יומני כרונוסלביה

בפרק הקודם מצאתי תיבת עץ מסתורית בעליית הגג שלי ובתוכה צרור ניירות צהובים כתובים כרונוסלבית. הנייר הראשון היה מכתב הממוען ל"סופי היקרה".

הופתעתי מאד כאשר זיהיתי ללא קושי את הכתב הכרונוסלבי המסולסל שניבט אלי מהדף המצהיב. היה זה כאילו מישהו השתיל במוחי זכרונות לא לי, י?דע שלא ידעתי על קיומו. קודם התיבה המסתורית, ועכשיו המכתב המוזר הזה, היום הפך בהדרגה למשונה ביותר. חשבתי על התאריך. ב-31 בספטמבר התנשקתי לראשונה, עם ילדה אחת מבית הספר. אכן, יום של ניסים ונפלאות.

בחנתי את הנייר היטב לפני שהתחלתי לקרוא אותו. בפינה השמאלית למעלה היה רשום "58 מ?יל?י?אר 223". תאריך? ומה זו השנה המשונה הזאת? לגבי הכתב, ידעתי שהוא כרונוסלבי, אך לא ידעתי כיצד אני יודע זאת. אם יש כתב כרונוסלבי, ודאי שיש, או היתה פעם, מדינה בשם זה. אימצתי את מוחי וניסיתי להעלות באוב את ידיעותיי על כרונוסלביה. בעיצומן של שתי כוסות חלב וויסקי, לא היה לי הרבה סיכוי. לנגד עיניי צפה ועלתה דמותו של סבי שר לי שיר ערש בניגון חרישי. האם יש לו קשר לכך? אולי הוא זה שלימד אותי בילדותי לקרוא כרונוסלבית? האמנם יכול להיות ששורשיה של משפחת סופרמולר, הנעוצים עמוק באדמתה של מזרח אירופה, קשורים איכשהו לחידה הזאת?

אבל לא היה זמן כעת לזכרונות ילדות נוסטלגיים, מולי עמדה תעלומה המחכה לפתרון. ניגשתי לארון, אל "האנציקלופדיקה אינפורמטיקה", אחת מאותן אנציקלופדיות עבות בשר ומרובות דפים שתופסות בארון מקום שהיה מספיק למזון לחודשיים, אבל אין לך שימוש בהן לעולם, ואם סוף סוף אתה מחפש בהן משהו, זה לוקח שעות, ובסוף אין הוא נמצא שם כלל. להפתעתי דווקא מצאתי בכרך 32 פסקה פצפונת, דחוסה היטב בין "כרונולוגיה" ובין "כ??ר?ט?י?ן ד?ה-ט?רו?א?ה" (המשורר הצרפתי בן המאה ה-12, אלא מה?), שסיפרה לי בקיצור נמרץ על מדינת כרונוסלביה:
"מדינה קטנה מהמאה ה-19 ששכנה לרגלי הרי הקרפטים, במפגש הגבולות של אוקראינה, רומניה, הונגריה וסלובקיה. כרונוסלביה הופיעה על במת ההיסטוריה בפתאומיות רבה ונעלמה ככוכב שביט בשמי הלילה, ולכן נודעים עליה מעט מאד פרטים, כגון שתושביה היו בעלי חזות אירופית, מנהגים אירופיים ולשון אירופית, דבר שהוא טבעי ומובן לחלוטין בשביל מדינה הנמצאת באירופה. מעבר לכך, לא נמצא רישום של מאורעות חשובים שהתרחשו בה, אנשים מפורסמים שהתגוררו בה, או אוצרות טבע מרשימים במיוחד.

הפעם היחידה שבה נזכרת כרונוסלביה בתולדות אירופה היא אגדה הקשורה ב"גדול האף מהקרפטים", לפיה הסתובב ביערות הסביבה מפלץ ענקי דמוי אדם שהיה נוהג לכרות את אפם של קורבנותיו לפני שהרג אותם."

וזה היה הכל. נהדר, חשבתי לעצמי, מדינה באה ומדינה הולכת, וכל מה שנשאר אחריה הוא אגדת ילדים לשעת לילה מאוחרת. אולי אוותר על כל הסיפור הזה, אחזיר את צרור הניירות לתיבה, אסגור את המנעול, ובחזרה לשגרת היום. חזרתי אל הכורסה הנאמנה שלי, מי כמוה מסמל את הנוחיות השלווה והמבורכת שכה התרגלתי אליה בשנים האחרונות. עיניי נחו על המכתב שהיה מונח על השולחן. אולי בכל זאת אציץ בו פעם אחת.

"סופי היקרה,
מה שלומך, חמדתי? בוודאי גדלת כל כך מאז יום ההולדת האחרון שלך, שלא אזהה אותך כלל! כולי תקוות כי איתנה את בדעתך ומיושבת בצלילותך. מבלה אני בכפרו של ידידי הטוב גוסטב, את זוכרת אותו בוודאי ממסיבת יום ההולדת. את רואה, חמדתי, דודך איננו שכחן כל כך כמו שאמרת! חה חה חה!

כולי ציפיה לראותך פה איתי ועם גוסטב היקר. אל לך להאמין לשמועות המרושעות לגביו, לא היה זה הוא אשר רצח את לו?ר?ינ?ט?ה בת הקצב וכרת את אפה. יהיה לך טוב ונחמד לשייט בין האווזים והג?ל?ד?ר?ים, ולהאכיל את חזירי העץ שלנו.
אחכה לך ברציף מספר שלוש בתחנת הסוסים,
דוד ליאופולד."

האמנם יש ממש באגדת הילדים אודות גדול האף מהקרפטים? חלב הוויסקי החל לפעול את פעולתו, חשתי כיצד הוא מאט את קצב פעימות ליבי ונוסך בי נמנום נעים. עיני החלו נעצמות, ועד מהרה שקעתי בשינה מתוקה על כורסת העור. חלמתי על יערות אפלים, על עלמות במצוקה ועל שודדי דרכים.