פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      היינו כחולמים

      ההוצאה המחודשת של "Reckoning" מזכירה לדנה קסלר שהוא אחד האלבומים הטובים בדיסקוגרפיה של REM

      קצת יותר משנה אחרי שיצא מחדש אלבום הבכורה של אר.אי.אם, “Murmur”, בהוצאת דלוקס כפולה, מצטרף אליו האלבום השני והלא פחות יפה שלהם, “Reckoning”. גם הוא כמובן מכיל בונוסים, קאברים ועוד דיסק שלם של הופעה חיה בשיקגו מהתקופה (שמעניין במיוחד לשמוע בה את השירים שיצאו רק באלבומים מאוחרים יותר של הלהקה).

      אר.אי.אם יצרו שיבוש עדין במסורת הפופ האמריקאי על מנת למצוא לו אלטרנטיבה שנשמעת רעננה ורלוונטית. הם לא נשמעו כמו אף להקה אחרת שפעלה בזמנו. האנדרגראונד האמריקאי באותה תקופה התחלק בין פוסט-פאנק להארדקור, ואילו אר.אי.אם עשו משהו אחר לגמרי – פופ גיטרות פולקי, שמצד אחד היה בו משהו מסורתי, אך באותו זמן הוא גם נשמע עכשווי, חתרני ועצבני. הם הושפעו מפולק, מקאנטרי ומהפופ האמריקאי של הדורות הקודמים, אך גם הפנימו את האתיקה והאסתטיקה של הפוסט-פאנק.

      את אלבום הבכורה של אר.אי.אם, “Murmur”, הכתיר מגזין ה"רולינג סטון" כאלבום הטוב ביותר של 1983, ואילו “Reckoning”, שיצא שנה אחריו, כבר ביסס את מעמדם כאחת מלהקות האנדרגראונד הבולטות של תחילת שנות השמונים. קהל היעד העיקרי של אר.אי.אם בזמנו היה מאזיני תחנות הרדיו של הקולג'ים, שהתאהבו בהם מהסינגל הראשון. הם אלה שהפכו את אר.אי.אם מלהקת שוליים מבטיחה ללהקת קאלט נערצת, ועזרו ל“Reckoning” להגיע בארצות הברית לסטטוס של תקליט זהב.

      REM (יח"צ)
      הפנימו את האתיקה והאסתטיקה של הפוסט-פאנק. REM בלוק של פעם

      האלבום מתחיל בשיר הניו-ווייב "Harborcoat" בעל מקצב הסקא המשינאי המפתיע בבתים. משם הוא ממשיך ל”7 Chinese Brothers” עם התיפוף החזק של ביל ברי, פריטת הגיטרה המזוהה של פיטר באק, ההרמוניות הקוליות, הטקסט האניגמטי ויתר המאפיינים המוכרים של אר.אי.אם. ואז מגיעים ל"So. Central Rain (I'm Sorry)" הפולקי עם פתיחת הגיטרה המהממת, שהוא השיר הכי מוכר מהאלבום הזה וגם הסינגל הראשון ששוחרר מתוכו.

      השיר נכתב בהשראת יום אחד במהלך קיץ 1983 בו חיממו אר.אי.אם את ה-Human League בהופעה בלוס אנג'לס. סטייפ וחבריו ניסו לצלצל הביתה למשפחה וחברים אבל לא הצליחו כי כל קוי הטלפון באתנס היו מנותקים עקב מבול כבד שגרם לשיטפונות בכל האזור.

      "So. Central Rain" המרגש נכנס לקאנון של אר.אי.אם ומומלץ גם לראות את הקליפ שלו (מצ"ב לינק). נראה לי שמדובר באחד הקליפים המעטים בהיסטוריה בהם הזמר שר לייב ולא עושה ליפ-סינכ. בימינו להקות אינדי שמסרבות להכנע לתכתיבי הליפ-סינכ – ובצדק – פשוט מעדיפות שבכלל לא יראו את הזמר שר בקליפ ובכך פותרות את הבעיה, אבל אר.אי.אם מעולם לא הייתה להקה שבחרה בדרך הקלה.

