סטיוארט מורדך יודע לכתוב מוזיקה. הוא הוכיח את זה ב-13 השנים האחרונות בהם היה הדמות המרכזית בבל אנד סבסטיאן, אחת הלהקות המשפיעות ביותר בהיסטוריה של האינדי עם הכתיבה הסרקסטית הנדירה, הקול הרך והמלודיות המרירות-מתוקות שלו. זה כמובן לא מספיק לו. מורדך רצה לקחת את הכשרון למקומות אחרים ולכתוב סרט, או ליתר דיוק מחזמר. מכיוון שמוזיקה היא המדיום האמנותי הטבעי שלו, הוא החליט לכתוב לפני כן את הפסקול, להקליט ולהפיץ אותו, ורק אחר כך לתפוס מקום מאחורי המצלמה. ככה נולד "God Help The Girl" - הפרוייקט הראשון של מורדך מחוץ לבל אנד סבסטיאן וסוג של קדימון לסרט שעל פי ההבטחות יצולם מתישהו ב-2010.
לשם כך סטיוארט רצה למצוא את האיזובל קמבל הבאה; קמבל היתה בעבר הזמרת של בל אנד סבסטיאן וזו שנמצאה בלא מעט דואטים עם מורדוך, ולמרות שהקול שלו עצמו מדהים, מאז שקמבל עזבה לטובת The Gentle Waves ושיתוף הפעולה עם מארק לנגן, בל אנד סבסטיאן לא חזרו לעצמם. מורדוך ניסה למלא את החלל שקמבל השאירה אחריה בהפקה גרנדיוזית ובהרבה יומרה ככה יצאו לו גם כמה רגעי פופ מוצלחים למדי - אך בל אנד סבסטיאן היא כבר לא אותה להקה שובבה וסוחפת.
מורדוך החליט לפתוח תחרות סטייל "כוכב נולד" רק של אינדי - והזמין זמרות לשלוח לו הקלטות וקלטות וידיאו. "דרושה זמרת לפרויקט הקלטות סתווי" פרסם בעיתון, מבלי לפרט יותר מדי. בסופו של דבר, ארבע בחורות הגיע לגמר כשאת התפקיד המרכזי בפסקול הוא בחר לתת לקתרין אירטון, חצי צמד הפולק-פופ הלא מאוד מוכר Go Away Birds. אירטון נמצאה במעגל החברים המורחב של מורדוך וכלל לא השתתפה בתחרות, אולם לטענתו התחרות היתה נחוצה בכדי להראות לו שמה שהיה מונח לנגד עיניו הוא הדבר הטוב ביותר.
עוד בוואלה!
אווירה תיאטרלית שובבה
אירטון היא לגמרי הכוכבת של God Help The Girl. היא נוכחת ב-10 מתוך 14 הקטעים באלבום וכמעט ומעלימה את הנוכחות של הנינטיות, ניל האנון מה-Divine Comedy וכמה אחרים. בעצם, רק ברגעים הבודדים של "Pretty Eve in the Tub" ו-"Hiding Neath My Umbrella", בהם מורדוך נכנס לשיר איתה, שמים לב לנוכחות נוספת, מה שרק אומר שהוא צריך היה לשיר יותר ולעבות את הפאוור-קאפל הזה, אבל יכול להיות שמדובר באילוצים שנובעים מעלילת התסריט. קל כשיש תירוץ שכזה להכל, לא?
למרות הרקע והעובדה שבפרוייקט, לצד הקטעים החדשים, מתחדשים ומשתדרגים גם מספר שירים של בל אנד סבסטיאן (כולם מהאלבום "דה לייף פרסוט") God Help The Girl לא ממש מזכיר את בל אנד סבסטיאן. האווירה הרבה יותר תיאטרלית ושובבה. מדובר בשילוב של החלקים של קמרה אובסקורה שלא הושפעו מבל אנד סבסטיאן עם מחזות זמר ישנים, ואווירה חזקה של להקות בנות מהסיקסטיז.
אירטון הולכת למקומות שאליהן זואי דשנל ניסתה להגיע ב-She and Him אך עושה זאת עם הרבה יותר חן, ולמרות שהקול שלה קצת באנלי, או העובדה שהיא לא מכניסה יותר מדי אופי מקורי לסיפור ונשענת בעיקר על המלודיות והטקסטים שמורדוך הכין לה, היא מצליחה וגם תצליח לכבוש כמעט כל אוזן שלא מעונינת להרגיש גברית במיוחד - מנערות בתיכון, דרך היפסטרים עדינים ועד סבתות שרוצות להיזכר במוזיקה הפרועה שהקשיבו לה בצעירותן. עם נתוני פתיחה כאלו, נדמה ש-God Help The Girl יכול להיות סרט שפונה לקהלים רבים וגם מצליח לפגוע. אישית, אני מעדיף שהפרויקט הזה יישאר בגזרת האודיו ולא יעבור למסך.
גוד הלפ דה גירל "God Help The Girl"
(מטאדור)