלו – והיד עוד נטויה.

מייקל דורסי (דסטין הופמן), שחקן עם שם רע, בשום אופן לא מצליח להתפרנס בכבוד. בצירוף מקרים מוזר שמערב את חברתו המסכנה (טרי גאר), מייקל מצליח להשיג עבודה בתור אישה מבוגרת באופרת סבון מצליחה ולא עובר זמן רב עד שחברי הצוות מתרגלים לקבל את הבלתי צפוי מ"אמילי קימברלי", אישה חזקה שלא מקבלת שטויות מאף אחד. הבעיות מתחילות כשדורסי מתאהב בשחקנית ג'ולי ניקולס (ידידה טובה) אולם בעצמו מחוזר (בין היתר), על ידי אביה של ג'ולי, לסלי (דרנינג). לסלי מצטייר כאיש חביב ותמים, שאלא אם כן היה מחזר (ללא ידיעתו) אחר דסטין הופמן, היינו מחזיקים לו אצבעות. כאשר מגלה לסלי את מינו האמיתי של מייקל, הוא מתוודה בפניו שאם היו מתנשקים, לבטח היה עכשיו מייקל מקבל מכות.

מצב הרוח ב"האדסקר תעשיות" אינו יכול להיות טוב יותר. החברה מרוויחה כסף רב וצפויה להרוויח אפילו עוד יותר. משום כך, קפיצתו המסתורית של בעל החברה ווארינג האדסקר (דרנינג) מהחלון בקומה 45 באמצע ישיבת הנהלה, מצליחה להפתיע את כל השולחן. סידני ג'יי מסברגר (פול ניומן), לעומת זאת, מנצל את המצב בכדי למנות את נורוויל בארנס (טים רובינס), בחור צעיר ותמים שהגיע מאינדיאנה וזה עתה התחיל לעבוד בחדר הדואר, לבוס החדש. בכך, הוא מבקש לשחק קצת עם המניה ההפכפכה של החברה שזה עתה איבדה את נשיאה. ווארינג תופס את העין בטקס המוזר שהוא עורך לפני התאבדותו ועושה רושם של דמיקולו, אולם לקראת סוף הסרט הוא מתגלה לנורוויל בחזיון ומסביר לו כמה דברים על החסרונות בקפיטליזם בעולם המודרני. זהו אולי לא מהתפקידים הכי גדולים שלו, אך בוודאי אחד הזכורים.

נושאת המטוסים החדישה (1980), הנימיץ, שטה לה בנחת במימי האוקינוס השקט ליד הוואי, כאשר אירוע בלתי מוסבר מחזיר אותה ואת יושביה אחורה בזמן לשנת 1941, שעות ספורות לפני המתקפה על פרל הרבור. קפטן מת'יו ילנד (קירק דאגלס) והאזרח וורן לסקי (מרטין שין) שנתקע על האוניה, מתלבטים האם להתעלם מן המתקפה הקרבה ולהשאיר את ההיסטוריה להיסטוריה, או שמא לבצע את עבודתם ולמנוע מהיפנים להתקיף את אדמת ארצות הברית ובכך לשנות את ההיסטוריה. באותו זמן הם מתוודעים לסנטור העצבני סמואל צ'פמן (דרנינג), אותו אספו מהיאכטה הפרטית שלו, לאחר שמטוסי קרב יפנים הטביעו אותה. צ'פמן, שדורש מן הקפטן להוריד אותו בפרל הרבור והיותו דמות לכאורה חשובה בסיפור, הוא לא מ"הטובים". אי לכך, לאחר שהוא מנסה (ללא יודעין) לחבל במאמציהם של צוות הנימיץ, הוא נאלץ לשלם את המחיר.

צוות הצילום מהוליווד זה עתה הגיע והעיירה ווטרפורד וורמונט כמרקחה. השחקנית הראשית (שרה ג'סיקה פרקר) לא מוכנה לחשוף את שדיה למצלמה (בלי תשלום נוסף), כוכב הסרט בוב ברנג'ר (אלק בולדווין) לא מצליח להשאיר את זכריותו מחוץ לנערות מקומיות, התסריטאי ג'וזף טרנר וויט מתאהב באן (רבקה פידג'ון) המאורסת לפוליטיקאי מקומי מושחת, שבתורו מנסה לעצור את ההפקה. בתוך כל ההמולה הזו רק ראש העיר ג'ורג' ביילי (דרנינג), שקבע עם הבמאי והמפיק ארוחת ערב חגיגית (כולל שלל מנות ביניים ואפודה משובצת שלא ברא השטן), יושב בבית כאילו היה ילדה בת 16 שהבריזו לה לנשף. מלבד הכבוד העצמי שאיבד, לא ממש אכפת לו מכל הסיפור, אולם בעצת אשתו שרי (פטי לופון), שנעלבה עד עמקי נשמתה, הוא מוסיף עוד מנה יפה של בעיות להפקה. האפודה שווה הכל.