בעידן השפע של המולטימדיה סר חינה של העיתונות המודפסת; על חדשות קוראים באינטרנט; תחקירים רואים בטלוויזיה; כדי להגיב לכתבה לא צריך לשלוח מכתב ולהתפלל שמישהו יחשוב שהוא טוב דיו כדי שיתפרסם בעמוד הראשון, מספיק לטקבק. בשל סיבות אלה ועוד, פחות ופחות אנשים צורכים עיתונים וחשוב מכך, פחות ופחות אנשים לוקחים עיתון לשירותים.
אי אפשר לזלזל באקססורי הנחוץ עד מאוד להפגת הזמן בעת התייחדות הקיבה עם האסלה. באין חומר קריאה בנמצא, עלולה פעולה זו להיות ארוכה, מלאת סבל והרבה פחות מהנה. כשאיינשטיין דיבר על יחסיות הזמן, הוא ללא ספק חשב על הדוגמה הזו. ההבדל בין עשר דקות עם עיתון לעשר דקות בלעדיו גדול לאין שיעור. זהו המקום בו הספר מצא לעצמו שוק חדש - ספרים שתפקידם העיקרי, אם לא היחידי הוא לענות על ההגדרה של "ספר שירותים". לא ספר טיסה ולא אפוס רחב יריעה, אלא משהו באמצע, מבלי לוותר על אלמנט מינימלי ומתבקש של איכות ובכל זאת, בעוד חלקם מעבירים את הזמן בכיף, אחרים עלולים לגרום לעצירות.
הבנק טעה לטובתך ג'וליאן בגיני / דביר, 319 עמ'
ג'וליאן בגיני, פילוסוף בריטי, מעלה מאה תרגילי חשיבה היפותטיים. למשל, האם זו גניבה לא להחזיר כסף לבנק במקרה שעשה טעות לטובתך והאם מוסרי להרוג אדם שיש לו כוונות לבצע פשעים כנגד האנושות, אולם טרם קיפד את חייו של איש אחד. בגיני מציב אתגרים מעניינים, שהתשובות עליהם לעולם לא חד משמעיות. הדגש הוא יותר על תהליך החשיבה, המשימה לפתרון הדילמה כבר מוטלת על הקורא. לפעמים הספר מוצף בשטיפת מוח אתאיסטית כיאה לדרכם של פילוסופים, אבל טוב לעשרים עד מאה הטלות, ועל הדרך מחדד קצת את התודעה.
היתרון: לא רק הישבן מתאמץ, גם המוח
החיסרון: שלושים התסריטים האחרונים ממחזרים בעצם את שבעים הראשונים
פסק הדין: ספר חובה בכל תא
הקפריזה והזוגוש נולי עומר / הקיבוץ המאוחד, 185 עמ'
ביחס לדן בן אמוץ ונתיבה בן יהודה, שהכניסו את הסלנג העברי לתוך מעטפת של לקסיקון רשמי, נולי עומר (הזכורה כאחת מצמד הקומיקאיות "דבי ונולי") הלכה עם העניין צעד קדימה. כאן הז'רגון לא נגזר משפה מוכרת, אלא מכזו שהיא עצמה יצרה. דרך נקודת המבט הנשית של שלוש חברות, עומר נותנת אלטרנטיבות סלנגיות למונחים שאנחנו מכירים במשמעות אחרת. "אינפלציה", למשל (אם אנחנו כבר בענייני שירותים), היא הומור אינפנטילי המתרכז בנפיחות. "בוילר" הוא ג'יג'ולו של קשישות ו"בולשת" הם הורים לילדים בגיל ההתבגרות. חלק מהמונחים הגיוני ומעלה חיוך, חלק אחר לא כל כך מובן.
היתרון: חשיבה מקורית שלא עומדת בקנה אחד עם שום דבר שנעשה עד כה בשפה העברית, כולל מספר מלים שהאקדמיה צריכה לשקול ברצינות להשריש לשפה.
