פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      חשבנו עושים חיים

      אווירת המילואים של "מועדון לילה" קיבלה אמש זריקת מרץ עם הגעתה של בר רפאלי. וזה לא נגמר שם. הילית וולברג פקידה פלוגתית

      אז "מועדון לילה" שברו אמש את חוק ה"מוקדם מדי?" עם שלל בדיחות בטוב טעם על ביתור גופות. טוב שהם עשו את זה, לא רק כי מותר וכדאי לצחוק על הכל, כי אם בעיקר בגלל הגיבוי שהם נותנים למשפט הבא - אתמול, בסמוך לשעה 21:00, בערוץ 2, מצאה המשטרה חלקי גופה מבותרת. על המקרה הוטל צו איסור פרסום, אבל כל מה שאנחנו יכולים להגיד לכם עד כה זה שהחלק שנמצא היה לשון. כן נאמר לכם שהיא שייכת לבדרן בשם אבי נוסבאום, אך הצו אינו מאפשר לנו לחשוף כמה עמוק מצאו אותה ובתוך איזה איבר. ולעניין אחר לגמרי, בר רפאלי הגיעה אתמול ל"מועדון לילה".

      מפגן הזלת הריר סביב בר בתכנית אמש - עם בדיחות בסגנון "כאב לך כשנפלת מגן עדן?" ו"אבא שלך גנן?" - מובן ומקובל מצד אחד, אבל קשה להתעלם מכך שהוא מחזק את אווירת המילואימניקים ששבועיים לא ראו בחורה ושכחו את האשה שלהם בבית (או בחדר החדשות), ששולטת בלוח השידורים של קשת. זה לא קשור לשוביניזם או פמיניזם, שריפת חזיות או חזירות; מדובר בעובדות יבשות. ואווירת הבט"שית הזו מתחילה להמאיס את עצמה עוד יותר כש"רמזור" משודרת מיד אחריה. ובמיוחד כשהיבול של הזכיינית בערבי הקיץ האחרונים נע בין אלו ל"מסודרים" - עוד סדרת גברים מובהקת - חבורת ה"בכיף" מערוץ ביפ החוסה תחת זרועותיה השריריות של "קשת" ו"סיימון", גם הוא ממשפחת הצחוק. אם גירבוץ ספונטני התעורר בכם, או אולי איזה געגוע בסתר למעטפה צבאית מפתיעה בתא הדואר, זה כנראה טבעי.

      עונות אחרות בשנה, שמוצפות בתכני "אמאלה", "אמא מחליפה", "סופר נני" או "האקס המיתולוגי" הנשכחת, לא מקלות על קבלת האג'נדה המילואימניקית על המסך. ההפך. הן רק מוכיחות את מצבי הקיצון המגוחכים של סקאלת המינים השולטת בערוץ. בכל זאת, בין הפגנת האון של תומר לוי למשברי האולטרסאונד של אמאלה, אף פעם לא תהיתם אם אפשר לקבל קצת יותר ממה שביניהם? וזה לא שאני מכוונת את הממיר לערוץ "She", תכניות סגנון חיים עם סיגל שחמון או מרתון של "עקרות בית נואשות". רק תנו לי קצת עומק.

      רחב, לא נמוך

      מספיק להפנות את האצבע להפקות המקור של הכבלים (בעיקר) והלווין (קצת פחות). "בטיפול", "פרשת השבוע", "תמרות עשן" ו"רביעיית רן" - כל אחת מהן פונה למכנה משותף רחב יותר (שימו לב - רחב, לא נמוך), של צופים. מאפשרת לכל אחד ואחת להזדהות עם מגוון דמויות, עמוקות יותר ופחות, מצחיקות יותר או פחות, נשים גברים וחיות מחמד, מבלי להקריב את נשמתן על מזבח הסחבקיה הטסטוסטרונית. אלו סוג התכניות שאמורות למלא את הפריים טיים שלנו, בין הריאליטי, לחדשות, לספורט וכן, גם בין "מסודרים" ו"רמזור" ו"מועדון לילה". העניין הוא הרי לא איכות התכניות, אלא התמהיל.

      כשזה יקרה, אז בואה של בר רפאלי ל"מועדון לילה" על תקן הצ'ופר לחיילים, יחליק טוב יותר בגרון מקרקר צבאי סופח רוק. זה מותר וחשוב לבקש שהגוון של הטלוויזיה הצבעונית שקנינו בדיוטי פרי, לא יהיה אחיד. או לפחות לא רק אדום, כחול וצהוב.