פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      "אף אחד לא מתקרב לאייל גולן"

      אל תאמינו להייפ. תוך שלוש שנים הפכה פליי רקורדס לחברה שמוכרת בוחטות ממשה פרץ ולא סופרת את אביתר בנאי. ראיון עם המנכ"ל יוסי גבסו

      ישנם מעט דברים שיוסי גבסו, מנכ"ל פליי רקורדס, לא מבין בתעשיית המוזיקה הישראלית. אחד מהם, למשל, הוא העניין הגדול סביב אביתר בנאי. "עם כל הכבוד לאביתר בנאי", הוא אומר, "עם כל הכבוד למה שנעשה סביבו – יוצא אלבום חדש שלו וכולם בשמיים, עם רמת חשיפה תקשורתית מטורפת שלא מתאימה בכלום לעומת השטח. איפה בנאי ואיפה דודו אהרון ברמת המכירות? איפה הוא ואיפה משה פרץ? בואנ'ה, משה פרץ הוא טייקון".

      איך אתה מסביר את זה?

      גבסו: "התקשורת משתמשת בנתונים מחנויות כמו טאוור רקורדס, או צליל, שזה לא מדד. איפה Yellow של הדלק? איפה סטימצקי? סופר פארם? מה שנמכר שם זה לא דיסקים? עם כל הכבוד לעידן רייכל, שהכנסתי אותו לתחנות הדלק, הוא נמצא שם רק במקום ה-20. אחד כמו יוסי אזולאי, שאתה לא שומע עליו כלום, מוכר זהב בלי מילה בחוץ".

      מזל שאצל אייל גולן, עוד אחד שחתום אצלכם, יש שילוב.

      "אף אחד בארץ לא מתקרב למספרים של אייל גולן".


      יוסי גבסו מנהל כרגע, יחד עם שותפיו חיים גוזלי ורונן ויקנין, את חברת ההפצה הגדולה ביותר בישראל; הגוף שאחראי על הפצת דיסקים של אמנים כמו אייל גולן, משה פרץ, קובי פרץ, שלומי סרנגה, חיים משה, ליאור נרקיס ועוד. בנוסף, שולטת החברה בשוק קלטות הילדים, עם קטלוג שכולל את יובל המבולבל, טוביה צפיר ורינת גבאי. לאחר שלוש שנים שקטות בהן השתלטה על הרווח שבין חברות התקליטים הישנות, שגם מנהלות אמנים ומשמשות גוף הפצה ללייבלים שעוסקים רק בניהול אמנים, מבצעת פליי רקורדס קפיצה נוספת – החברה חתמה על הסכם עם "טדי הפקות", במסגרתו היא מפיצה את האלבום החדש של בועז מעודה, את אלבומו הבא של שי גבסו, אלבום הבכורה של ישראל בר און וככל הנראה גם האלבום המסקרן של הכוכב הנולד שטרם נבחר. המהלך הזה מוציא את פליי רקורדס מהדמדומים של מאחורי הקלעים אל הפרונט של תעשיית המוזיקה, במיוחד בימי הבלבול שבין מיזוג NMC והד ארצי.

      המהלך הזה גם מוציא לאור את יוסי גבסו, בראיון מקיף ראשון מאז נכנס לתפקידו. גבסו, 43, הקים יחד עם גוזלי וויקנין את פליי רקורדס לפני שלוש שנים, לאחר 18 שנים בחברת הד ארצי, אותה עזב בטונים צורמים לדבריו, אך הוא "מודה לאל" שהדברים התגלגלו לאן שהתגלגלו. את פליי הרקורדס הקים עם שותפיו "ללא גב, ללא תמיכה ובלי אף אמן בקטלוג", כפי שהוא מספר. את הפריצה הגדולה של החברה הוא מסביר לא בשינוי בחברות התקליטים ולא בטעם הקהל. האמנים, לדבריו, הם הגורם המרכזי: "האמנים נפגעו בעבר מחברות התקליטים", אומר גבסו. "הם רוצים לקחת את האחריות עליהם מבחינה אמנותית, אייל גולן רוצה לחלק את העוגה – הפצה בתחום אחד, סלולר במקום אחר. אמנים כמוהו מנצלים את נקודות המכירה המטורפות שיש לנו, כמו תחנות דלק, ACE, הום סנטר וכאלו. הוא יודע שאנחנו נבוא לרשת המתאימה ונצליח למכור את המוזיקה".

