פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      קבוצת תמיכה

      חנה לסלאו, שרגילה למלא אולמות במופעי יחיד, היא רק חלק מתנועת אמני הסולו שזורמים עם השינוי ומצטרפים לפאנל. "אמן שלא מתחבר לצעירים, סופו להתפייד"

      חנה לסלאו מעט לחוצה לפני פתיחת העונה החדשה של "צחוק מעבודה", הערב בערוץ 2. "הציעו לי להצטרף כמעט ברגע האחרון", היא מספרת "ואני אוהבת את הלחץ הזה. אבל כשהסתכלתי על הקהל כמעט קיבלתי חום מכמה שהם צעירים וכמה הציפיות מפאנל הן שונות. מה אני אגיד לך, מסתבר שהומור זה הומור. אמנם יש עניין של גילאים בכל מה שקשור למה גורם לך לצחוק, אבל לא סתם בפאנל אני היחידה בלי כרטיסיות. נתנו לי להיות פריסטייל".

      החשש של לסלאו שהתבדה, מבטא אולי את התופעה המוכרת לאחרונה, שאפשר לראות בתכניות פאנלים - כמו "שבוע סוף" ו"צחוק מעבודה" - והיא ציוות בדרנים שאלו מביניכם שמעל גיל 30 זוכרים בוודאי איך מילאו אולמות במופעי יחיד, למרקם קבוצתי עדין בו הם בהכרח נאלצים לוותר על הסולו שלהם לטובת הצלחת הפאנל. כך למשל עם אלי יצפאן ב"שבוע סוף" וכך גם עם לסלאו ויעקב כהן, שמצטרפים לעונה החדשה של "צחוק מעבודה".

      "אתה רואה שגם ב'שבוע סוף' כשכולם הרימו גבה, אנחנו מסיימים עונה שניה עם יצפאן בלי שום תקריות והרבה תגובות מצוינות להשתלבות של יצפאן בפאנל", אומר מפיק "שבוע סוף" ו"צחוק מעבודה", יואב גרוס. "גם יצפאן, גם חנה וגם יעקב, הם אנשים שנמצאים בשלב בקריירה שבו הם לא צריכים להוכיח ולא אכפת להם לפרגן ולהיות חלק מהפורמט".

      מתכוננים לכך מראש? עושים עם הטאלנטים האלו עבודת הכנה לקראת השינוי הזה?

      גרוס: "באופן טבעי ברור שיש הכנה מראש, אבל עדיין לא משנה מה תעשה, קורה מה שקורה. אני חושב שעבודה קבוצתית היא דבר שנבנה, ככל שההיכרות עם החברים בה יותר עמוקה, התוכנית רק מרוויחה את זה ונהיה רק יותר נעים להיות חלק ממנה. בנוסף, צריך לזכור שגם בתוכנית פאנל לכל אחד יש הקטע שלו שמייחד אותו, כך שגם הוותיקים מרוויחים את כל העולמות".

      "בתוכנית קצת חששו מההשתלבות שלי, כי אני בכל זאת פולניה", מספרת לסלאו. "פחדו שלא יתנו לי לפתוח את הפה, אבל אני אחת כזו שאם צריך לתת מקום, אני נותנת מקום. אני הרי באה מתיאטרון ושם יש עניין של נתינת מקום לפרטנר ובסופו של דבר הבנתי את הדינמיקה וזה עבד מצוין. הטלוויזיה היא דבר כלל ארצי שכולם רואים, ולכל המשפחה. רוצים גם נשים וגם מבוגרים. הבאנו באלאנס של אבחנות מגיל מסוים וזה לא מוריד – זה רק מחמאה להם ורק לי".

      לא חששת שמדובר בעצם בירידה במעמדך, מאמנית סולו בכירה לחלק מפאנל?

      "אני אכן אדם סוליסטי מטבעי, אבל למה בעצם לא להיות בקבוצה, אם היא קבוצה טובה? הרי גם יצפאן שיחק בתיאטרון ובוודאי שיעקב כהן, כולם היו חלק מקבוצות וכולם יכולים לחזור לשם. עבורי לשרוד כל כך הרבה שנים, להיות עדיין כל כך רלוונטית, עומדת בקצב ומפתיעה בפאנל של צעירים – זה נהדר. אמן שמתעקש ולא קורא את המפה ולא מתחבר לצעירים לדעתי סופו להתפייד".

      גם גרוס מסכים שהצטרפות של כוכבים וותיקים לפאנל היא פשוט עדות לאותה קריאה נכונה של המפה, ולא למחילה על הכבוד. "אם תבחן את ההתפתחות של התעשייה, אין תוכניות שמובלות על ידי אמן בודד, זה לא קיים יותר", הוא אומר. "זו אבולוציה של הטלוויזיה, אני חושב שבמובן הזה ההשקה של 'ארץ נהדרת' שינתה את התחום, כי היא הכניסה את עניין הסופר-גרופ, שיום לפני עלייתה, כל אחד מהפאנל שלה יכול היה לסחוב תוכנית יחיד. ברור לכולנו שאסי כהן יכול לסחוב תוכנית לבד, ברור גם שטל פרידמן יכול. היום גם הטאלנטים הוותיקים התיישרו לפי הקו הזה".

      בוודאי יש טאלנטים יותר בעייתיים בתחום.

      "באמת ובכנות, אני לא חושב שיש דבר כזה. מי שמצחיק ומי שטוב יתאים לעבודה גם בפאנל. בסופו של דבר, אדם יודע שההצלחה שלו תלויה בהצלחה של התוכנית. כל אדם יש לו אינטרס שגם העניין הקבוצתי לעבוד, אנשים עם ניסיון מבינים את זה, אנשים חסרי ניסיון כנראה שלא".