פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      יש דרך אחרת

      לבלר יצא אוסף חדש שהוא מדריך למתחילים. דנה קסלר החליטה לערוך מדריך למתקדמים, ואתם הרי כאלה

      האיחוד של בלר מאחורינו ובין תופעות הלוואי שהוא הביא איתו היה אוסף כפול בשם “Midlife: A Beginner's Guide to Blur”, שיצא באנגליה כבר באמצע יוני ובארצות הברית בסוף יולי.

      זה לא האוסף הראשון של בלר. בשנת 2000 (כלומר לפני אלבומם האחרון, “Think Tank”) כבר יצא להם אחד כזה. אבל גם בלי שום קשר, אוסף של בלר נשמע לי כמו דבר מוזר. קשה לי לדמיין מישהו שלא מחזיק בבית את כל אלבומיהם (טוב, האמת שאין לי את “The Great Escape”, אבל כמעט). ואם הוא לא מחזיק – הם בטח לא מעניינים אותו.

      מה שאני מנסה להגיד זה שלא ברור לי למי בדיוק פונה האוסף הזה – לנוסטליגקנים, לצרכנים שמרגישים שהם חייבים לקנות עוד איזשהו מוצר של בלר (חוץ מטי-שרט) לכבוד הופעות האיחוד, או שמא לצעירים שפספסו את ימי הבריטפופ ולא ממש מכירים את הלהקה. אבל אין לי כוונה לנסות לרדת לעומק השאלה הזאת. ההפך – אני באתי להתעלם לגמרי מהאוסף הקיים, ולערוך במקומו אוסף חלופי.

      גם הוא, כמו האוסף האמיתי, מורכב משירי אלבומים וסינגלים בלבד (ללא בי-סיידז וקטעים נדירים), אבל יש בו שירים אחרים, שאין באוסף. סתם שירים של בלר שאני אוהבת במיוחד, שרובם קצת פחות צפויים וטחונים מאלה שיש באוסף האמיתי. צריך לציין שגם עורכי “Midlife” הגדילו לעשות ובנוסף ללהיטים הצפויים הכלילו בו כמה שירים פחות מוכרים ומאוד יפים כמו "Blue Jeans" ו"Strange News from Another Star" (ועוד על חשבון להיטים לעוסים ומעצבנים כמו “Sunday Sunday” ו”Country House”!). אבל תמיד יש עוד שירים יפים של בלר, שכדאי לחזור אליהם.

      אם האוסף החדש של בלר מגדיר את עצמו כ"מדריך למתחילים", הנה "מדריך למתחילים קצת יותר מתקדמים":

      הערה 1: אולי אכין בהזדמנות סיור במחוזות הבי-סיידז והרריטיז עבור המתקדמים ממש.

      הערה 2: הסיבה היחידה שאין באוסף שלי אף שיר מ“Think Tank” היא ששני השירים הטובים מתוכו כבר נמצאים ב”Midlife”.

      "There's No Other Way" מתוך האלבום “Leisure”

      בעריכת “Midlife: A Beginner's Guide to Blur”, כאמור, הוחלט לוותר על חלק מהלהיטים הגדולים על מנת לפנות מקום לשירים אחרים, פחות מוכרים. זאת החלטה מבורכת, אבל בכל זאת אפתח את האוסף שלי עם הסינגל השני של בלר, "There's No Other Way".

      זה שיר שכשמספרים את הסיפור של בלר אי אפשר לוותר עליו. בעיקר כי זה הלהיט הראשון שלהם, שנכנס ב-91' לטופ-10 הבריטי, אחרי שהסינגל הראשון שלהם, "She's So High" השו-גייזי, הגיע בסך הכל למקום ה-48.

      "There's No Other Way" לקח את מקצב הבאגי של הסטון רוזס, ההאפי מאנדייז ושאר להקות מאדצ'סטר והלביש עליו להיט פופ מיינסטרימי וידידותי. באנגליה השיר אף לווה בקליפ מקסים – סנונית מבשרת לגל הבריטפופ האנגלו-צנטרי שבלר עתידים היו לעמוד בחזיתו כעבור כמה שנים. הקליפ האמריקאי, לעומת זאת, הוא זוועה מביכה שאין כדוגמתה, שמנסה להפוך את בלר לבוי-בנד. שימו לב לדיימון אלברן, מאופר ופתייני, מלטף את עצמו ועושה אהבה עם המצלמה, כמו שאומרים. מגעיל אך אפקטיבי, שכן בעוד "She's So High" בכלל לא נכנס למצעד בארצות הברית, "There's No Other Way" נהיה שם להיט.

      “Star Shaped” מתוך האלבום “Modern Life Is Rubbish”

      “Modern Life Is Rubbish” הוא האלבום של בלר שאני הכי אוהבת. אני זוכרת את ההתרגשות בה פסענו, חבורה של חברים אנגלופילים, לדיסק סנטר לקנות את הדיסק ביום שהוא יצא בארץ, ואת השמעת הבכורה שעשינו לו בחדר שלי בבית הורי. ואני אוהבת את האלבום הזה היום בדיוק כמו שאהבתי אותו אז.

      כש-“Modern Life Is Rubbish” יצא עוד לא הייתי באנגליה, ודמיינתי אותה בדיוק כך, כמו האלבום הזה. דמיינתי ארץ רעננה עם הרבה פארקים עם דשא (כמו בקליפ של “Chemical World”). קשה להסביר, אבל אם תקשיבו לאלבום תבינו למה אני מתכוונת. והשיר הזה, שמביא את מסורת הפופ הבריטית של הקינקס לניינטיז, מעביר את התחושה הזאת שאני מדברת עליה אולי יותר מכל שיר אחר באלבום.

