עוד בוואלה!
Mr. Floods Party Compared to What // Soul City
Alan Vega Jukebox Babe // Strut (Ze) // 3:50
Mayer Hawthorne Your Easy Lovin Aint Pleasin Nothin // Stones Throw // 8:20
Karizma If You Dont Know // BBE // 11:20
Daniel Salvo Tough Guy Music // Ramp // 13:10
Fortune Highway (James Pants remix) // Disque Primeur // 16:40
Gaslamp Killer Anything Worse // Brainfeeder // 20:00
Phenomenal Handclap Band 15 to 20 // Tummy Touch // 23:40
Was (Not Was) Tell Me That Im Dreamin // Strut (Ze) // 28:20
Motor City Drum Ensemble Raw Cuts #5 // MCDE // 33:50
Wah-Chu-Ku Outta Ere // Drumpoet Community // 39:35
Dam Funk Searchin 4 Funks Future // Stones Throw // 44:40
Floating Points Esthian 3 // Burnt Progress // 50:05
Example Watch the Sun Come Up (Joker & Ginz remix) // Data // 53:15
Mount Kimbie Sketch on Glass // Hotflush // 57:25
Blue Daisy ft LaNote Space Ex // Black Acre // 60:30
Instra:Mental ft D-Bridge Watching You // Nonplus // 64:25
החל בנורת'רן סול דרך אינדי-היפ-הופ, פאנק פסיכדלי, דיסקו, דיפ האוס, דאבסטפ ודאונטמפו מהדורת השבוע היא קלחת של סגנונות ומקצבים. למצב הרוח הנ"ל הכניסה אותנו האנתולוגיה המעולה שיצאה כעת ל-Ze Records, לייבל הדיסקו המוטאנטי שהוקם בדאונטאון ניו-יורק בסוף שנות ה-70, במפגש המשולש של דיסקו, ניו-ווייב ו-Pאנק ארטיסטי. לקוחים מתוכה ומופיעים במיקס עצמו הם "Jukebox Babe" של סולן סואיסייד אלן ווגה, ומאוחר יותר "Tell Me That Im Dreamin" הנפלא של ההרכב הדטרויטיWas (Not Was), שנכתב עם תחילתו של עידן רייגן. סקירה מעמיקה של הלייבל תמצאו בכתבה המעניינת שבאתר Fact שמקושרת פה בלינק מתחתינו, ובשביל עוד באותו עניין ישנם גם האוספים המעוליםDisco Not Disco מלפני כמה שנים. בקישור שליד תמצאו ראיון שהתפרסם לפני שבוע עם ג'יימס מרפי מ-LCD סאונדסיסטם, ללא ספק ממפיקי הדאנס החשובים של זמננו (בקרוב בגני התערוכה), ובו הוא מדבר על תפיסתו את תפקיד הדי ג'יי ותקלוט של דיסקו בתקופתנו.
עוד בוואלה!
אחת הטענות של מרפי באותו ראיון היא שיותר מדי די ג'ייז כיום מתהדרים כיום בתקלוט דיסקו, בעוד רובם בעצם מתקלטים קטעים שהם רק "כמו-דיסקו" עריכות מחודשות לקטעים ישנים, האוס איטי שדומה באווירה ולא דיסקו הומואי ומוחצן פר-אקסלנס. אז מעבר לחוסר הדיוק הסמנטי, אני לא רואה בכך פסול כלשהו. למעשה, הדבר עדיף בעיני על תקלוט קלאסיקות באווירת רטרו חסרת הקשר של זמן ומקום. זה נכון שקשה להתכחש להצפה בתחום הרי-אדיטים, אבל חלק מכובד ממוזיקת המועדונים בימינו היא חמה יותר, מגוונת מבחינת מהירות המקצב שלה ומהווה חלק מריאקציה טבעית לשליטה בת שנים של טכנו מינימליסטי ומונוטוני. קטעים מעולים וערימות של זבל יש כמעט תמיד בכל חלקי המפה, שכל אחד עושה בה את דרכו ובחירותיו. דווקא החלק הראשון של הראיון, בו הוא מתאר בפירוט מה הוא תופס כדי ג'יי סט "טוב", הוא מרתק ביותר, ומכיל ניסוחים בהירים אודות מלאכה חמקמקה זו.
עוד בוואלה!
שווים אזכור:
שלושה נציגים מבית הלייבל האהוב סטונז ת'רואו: שיר נוסף מתוך האלבום הקרב של מאייר הות'ורן; רמיקס של כוכב פסטיבל סונאר ג'יימס פאנטס להרכב האינדי Fortune; ומאוחר יותר קטע דיסקו-בוגי עתידני של דיים פאנק.
"Raw Cut #5" של Motor City Drum Ensemble, אחד ממפיקי ההאוס החמים של השנה האחרונה, עם קטע דיפ-האוס איטי שעוטף ביט א-לה מודימאן בסימפולים של ענקי הסול מרלנה שו ומרווין גיי.
"Esthian 5" ההיברידי של פלואטינג פוינטס, עוד מפיק מדובר, שייצא בקרוב באוסף השני של פרויקט Burnt Progress לבית CDR, בניצוחו של טוני Wha-Chu-Ku, שבעצמו מופיע השבוע עם קטע נוסף וקשה להגדרה מהאי.פי המדהים שיצא לו לאחרונה.
ולמי שמחפש חומרים חדשים באווירת פליינג לוטוס שימו לב ל"ספייס אקס" של בלו דייזי שמופיע לקראת הסוף ומסביבו קטעים של מאונט קימבי ופנינת דאונטמפו של מפיקי הדראם אנ' בייס אינסטר:מנטל ו-D-ברידג', שלושתם במעין אווירת דאבסטפ-לא-דאבסטפ.