עשר שנים לאחר ביקורה הקודם, חזרה סוזן וגה לאחת הפינות החמימות והמחבקות שיכולה היתה לבקש בעולם. בראיונות שקדמו לעצירה בישראל דיברה על התקופה הקשה שעברה בחייה אחרי הגירושים מבעלה, המפיק מיטשל פרום, ומותו של אחיה בגיל 36, אבל יחד עם זה התעוררות אומנותית שהביאה אלבום חדש בשם "Beauty and Crime" שיצא ב-2007 וסימל את ההמשכיות החשובה של אמנית רגישה ואמיתית שמצליחה עדיין לשמור על הקסם שלה בזכות השילוב הלא ברור שהיא מביאה בין פשטות למורכבות.
להופעה הכפולה בהיכל התרבות אתמול בערב היא עלתה בהרכב בו היא מנגנת אקוסטית לפרקים ואיתה על הבמה בסיסט וגיטריסט שניגנו איתה את "לוקה" ו"מרלנה און דה וול", פי 3 לפחות מהפעמים שסינגולדה ניגן את "ארץ חדשה" ו"ירח". וזה הרבה. לא פשוט להחזיק את היכל התרבות עם חומר מלנכולי ורך ברובו, אבל וגה כמו שהיא עושה שנים, ניצלה את היכולת לייצר אינטימיות עם הקהל והלכה עוד יותר רחוק כשניגנה שירים מסוימים בליווי בס בלבד, דוגמת "Blood Makes Noise".
אפשר לטעות בוגה. מצד אחד היא מביאה מלודיות רכות, אבל מהצד השני היא הולכת לביצועים מחוספסים בליווי דיסטורשן מעורבל ומביאה אותה בטקסטים שהופכים לך את הקרביים, כמו אלה ששמעה בגיל ההתבגרות בחדר בניו-יורק מלאונרד כהן ולו ריד.
3 פעמים ראיתי את סוזן וגה בניו-יורק, ביניהן אחת במסיבת הלאווין שם חיממה אותה קרן אן, ואחת עם הפילהרמונית של ברוקלין. בכולן היא היתה כולה שם ובעניין. אולי כי ניו-יורק זה המקום שזורם לה בדם מגיל שנה, אז עברה עם הוריה מקליפורניה. ובתל אביב, כמו שידענו עוד לפני אתמול, אוהבים אותך סוזן (כמו שאמר הכרוז בהתחלה: "מי שצריך שירותים זה עכשיו, סוזן תעלה עוד עשר דקות"), ולא רק בגלל שטחנו פה את "לוקה" הרבה לפני גלגלצ. אולי אוהבים אותה כי המוזיקה שלה באה מהאורבניות של ניו-יורק וממקומות אמיתיים שדווקא עיר גדולה וקרה מייצרת ונפגשים באיזה שהיא צורה מוזרה עם האורבניות התל אביבית והמציאות הישראלית.
אתמול לפחות, היא נראתה אפילו מופתעת לפרקים מגל האהדה שנתן לה הקהל, אבל גם נהנתה להיכנס איתו לדיאלוגים פילוסופיים. כמו כשהסבירה שבשבילה ניו-יורק היא אישה. לא ליידי, אלא כזאת שהולכת לישון עם המייק אפ עליה, בבגדים, שיכורה, אחרי "ווק אוף שיים" ברחוב, באור של חמש וחצי בבוקר. ולפני שהיא המשיכה לשיר הבא, היא אמרה שעכשיו היא שואלת את עצמה: "מה היא תל אביב?" לפחות בנגלה של 18:30, התשובה שקיבלה הכי הרבה כפיים מהקהל היתה "גבר גיי".