      במקביל לאלבום הוציאו בלר באותה שנה סרט דוקומנטרי שנקרא “Starshaped” על שם השיר, בו בעיקר רואים אותם שיכורים לפני, אחרי ובזמן הופעות בפסטיבלי הקיץ הבריטים. כל זה קרה כמה דקות לפני פרוץ הבריטפופ, וההתרגשות – שלנו, המעריצים, כמו גם של הלהקה עצמה – הייתה עצומה. ידענו שמשהו גדול הולך לקרות.

      "Bank Holiday" מתוך האלבום “Parklife”

      ואז הוא קרה! לנו יש את יום העצמאות, לבריטים יש בנק הולידיי – ולא פעם בשנה, אלא שש! שישה ימים בשנה של מנגלים ובירות! בלר כתבו על זה שיר פאנק בסגנון אוי!. דקה ו-42 שניות של תענוג.

      "Miss America" מתוך האלבום “Modern Life Is Rubbish”

      עוד שיר מהאלבום של בלר שאני הכי אוהבת. קודם כל, צריך לברך על כך ש"Blue Jeans" נמצא באוסף החדש על אף שהוא לא מאוד מוכר. ואם היו שואלים אותי, הייתי מוסיפה גם את "Miss America". זה שיר שקט, אקוסטי ומינורי ואחד היפים באלבום.

      "Best Days" מתוך האלבום “The Great Escape”

      השיר האקוסטי המלנכולי הזה מתחיל כמו בלדה נוגה ומתפתח לפזמון ביטלסי עם הרמונית קוליות מתוקות שעומדות בסתירה עם הדכאון הקיומי שהטקסט עוסק בו. "אנשים אחרים היו צוחקים עליך אם היית אומר שאלה הימים הכי טובים של החיים שלנו". אינדיד.

      "No Distance Left to Run" מתוך האלבום "13"

      הסינגל האחרון מתוך האלבום השישי של בלר, "13", הוא בלדה עם נגיעות קאנטרי. זהו אחד משירי הפרידה העצובים ביותר בהיסטוריה, אותו כתב אלברן על פרידתו מג'סטין פרישמן, סולנית אלסטיקה. כל מי שנפרד מבן/בת זוג אחרי הרבה שנים יודע בדיוק איך אלברן הרגיש כשהוא כתב את השיר הזה, והלב נשבר בכל פעם ששומעים אותו.

      השיר לווה בקליפ מדובר בו צילמו את חברי הלהקה ישנים בלילה (לא שום דבר שאנדי וורהול לא עשה קודם). התוצאה לא הייתה מספיק מעניינת כדי להצדיק את האינטרו הארוך של הקליפ, בו כל הארבעה מספרים באריכות איך הפרויקט הזה גורם להם להרגיש. נראה לי שהשיר היה מרוויח מקליפ יותר פשוט בעל קונספט פחות מתוחכם. ומה שבטוח זה שהוא לגמרי עומד בפני עצמו.

      “Clover Over Dover” מתוך האלבום “Parklife”

      גיבור השיר עומד על הצוקים הלבנים של דובר וחושב מחשבות אובדניות באחד השירים היפים ביותר ב"פארקלייף" ואולי של בלר בכלל. יש שיגידו שהשילוב של נגינת צ'מבלו, המיית שחפים ורחש גלים הוא קצת קיטשי, אבל תסמכו על סטיבן סטריט המפיק שהוא ידע מה הוא עושה.

      "On Your Own" מתוך האלבום "בלר"

      הסינגל השלישי מתוך האלבום "בלר" מ-97' מצא את בלר בפאזת הביסטי בויז שלהם. דיימון אלברן מנסה את כוחו בראפ בריטי לבנבן בשיר כיפי ומשועשע עם סאונדים וצפצופים חמודים. והקליפ נאמן לאותה רוח: גרהם קוקסון מרסס גרפיטי על הקירות ודיימון אלברן בכובע קנגול קופץ כחגב ועושה תנועות ידיים כאילו היה הבחור מסטריאו אם.סיז.

      "You're So Great" מתוך האלבום "בלר"

      האוסף אמנם מכיל את "Coffee & TV" – הלהיט הכי גדול של גרהם קוקסון במסגרת בלר, ובעצם בכלל – אבל הייתי שמחה אם היה באלבום גם שיר לו-פיי של קוקסון, מהסוג שהוא התמחה בו באלבומי הסולו שלו. "You're So Great" הוא רגע נדיר בקריירה של בלר, וכדי לממש את חזון הלו-פיי שלו נאלץ קוקסון לפרוש מבלר ולהמשיך לבד. זה רגע נדיר וקסום.

      "Yuko and Hiro" מתוך האלבום “The Great Escape”

      מתברר שהעניין של דיימון אלברן בתרבות היפנית התחיל הרבה לפני הגורילאז. אם לפרש את מילות השיר, לוקח אלברן את תרבות העבודה היפנית כמטאפורה לבדידות בחיים המודרניים. בכל מקרה, זאת בלדת קסיו עצובה ויפה עם צפצופים.

      כששומעים את השיר הזה מיד אחרי "You're So Great" די ברור למה אלברן וקוקסון היו צריכים ללכת לדרכים נפרדות – בעולמו של האחד שולטת הגיטרה בעוד שעולמו של השני מלא בסאונדים מסונתזים היוצאים ממקלדות מצ'וקמקות. רק חבל שאחרי שכל אחד מהם העמיק בתחום העניין שלו בעצמו, השניים לא יכלו להתאחד (כמו שצריך, לא רק לכמה הופעות) כדי להמשיך להוציא אלבומים אדירים ביחד. אולי יום אחד.