המארינה באילת

בשמלה אפורה קצרה, מחשוף מדויק וכריזמה מהסוג שקשה להאמין שנרכש על ידי שנים בודדות של ניסיון מקצועי, מנצחת מארינה מקסימיליאן את תנאי החום הכבדים באילת. במופע שהעלתה אמש כחלק מפסטיבל הג'אז, ממ"ב הוכיחה שייכות לז'אנר ונתנה לחופש של העיבודים להוביל אותה מ "Silence" המעולה שפתח את הערב ועד "מורין" שסגר אותו. בכולם, ממ"ב סרבה לסמן את גבולות הבמה או הקול ונתנה למוזיקה לקחת אותה אל מעבר לאותם הסטנדרטים המוכרים של הג'אז.

הרבה מההישג מיוחס לא רק לווירטואוזיות של ממ"ב, לפרקים פסנתרנית, לפרקים ווקאליסטית ולעתים רק מעודדת של עצמה. להקת הליווי שלה - עם אורן סלע ויונתן אלבלק הקבועים לצד אביב כהן וחגי כהן מילוא שהגיעו במיוחד מניו יורק למופע - סיפקה לה גב חזק להישען עליו ברגעים של חוסר ביטחון, כזה שטבעי לזמרת שמבצעת שירים שהקהל נחשף אליהם רק בהופעות. אלבלק על הגיטרה החשמלית הוא המנוע המרכזי מאחורי סוכריית המנטה שמארינה מציעה למוזיקה הישראלית, כיוון שהוא מייצג בנגינה שלו את אותה הרוח של ממ"ב – תזוזות תכופות בין סגנונות והפגנת שליטה וידע בכל אחד מהם עד לתוצאה כמעט עילאית.

אלא שהיעדר המיקוד הקרייריסטי של ממ"ב מונע ממנה את התענוג של מאזינים קשובים באמת, שיכולים לנוע בין שירים חדשים למוכרים בתנודות סבירות. ממ"ב היא מוזיקאית בחסד עם עין טובה לכישרון כתיבה ועיבוד שיכולים לחזק אותה, אולם אפילו היא לא יכולה לנצח את הצורך של הקהל בעוגן ולכן, למרות איכות הופעה משובחת, מארינה חייבת להתחיל להנציח את הפעילות שלה.

דווקא האלמנט הקבוע בהופעותיה של בלומין, האלמנט המרקיד, היה חסר בהופעה, אם כי לא בהכרח היה בו צורך בהופעה הספציפית הזו. די די ברידג'ווטר, שהופיעה מיד אחרי בלומין, ניצלה את הואקום באופן עילאי ונתנה לקהל הזדמנות להתיר את קשר הזיעה בין הישבן לכיסאות הפלסטיק ולשתות מעט מהקול המדהים שלה. גם בגיל 59 ברידג'ווטר הופכת קלישאה ערומה כמו "בסמה מוצ'ו" ל"קטע שאולי עזר לאבא ואמא שלכם ליצור אתכם", כפי שהפליאה לנסח זאת ברידג'ווטר עצמה. את החלל שבו ממ"ב נעדרת גוף יצירה שישחרר ממנה את האלמנט המנענע, ברידג'ווטר מלאת הניסיון השלימה לערב לא רע בכלל בסייסטה שבעיר הדרומית החמה. .