תעשיית הספרים סערה היום (ב') בכנסת, במהלך דיון שיזם חבר הכנסת ויושב ראש שדולת התרבות ניצן הורוביץ בנושא "חוק הספרים" שיזם, ונועד לקבוע מחיר לספר חדש במשך שנתיים ואיסור על בעלויות צולבות בין הוצאות ספרים לרשתות למכירת ספרים.
הדיון התמקד בקשר בין רשת "צומת ספרים" להוצאת "כנרת/ זמורה ביתן", קשר שהותקף בעיקר על ידי הסופר יורם קניוק, שפנה במילים חריפות למנכ"ל "צומת ספרים" אבי שומר ולמנכ"ל ההוצאה, ערן זמורה. מנגד, זמורה, שומר והסופרת יוכי ברנדס הגנו על המצב הקיים וטענו "כי אין שום דבר רע בספר שנמכר בזול עם צאתו", כפי שניסח זאת זמורה. "אנחנו מביאים את הספר לכל בית", הוסיף שומר, "בזכותנו חזרו להיות עם הספר. הבעיה היא שיוצאים כ-7,000 ספרים בשנה".
אוהב ספרות בחינם
אלא שמאחורי מילים יפות כאלו, מסתתרת מציאות מו"לית עגומה, כפי שהציגו זאת מנכ"לית הוצאת שוקן, רחלי אידלמן. "40 שנים שאני מו"לית ולא הייתה לי שנה גרועה כמו השנה האחרונה", אמרה אידלמן שדבריה הביאו למחיאות כפיים מצד חלק מהנוכחים. "המקום שבו מכרתי הכי הרבה היה בשבוע הספר, כי בשאר השנה הרשתות מדביקות את הספרים שלי למדפים כי אני לא מסכימה להשתתף במבצעים האדיוטיים שלהם". קניוק סיפר כי סופרים רבים מפחדים לצאת ולדבר נגד התנהלות הרשתות הגדולות ובמיוחד נגד המתרחש בזמורה-ביתן וצומת ספרים. "עבדתי על ספר שנה מחיי, הרווחתי 40 אגורות לספר, בסך הכל 11,000 שקלים". לעברו של זמורה סינן קניוק "אתה אוהב ספרות, אתה גם אוהב אותה בחינם".
סופרת רבי המכר יוכי ברנדס יצאה להגן על המצב הקיים, וטענה כי קביעת מחיר לספר בשנתיים הראשונות לצאתו יחזק את הסופרים הנמכרים ויביא את ההוצאות למצב שבו אינן מוציאות ספר שאינו הימור. "המצב כרגע הוא שיותר אנשים קונים ספרים ולכם יותר קוראים", אמרה ברנדס. "היום הוצאות ספרים יכולות להמר על סופרים חדשים, בגלל המצב הקיים". בנקודה זו נזרקה לברנדס מהקהל שאלה, באיזו הוצאה היא נמצאת. "כנרת זמורה ביתן", ענתה ברנדס, מה שגרר צחוק רם בקהל.
חשוב לציין כי הדיון הביא לנוכחות מרשימה של מיטב הכוחות בתעשיית הספרים וכמה חברי כנסת בעלי עניין. מהצד הספרותי נכחו איריס מור, העורכת הראשית של הוצאת "כתר" ומתנגדת ידועה לקשר בין "צומת ספרים" ו"זמורה ביתן", כמו גם יו"ר התאחדות המו"לים ירון סדן, שהפריך כמה מהנתונים שהעלה מנכ"ל צומת ספרים, כמו מספר הספרים הנמכרים בישראל, שנמוך בחצי מאלו שציין שומר. גם יהודה מלצר, מו"ל "ספרי עליית גג" השתתף לצד איריס בראל, מנכ"לית סטימצקי, שתקפה באגרסיביות את "זמורה" ושומר ודרשה לטפל אך ורק בנושא הבעלות הצולבת, שלדעתה הוא הבעיה המרכזית בעולם הספרות הישראלית.
בקרב הח"כים שנכחו בדיון שרר סוג של קונצנזוס, באשר לנחיצות החוק. "הצעת חוק חלוצית", הגדיר זאת יושב ראש ועדת החינוך, התרבות והספורט חבר הכנסת זבולון אורלב. חברת הכנסת שלי יחימוביץ' לא היססה לשלוח חיצים נוקבים לכיוון "צומת ספרים" ו"סטימצקי" וטענה כי במצב התעשייה כיום, אין מצב של תחרות במשק וכי הפחד מהרשתות הגדולות הוא האלמנט הדומיננטי ביותר בעולם הספרות. גם נחמן שי, חיים (ג'ומס) אורון ושרת החינוך לשעבר יולי תמיר הביעו תמיכה בהורוביץ וביוזמתו, כמו גם ניסיון לאזן בין הנוכחים שדיברו בטונים טעונים וגבוהים מהרגיל כמצופה מאנשי ספרות.
לחיי הדואופול
מבין המותקפים, בלט הלחץ המשונה מעט בו שרוי ערן זמורה. כמו"ל החזק בישראל, קשה להבין כיצד הוא חושש מהצעת חוק שכזו, שספק אם תעבור במליאה. "מה זה הדיבורים האלו? זה לא ייאומן", הוא קרא באמצע הדיון בקול רם. "מי מפחד ממני? מישהו מפחד ממני?!". לאחר מכן העיר זמורה כי ההוצאה משלמת שכר סופרים נאה, של 5-6 שקלים לסופר מכל עותק. הדברים עוררו גיחוך בקרב כמה מהנוכחים. גם בראל מצאה עצמה מותקפת בזמן שניסתה להצטרף למאמץ המשולב נגד "צומת ספרים", כשהמילה "דואופול" עלתה שוב ושוב ביחס לשליטה האבסולוטית של "סטימצקי" ו"צומת ספרים" על שוק הספרות, בוודאי לעומת החנויות הקטנות. "אני לא יכול להתמודד איתם", העיד אחד מהם.
לקראת סיום, כשנדמה שהנוכחים מאבדים ריכוז לטובת הנסיעה המצפה לחלקם לתל אביב, הדיון הפך מייגע יותר ויותר, כיוון שבעולם המו"לות בדומה לפוליטיקה, האזנה היא לא הצד החזק של איש מהנוכחים. זה לא פרס ספיר, זה לא עניין של אגו. הרבה כסף מעורב כאן, לא כסף של עושר, אלא כסף של הישרדות. "עד מתי תשב על הענף הגדוע הזה?", הטיח יהודה מלצר בערן זמורה, מבשר לו שגם אם כעת מצב ההוצאה טוב, ללא החוק הגלגל עלול להתהפך.
הצעת החוק תובא להצבעה בקריאה טרומית ככל הנראה באוקטובר. גורמים איתם שוחחתי היו סקפטיים ביכולות של החוק לעבור, אולם חלקם טענו כי ייתכן ומעבר שלו בקריאה טרומית יביא לאמנה או הצעת פשרה בנושא. כששאלתי את אחד הנוכחים בדיון האם לחוק יש סיכוי, הוא אמר "מי באמת יודע? הכל ממילא תלוי ב- 120 הטמבלים האלו". עד אז, נשאר לראות היכן באמת סופרים כמו עמוס עוז בדיון הזה, "שמוציאים אנשים לכיכרות", כפי שאמר משתתף בדיון. בתעשייה מספרים שחלקם נפגשים מאחורי הקלעים עם חברי כנסת ומשכנעים אותם בנחיצות החוק. הגיע הזמן גם לשמוע אותם.