החיסרון: ממאיס את עצמו די מהר בגלל אוסף גדול של מונחים בינוניים וסתמיים
פסק הדין: הרעיון טוב, הביצוע פחות
במשפחות הכי טובות בני דון יחייא / ידיעות ספרים, 188 עמ'
אין מי שמכיר את הליך הגירושין, הפטירה והכנת הצוואה טוב יותר מעו"ד בני דון יחייא, אחד המומחים הגדולים בארץ לדיני משפחה. בספר הזה הוא מלקט 15 סיפורים העוסקים בפרידות, בבגידות ובירושות ומצייר בשפה מפולפלת (בדרך כלל יותר מדי) מקרים קיצוניים שנעים בין מציאות לדמיון. על הדרך הוא מכניס דוגמאות משעשעות להתנהגויות מוזרות של לקוחות שנכנסו (בין אם באמת ובין אם לאו) למשרדו. הספר מתוקצב היטב ופה אי אפשר להתבלבל: סיפור לכל בילוי, 15 פעמים בסך הכל.
היתרון: נותן, גם אם בהגזמה, הצצה מעניינת להתנהגותם המוזרה של אנשים לאחר כל כך הרבה שנים יחד.
החיסרון: אי אפשר עם החריזה המאולצת ושנינות היתר.
פסק הדין: מתחיל טוב, נחלש בהמשך, משעמם וצפוי בסוף .
השדים של מונגול גלעד סליקטר / קומיקס האוזן השלישית, 115 עמ'
הספר הזה יצא אמנם ב-2008, אבל ראוי להשתלב בסקירה מהעובדה הפשוטה שהוא שייך לז'אנר הקומיקס. וכפי שלימדו אותנו האבות המייסדים דודו גבע וקובי ניב, לקומיקס יש מקום של כבוד בכל תא שירותים. מונגול הוא ברנש צעיר ונוירוטי, כיאה לדמות מאוירת אורבנית מודרנית, שמקפיד לנהל דיאלוגים עם מכשיר הרשמקול שלו ולשגע את דודו, סבתו וחבריו. קצת מוגבל ודל, אבל קומיקס הוא כמו פיצה: גם כשהוא פחות טוב, הוא עדיין טעים וצריך כישרון מיוחד להרוס אותו. חמש אפיזודות, כל אחת מהן עצמאית אך גם קשורה לקודמתה.
היתרון: גלעד סליקטר מנתב את הכישרון למקומות חיוביים ויוצר דמות ראויה.
החיסרון: מעט בוסרי ועוד רחוק מהרמה של הגדולים באמת.
פסק הדין: חביב למדי, נגמר מהר מדי.
עוד בוואלה!
דבר המומחים ויקטור נבסקי וכריסטופר סרף / גלורי, 391 עמ'
בהרבה אספקטים, זהו ספר השירותים הקלאסי עבה, מעניין, מחדש ומגוון דיו. ראה אור לראשונה לפני 25 שנים בארצות הברית, התגלגל בין מהדורות מחודשות ותורגם לבסוף לעברית השנה. "דבר המומחים" חושף את הנביאים בקלונם. כל אותם אנשים שהתיימרו להיות הפרשנים הגדולים ביותר בתחומם, ונאלצו לאכול את הכובע לאחר שהתברר כי נפלו בגדול בתחזיותיהם. מציטוטים משעשעים וגרוטסקיים לאמירות נבובות שלא חזו את הגרוע מכל. בכל כניסה ויציאה ניתן לקרוא ולהחכים, מדוגמאות מוכרות כמו נוויל צ'מברליין והכרזתו הנאיבית בעקבות הסכם מינכן, "השגנו את השלום בזמננו", ועד קטילות מפלילות כמו "אתה לעולם לא תעבוד שוב", פסיקתו החד משמעית של אלן וויליאמס, מנהלו הראשון של ג'ון לנון, כנגד היוצר הצעיר שנפרד ממנו בריב סוער ב-1961.
היתרון: "גלורי" היא הוצאה שתמיד ידעה לספק את ספרי השירותים הטובים ביותר. ארוך מספיק בשביל 40 יציאות לפחות (או שני קלקולי קיבה).
החיסרון: חלק מהממצאים גלובלי מדי, ולא רלוונטי לקורא הישראלי הממוצע (בסוף יש בונוס תוספת לנבואות "משלנו").
פסק הדין: הספר הטוב ביותר של 2009. לרוץ לקנות לפני שרצים לשירותים.