נו, ההוא מהזה: טיי בורל

טיי בורל נולד ב-1967 בגראנטס פס אשר באורגון, אולם תפקידו הקולנועי הראשון ב"Imdb" ("אבולוציה" של אייבן רייטמן) הופק רק בשנת 2001 ועל כן בורל נמנה על "ההם מהזה" שטרם קבעו את מעמדם בזכרון המשני שלנו ועדיין מפנטזים על תפקיד ראשי בעתיד. לאחר "אבולוציה" בורל המשיך לתפקידים קטנים בסדרות הטלויזיה "חוק וסדר" ו"הבית הלבן" ואף השיג לעצמו תפקיד זעיר בסרט "בלאק הוק דאון", המתגלה לאט לאט כ"סרט עם כל השחקנים בעולם" (בחיי שראיתי אותו שוב לפני חודשיים ולא שמתי לב שהוא שם). דווקא הגדול יותר (והמעולה, הרחבה מיד) כ"סטיב", בחידוש של זאק סניידר ל"שחר המתים" מ-2004, היה זה שסידר לו תפקידים בסרטי קולנוע בשלוש השנים שאחריו ומאז נוכל לזהות אותו בסרטים כגון: "אוצר לאומי 2", "פרס של טיפשים" ו"בלב העמק". לבורל יש חזות אינטלקטואלית וכזו שמשתמעת לשני פנים בהקשר לזהותו המינית. בשנה הבאה (בלי נדר) יככב בסרט של דאג לימן.

ממש בתחילתו - כלומר, לפני כותרות הפתיחה - של סרט הזומבים הטוב ביותר שנעשה עד היום, אנה (שרה פולי) אחות בבית חולים חוזרת הביתה לחבר שלה, רק בשביל לקום בבוקר שלמחרת ולגלות (בדרך מאוד לא פתאומית) שכל העולם הפכו לזומבים קניבלים, שבניגוד לזומבים שאתם מכירים, יכולים לרוץ. מהר מאוד מוצאת את עצמה אנה בקניון עם קנת' השוטר (וינג ריימס), אנדרה הפושע (מק'יי פייפר) ואשתו ההריונית. הנגלה הבאה של הניצולים שמגיעה (בקושי) לקניון, כוללת בין היתר את סטיב (בורל) הסרקסטי שמוציא לקנת' הקשוח את כל הרוח מהמפרשים בנוגע לרעיון הצלת אחיו. מלבד היותו מצחיק (בעיקר לנו הצופים) סטיב מצטייר לנו בתור בן אדם די מאעפן ובהתאמה, סופו (שהוא רע כמובן) סוגר מעגל קטן לאנה. דווקא הסירה שלו היא זו שהעניקה לגיבורינו (אלו שנשארו עד סוף הסרט) תקווה מסוימת, אולם אם המשכתם לצפות גם אחרי כותרות הסיום, הבנתם כבר שאין תקווה.

בניגוד לגירסה השקטה האיטית והעדינה (והסינית) של אנג לי, שלדאבוננו לא ענתה על ציפיות מסוימות, גרסתו של לואיס לטרייר, שהיא ברובה סיקוול אך גם קצת רימייק, היא כולה על טהרת האקשן ובאסה. ברוס באנר (אדוארד נורטון), דייר קבוע בדרום אמריקה מאז סופו של הסרט הקודם, מנסה לעבוד על התקפות העצבים הקטלניות שלו דרך מיילים חשאיים עם האהבה הלא ממומשת שלו, בטי (ליב טיילר). בלאונרד (בורל), קולגה של בטי, אנחנו פוגשים לאחר הגירתו של באנר חזרה לגבולות ארצות הברית ולמרות נכונותו לעזור לגיבורנו, הצופים חושדים שמא נאמנותו מוטלת בספק. כאשר הסוכן אמיל בלונסקי (טים רות') צמא הכח וזה שממונה על תפיסתו של באנר נכנס לתמונה, לאונרד יוצא ממנה, אבל משאיר אותנו עם טעם רע.

לאוליביה (ג'ניפר אניסטון) שזה מכבר איבדה את עבודתה והחלה לחלטר כעוזרת בית יש כמה וכמה בעיות: חברותיה הקרובות כריסטין (קת'רין קינר), פראני (ג'ואן קיוזאק) וג'יין (פרנסס מק'דורמנד), כולן נשואות ומרוויחות הרבה יותר כסף ממנה, היא אובססיבית לגבי חברה לשעבר (הנשוי) למרות ידיעתה שלא יצא מזה כלום, והיא לא יכולה להיפטר מההרגשה שהבחור החדש שהיא יוצאת איתו, מייק (סקוט קאאן), מנצל אותה. כל מה שנותר לה, הוא להרהר בבעיות של חברותיה (להלן, בעיות של עשירים) בין היתר הגירושים הקרבים והבלתי נמנעים של כריסטין מבעלה והחשד הגובר שאהרן (סיימון מק'ברני) בעלה של ג'יין הדכאונית, הוא הומוסקסואל. אותו אהרן, לקראת סוף הסרט פוגש באהרן אחר (בורל), גם הוא מאוד מתעניין בבדים ואיך הם נושמים עם העור וגם הוא לא מבין למה כולם חושבים שהוא הומו. בין שני הסטרייטים המוצהרים הללו מתפתחת חיש מהר ידידות מופלאה, שעד סוף הסרט לא ממש מסבירה את עצמה. את אי הוודאות המגדרי, מדגים לנו בורל בשיא המקצועיות.

דן (דניס קוויד) מנהל מגזין ספורט מצליח בגיל העמידה, מופתע לגלות (אחרי השתלטות תאגידית עויינת על מגזינו) כי את עבודתו, משרדו ומקומו הולך לקחת לא אחר מאשר קרטר (טופר גרייס) שצעיר מספיק בשביל להיות הבן שלו. כדי להוסיף חטא על פשע, נראה שבתו של דן, אלכס היפה (סקארלט ג'והנסן), מעוניינת בבחור הצעיר. קצת אחרי תחילת הסרט (מתי שמתחילים הפיטורים) אנחנו פוגשים את אנריקה קולון (בורל) שמסביר לדן על השינוים במשרד ונראה די רגוע מכל העסק. דווקא כשמגיע תורו ללכת, הצהרות כמו "נראה אותכם מסתדרים בלעדי!" עפות לחלל האוויר, אולם משמחתם הרבה של חבריו לעבודה ("אולי בכל זאת יש אלוהים?") אנחנו מבינים כי אין דבר שהם היו רוצים יותר לנסות. לבורל תפקיד די קטן ב"בחברה טובה" ומעט מאוד דיאלוג. החליפה שלו, התסרוקת שלו וחיתוך דיבורו מספיקים בשביל שנחליט שאנחנו לא אוהבים אותו.