מה שהילדים אוהבים

Volcano Choir הוא ההרכב החדש שהמבקרים הולכים להישפך עליו. מדובר בפרויקט צד של ג'אסטין ורנון (חביב העיתונאים של שנה שעברה עם Bon Iver) ושל הלהקה הקצת פחות מוכרת Collections of Colonies of Bees, וביחד הם עושים פחות או יותר את מה ש-Bon Iver עושה לבד: מוזיקה ממש יפה, עדינה ומקסימה, שלמרות כל האיכויות שלה לא באמת חודרת עמוק ללב. הקטע הנ"ל קצת יותר מלהיב מהשאר, ואם אתם אוהבים גם את הרגעים האחרים עד מאוד, אל תדאגו - תמצאו שותפים אחרים שיחלקו אתכם את האהבה הריקה הזו.

אם אתם רוצים משהו שהוא גם מדהים וגם חודר ללב, אטלס סאונד (ברדפורד קוקס מדירהאנטר) הוא התשובה. בניגוד ל-Bon Iver, למוזיקה שלו - כמו לזו של כל כנופיית דירהאנטר - יש רבדים ועומקים שעוברים את כל שכבות ההייפ, ולשמחתנו האלבום החדש של אטלס סאונד בדיוק דלף. קוראים לו "Logos" והוא יפהפה. רוצו למצוא אותו.

לפני ההופעה של Why? בארץ, כשהתקשרתי לראיין את יוני וולף, הוא סיפר לי שממש כרגע, תוך כדי השיחה, הוא עובד על מיקס סופי לשיר בשם "Canada" שהוא הקליט ביחד עם Themselves - והופ! הנה הקטע הזה הגיע לרשת. היתי אומר לכם כמה שהשיר טוב, אבל לכו תאמינו - אני משוחד, סך הכל, הייתי חלק מהיצירה של הדבר הזה.

אם יש משהו כזה שנקרא "האמא המושלמת" כנראה שהוא מתחבא בתור קרן או, הסולנית של היה יה יז. היא אוהבת, אכפתית ומלטפת, אך יודעת להיות קשוחה כשצריך. היא מגניבה באופן לא פתטי וזה בכלל לא מביך להודות שיש לך תסביך אדיפלי כליפה. אם היתה לי הזדמנות, הייתי מחליף את אמא שלי בה מבלי להניד עפעף. בכל אופן, עכשיו קרן או מנצלת את היכולות האימהיות שלה בפסקול של "Where the Wild Things Are", כשהיא שרה עם הרבה ילדים ומסבירה להם מהי אהבה באווירת "בלי סודות" רוקיסטית משופרת.

כנראה שהדבר שהמבוגרים הכי אוהבים בעולם זה את ג'ואנה ניוסם, אבל מה שמעט מהמבוגרים יודעים - ובטח שכמעט אף אחד מהילדים יודע - זה שלפני שהיא הפכה לדבר הכי חם באינדי, היא היתה בכל מיני להקות קטנות ולא ידועות. אחת מהן זו ה-Golden Shoulders, ובשיר הנתון, שיצא ב-2002, אפשר לשמוע אותה שרה קול שני ומרימה את האווירה. איזו מלכה.

זהו. זו הפעם האחרונה שיהיה במדור קאבר של בק לשיר מאלבום הבננה של הוולווט אנרגראונד. כי די - הכיף נגמר והאלבום המלא מצא את דרכו לרשת. "European Son", הקטע הסוגר, הוא היחיד מבין כל הקאברים שלא יצא לפני הדליפה. תיהנו ממנו כל עוד זה נמשך.

לפני יותר מחודשיים התפרסמה פה גרסת דמו לשיר הנ"ל, אותה הרייבונטס שיחררו לטוויטר בכדי לקבל עליה פידבק מהמעריצים. עכשיו הגיעה הגרסה הסופית עם כל השיפורים המוצלחים שהוצעו. איזו גרסה עדיפה לדעתכם?

"Born Again Revisited", האלבום החדש של הטיימס ניו וייקינג דלף לפני מספר ימים והוציא ממני איזה שלושים פעם את המילה "וואו". זה כל כך טוב שהייתי רוצה שיהיה לי גאראג' בבית ושהטיימס ניו ויקינג יהיו בו כל הזמן - ינגנו בלי סוף ויגישו לי שפורפרות של דבק להסניף.

נראה שלא נצטרך לחכות עוד הרבה זמן לאלבום החדש של נו אייג'. הנערים האנרגטיים האלו בכלל לא מבלים על הסקטבורד הרבה כמו שאתם חושבים - הם אפילו לא עוזבים את האולפן. טוב, אולי רק כשנגמר להם הרטלין והם צריכים ללכת לבית המרקחת.

הילדים אף פעם לא נפלו מהטריק הממוחזר של ג'יימי טי. הוא נופל בחריץ שבין הסטריטס לארקטיק מאנקיז ולא מתקרב לאף אחד משני אלו. אבל, לכל כלל יש יוצא מן הכלל והפעם - עם שיר על זמר הרגאיי צ'אקה דימוס - הוא פגע ועשה שמח.

הרגע הכי שמח של השבוע היה כשגיליתי ש-"Blueprint 3", החדש של ג'יי-זי, דלף במלואו לרשת. ג'יגה הוא אחד מהקיסרים של העולם. זו עובדה. וממה שהספקתי לשמוע, הוא לא מאכזב גם הפעם. מה שבאמת מדהים היא הפתיחות של ג'יי-זי, וההבנה שלו לכך שיש חיים מעבר להיפ-הופ - או כמו שהוא שר בשיר הנ"ל, "אני מדבר על מוזיקה/ אני לא מדבר על ראפ" ו-"אני לא מנהל את הראפ יותר/ אני מנהל את המפה". רק שתבינו, מתארח כאן לוק סטיל מ-Empire of the Sun ולפני מספר ימים ג'יי-זי אמר שלהקות כמו גריזלי בר צריכות להשפיע על הסאונד של ההיפ-הופ. וזה מגיע ממולטי מיליונר שסוחר בבורסה. אם הוא רק היה זורק את ביאונסה ומתחתן עם קרן או, הייתי רוצה לקרוא לו אבא.