על סמך שמו יכול להישמע "תומר והשרוטים", זוכה פרס הסרט התיעודי הטוב ביותר באוסקר הישראלי ופסטיבל הסרטים הבינלאומי בחיפה, כמו סרט סטלנים המלווה חבורה תל אביבית צעירה ופוחזת, אשר תחת ענני עשן סמיך מנפקת שיחות משעשעות ובדיחות פנימיות. לא שאני חשבתי שזה מה שהולך לקרות או משהו כזה...
למעשה, רחוק הסרט מכל זה עשרות אלפי מילין. במקום קרנבל של חישגוזים מתאר הסרט תהליך מורכב של היכרות והיפתחות, כשהוא עוקב אחר האינטרקציה בין תומר הימן, מנהל בית קפה שינקינאי, במאי ומדריך נוער מתל אביב, לבין קבוצה של נערים מהסביבה הנחשלת של העיירה אזור. הראשון מגיע אל האחרונים עם הצעה שסופה לסחוף את הנערים להתמסר לתהליך העלאתה של הצגת תיאטרון - הצגה שתורכב מהחומרים המעסיקים את החבורה עצמה. ההתכוונות למטרה הזו, עידוד הנערים להתעסק בחומרים אמיתיים, בשילוב עם התמדתו של הימן, מביאים לקילוף הדרגתי של מעטה ההגנה של חברי הקבוצה, לחפירה דרך החששות והמתחים - משני הצדדים - אל מול המצלמה.
הסרט הזה עושה שירות גדול מכיוון שהצופים (הרבים מאוד שפוקדים את הסינמטק, ושיצפו בסרט לכשישודר בערוץ 8), ואף הנערים עצמם, מגלים בשלב מסוים כי מושאי ההתבוננות שלהם הם בעצם חבורה של בני אדם. רגישים, מלאים, בעלי שאיפות, ולא סתם עבריינים מועדים שמשחקים את התפקיד הגרוע שהחברה זרקה להם. וזה טוב מאוד.
תהליך, אם כן, הוא שם המשחק בסרטים מסוג זה. ב"תומר והשרוטים" לא רק שהתהליך הזה מוגש בצורה מוצלחת, הוא גם מספק הוכחה למידת ההצלחה והסיפוק שבאים אחרי השקעה, מאמץ ורצון טוב (מה שתופס גם לגבי הפרויקט וגם לגבי עשיית הסרט עצמו).
* הסרט משודר בערוץ 8 ביום שני (24 בדצמבר) בשעה 21:30 והוא
מוקרן בסינמטק תל אביב מדי יום בשעה 18:45 ובימי שישי בחצות
לביבות הבטטה עלינו
10.12.2001 / 10:01