      אין כאן סיכונים כמו בהקלטת אלבום לאמן.

      "אנחנו עוזרים לאמנים ומצליחים למכור פלסטיקים, זה משהו שחשבנו שלא נראה כבר בעידן של היום. ברוך ה', אייל גולן עם 150,000 עותקים מהאלבום האחרון".

      קשה שלא להבחין שהקטלוג מורכב ברובו מאמנים בז'אנר הים תיכוני. זה מכוון כי זה מצליח, או מצליח כי זה מכוון אליהם?

      "זה כבר קלישאה להגיד את זה, אבל הים תיכוני זה מיינסטרים לכל דבר. בקיסריה או בטלוויזיה – הים תיכוני הוא הכוח וזה רק כוח עולה. גם בלי קשר לשמות, אוסף של אליקו עושה יותר מהרבה דיסקים מדוברים אחרים".

      הרבה אגו מסתובב שם. אין התנגשויות?

      "אני מאד מקווה שלא יקרו דברים כאלו, כל אמן יקבל את המקום שלו. היתרון של פליי רקורדס הוא שאנחנו קטנים, זריזים, ההחלטות מתקבלות און ליין וכל בעלי המניות עובדים בעסק הזה – אין אף אחד בשלט רחוק. כשהייתי בהד ארצי, להחתים מישהו לקח 700 ישיבות. לנו זה לוקח חצי שעה גג".

      איך הקטלוג של טדי משתלב בתוך זה? בין איל גולן לדודו אהרון?

      "זה נהדר מבחינתנו שאפשר לבחור. השאיפה שלנו בהחתמה של אמנים כמו שי גבסו וישראל בר-און היא השקעה בתוכן, לא רק במכירה עצמה. יש לנו שאיפות והמטרה שלנו היא כמה שיותר אמנים בכירים בחברה, אבל אנחנו הולכים צעד אחרי צעד. לא נקפוץ מעבר ליכולת שלנו".

      אגב קפיצה מעבר ליכולות, לגבסו יש בהחלט מה לומר על האקסית, הד ארצי. גבסו הגיע אליה בגיל 24, "ישר מהצבא", כאיש מכירות שנשאב לעולם המוזיקה. הוא עלה בסולם התפקידים עד שמונה למנהל מכירות ארצי, אולם נאלץ לעזוב. "התמכרתי בשלב מסוים, עברתי מעולם העסקים לתוכן, בעיקר לנושא קלטות הילדים. הפקתי להם את כל הלהיטים שלהם בתחום", הוא מספר.

      ומה קרה אז?

      גבסו: "עזוב, קרו שם הרבה דברים לא טובים. בוא נאמר, שברגע שאני עזבתי יובל המבולבל עזב איתי, רינת גבאי עזבה אותי, אמנים עזבו והחלטות לא טובות עברו. כואב הלב על מה שקרה שם. כל יום מתקשר אליי חבר אחר ואומר שהוא פוטר, ממש כואב הלב. הד ארצי זו חברה עם קטלוג עצום, עם עבר מפואר. כואב הלב שזה יהפוך לאיזה לייבל ב-NMC".

      אז אתה נגד האיחוד.

      "ממש לא. האיחוד הביא למצב שבו הד ארצי ניצלה. האיחוד הזה גם לא ממש הפחיד אותנו".

      אין רצון כלשהו, קטן, במגירה האחורית של המוח להכניס להם?

      "יצאתי מאד פגוע מהד ארצי, אבל אני מודה לכולם ולאלוהים על המהלך הזה. התחלנו מאפס, התנהלנו בשקט עד ההחתמות הגדולות האחרונות. אין ספק שאנחנו שולטים עכשיו".