אללה ירחמו

מאז ששמעתי שהוא בנה לונה פארק בבית ושהוא קורא לאחוזה שלו נבר-לנד, או ווטאבר, הבנתי את מי מייקל ג'קסון מזכיר לי. את דמות הרשע המטורף המתחלף מסרטי ג'יימס בונד המתכנן להשתלט על העולם. פעם ד"ר נו, פעם גולדפינגר, פעם מועמר קדאפי ופעם מייקל ג'קסון. יש לו הכל: כסף (המון כסף), את הפסיכיות (יכול להיות שהשמועה על החיים בבועה היתה מוגזמת, אבל למה לא מפיצים שמועה כזאת על מיק ג'אגר?), אפילו סטייה התנהגותית קטנה (בוא חמודי, לאבא יש ביצת הפתעת בשבילך), רצון לשלוט בעולם (אני לא כיניתי את עצמי "מלך הפופ"), וכבונוס – פגם אחד באישיות (בעצם, שניים): הוא קצת אימפוטנט והוא טיפה'לה (אבל לא באופן מורגש) אהבל.

הקליפ האחרון שלו, בו הוא ומייקל מדסן נאבקים על לבה של איזו בימבולינה, הוא מצרך קאלט אמיתי. מייקל חנוט בחולצת אילן שושן – עם צווארון אדום משולש ומוגזם – כובע פיליפ מארלו ונעלי פרד אסטר. הוא חמוש ב-moon-walk ובשני אהבלים לייט. מולו מייקל מדסן ("כלבי אשמורת", כן? אח של וירג'יניה, כן?) באימפרשן שלו לפולי גליאטרי, חושק גם הוא במתוקונת. מתחת למעיל הוא מחביא קצוץ קנה חצי אוטומטי. מייקל מחביא שתי אטריות – אחת ביסלי ואחת מקרוני. רפויות משהו.

מייקל לוקח, אין אפס. אמינות בפרסום, כמו שאמרנו.

והמחשבה, המחשבה על כך שהאיש הזה שלט פעם באייטיז, שהגומי לעיסה הזה (שכותב טקסטים עם שגיאות כתיב) גרם פעם למעריצות ממין נקבה להתעלף, רק בגלל שכל רבע שנייה אחז במפשעה שלו כאילו שחטף מנדבושקס. אמא'לה, מייקל עושה כאילו הוא מגרבץ! תחזיקו אותי, אני (קרוב לוודאי) הולכת להתעלף. אמא'לה, מייקל עשה פרמננט! תחזיקו אותי, אני חייבת לשים יד על הקונדישינר שלו. אמא'לה, מייקל עשה קונסטרוקציה באף (ובעצמות הלחיים ובפיגמנטים וב... טוב, לא חשוב)! תחזיקו אותי, אני חייבת לשים קצת סיליקון בשפתיים. מישל פייפר היא המייקל ג'קסון של הבלונדיניות. ואולי בעצם שר היא המייקל ג'קסון של הברונטיות. בכל מקרה, היה לו פעם פוסטר ב"להיטון". אפילו תליתי אותו בחדר. בילי ג'ין, היי-היי (יד למפשעה).

והמחשבה, המחשבה על מה מכונת התדמית השטנית של יצרני אבק הכוכבים, בשילוב המגה דולרים, בשילוב מנגנון ההדחקה הכי מפותח בהיסטוריה מאז ג'ינג'יס חאן, בצירוף מערכות תקשורת ההמונים המטורפת, בשילוב הטמטום של טווח הגילאים 12-15, ביחד עם אבא מתעלל, ביחד עם ילדות לצד ג'נט, ג'רמיין ולה-טויה, המחשבה על מה הניסיון של אדם למחוק את זהותו ואת גזעו עשה לו, היא – אחרי הכל – עניין עצוב למדי. ואם כסף הוא כבר לא העניין, וגם המוזיקה לא משהו, אפשר לומר שמייקל ג'קסון מצוי עכשיו בשלב של הקריירה בו הוא מריץ מופעי צדקה לעצמו. בכיכובו. אל תנסו את זה בבית. ובטח שלא עם הילדים.