      השיר הזה משמש הוכחה לכך גם במובנים אחרים. רוב להקות האינדי היו נמנעות מלשיר מילים רגשניות כמו "אני מצטער" שוב ושוב בפזמון מחשש להישמע סנטימנטליות מדי, אבל גם כאן בחרו אר.אי.אם לאתגר את עצמם ויצאו מזה כשידם על העליונה. גם אם לייבב "אני מצטער" נשמע כמו קלישאה קיטשית על הנייר, בפועל זה מאוד רחוק מזה. ההעזה הזאת, אגב, לא תמיד השתלמה לאר.אי.אם. יש לא מעט אנשים שלא יסכימו איתי, אבל לטעמי כשהם עושים את אותו מהלך כעבור שנים ב"Everybody Hurts", התוצאה היא אכן קיטש סנטימנטלי בלתי נסבל.

      באשר ל"So. Central Rain", מההתחלה היה ברור ללהקה שמדובר בשיר אדיר והם בחרו לנגן אותו בהופעה הראשונה שלהם בתכנית טלוויזיה ארצית, אצל דיויד לטרמן, כשאפילו עוד לא היה שם לשיר. למרות זאת הסינגל לא הצליח במיוחד מבחינה מסחרית, והגיע רק למקום ה-85 במצעד האמריקאי (7 מקומות פחות מהסינגל הקודם שלהם, “Radio Free Europe”).

      REM עטיפה רקונינג (יח"צ)
      אסופת שירים מעולים. עטיפת "Reckoning"

      הסינגל השני ששוחרר מהאלבום היה "(Don't Go Back to) Rockville", שלמעשה היה שיר ישן שלהם, שהם ניגנו בהופעות כבר שנים בגירסה רוקית יותר, ובאלבום עבר הסבה לשיר קאנטרי. השיר נכתב על ידי הבסיסט מייק מילס החמוד (שעם השנים החל לשיר את השיר הזה בעצמו בהופעות) כתחינה לחברתו דאז לא לחזור לעיירת הולדתה, רוקוויל, מרילנד.

      "(Don't Go Back to) Rockville" הוא שיר יוצא דופן באלבום, שיש בו אחידות סגנונית מסוימת, גם אם לא הומוגניות מוחלטת. חלק מהשירים, כמו “Time After Time (Annelise)” למשל, הולכים לכיוון הפולקי, אותו אר.אי.אם מימשו עד תום באלבומם הבא, "Fables of the Reconstruction", אבל יש גם שירים פאנקיסטים יותר כמו “Second Guessing” או “Little America”.

      עשרת שירי האלבום הוקלטו בזריזות – אם כי עד היום יש וויכוחים אם ההקלטות ארכו שבוע וחצי, שבועיים או שלושה – בין היתר כדי להספיק להקליט הכל לפני שנציגי הלייבל IRS יגיעו לאולפן ויחוו את דעתם (הם מן הסתם קיוו למשהו קצת יותר מסחרי ממה שיצא). הוא הופק על ידי מיץ' איסטר ודון דיקסון, שהפיקו גם את “Murmur”, כשהפעם הם ניסו לשחזר באולפן את הסאונד החי של הלהקה.

      “Reckoning” הוא המשך ישיר של “Murmur” אבל יש גם אי אילו הבדלים. השירה של מייקל סטייפ קצת יותר ברורה, התופים יותר חדים והסאונד הוא יותר חי. האלבום מרגיש מינימליסטי, כמעט ספרטני, אבל מכיוון שמדובר באסופת שירים מעולה באמת שאין צורך ביותר מזה. זה אלבום שנשמע בדיוק כמו שהוא צריך להישמע, והוא אחד הטובים ביותר בדיסקוגרפיה הארוכה של אר.אי.אם.

      אר.אי.אם, “Reckoning – Deluxe Edition” (יוניברסל)