בזמן ששאר עולם הדאנס המשיך קדימה (כלומר אחורה, למסע שורשים), הטראנס הפסיכדלי ממשיך בשלו, כלומר לנסות ליצור את הפסקול המושלם לעתיד הסייבר-פגאני-פוסט-אפוקליפטי-קרחניסטי שממתין לכולנו מעבר לפינה בשנת 2012.
"ניו פרונטירז" הוא דיסק האוסף השני בעריכת גידי "חובק עולם" (שזה ארגון טראנס גלובלי, שכולל תקליטנים, אמנים, תפאורנים וכו'), והוא יוצא בלייבל אוסטה. על העטיפה יש ציור של איש בחליפת חלל עם משקפי וירצ'ואל ריאליטי על רקע חללית. רוב הקטעים הם של יוצרים ישראלים כמו בי.אל.טי, אליאן פרוג'קט, פסיי קראפט וגם גידי עצמו שמשתתף בשלושה מהקטעים. המוזיקה היא טראנס פסיכדלי מסיבתי מלא באפקטים חלליים, שריטות, הצעדות, ציקצוקים וזימז'וז'ים.
אם 2001 היתה מה שהבטיחו לנו שתהיה כשהיינו ילדים (כלומר שנסתובב בחליפות עשויות נייר כסף עם שנורקל ושנדבר בקול מתכתי), "ניו פרונטירז" היה הפסקול לדיאלוג בין שתי בובות גרב ממאדים, גרובות על ידיה של אפי בן ישראל בפרק של "פרפר נחמד: הדור הבא". זחל זחלילי. זחל זחלילי. אבל כידוע, העתיד הוא כבר לא מה שהיה פעם, מה שאומר שהדיסק, מסיבת פול-מון מרוכזת בשבעים ומשהו דקות, יוכל בינתיים לשמש מצוין כל טראנסאווי בהסתובבויות עם האוטו. רק זהירות בסיבובים, שהסייבר-צ'ילום לא יעוף מהחלון.
גם בדיסק החדש של דלתה הגרמנים אנחנו בחלל. הוא מתחיל באווירה אפילה ומרחפת, ואז קול נשי בלונדיני מזהיר מפני סופת אסטרואידים שהולכת להתרסק בכם, המאזינים. הדלתה הוא הרכב גרמני שכולל גם את מרקוס מ"אקס-דרים", ושחתום על כמה להיטי טראנס ענקיים, שהמוכר בהם הוא "אז א צ'יילד". "סנד אין... סנד באק", החדש שלהם, למרות סיפור המסגרת האופייני, דווקא נמנע מהרבה מהשטיקים הפסיכדליים הרגילים והולך לכיוון מאוד טקנואידי, כשהמקצבים בועטים מקדימה והמלודיות מהדהדות מאחור.
ספינת החלל תינצל בסופו של דבר מסופת האסטרואידים ותמשיך בחיפוש אחרי ציויליזציות אינטליגנטיות שכבר הגיעו לשלב המצאת הלונגי, אבל כל מה שיימצא בדרך הוא חורבות אחרי אסון גרעיני - כמו כדור הארץ שנשאר מאחורה. דלתה, הרכב הבית של החללית, מנעימים בינתיים בלובי את זמנם של הנוסעים בנעימות מכונות תפירה ומלודיות אפוקליפסה נוגות, כרקע לביטים המלוכלכים. האפקט המתבקש מתקבל דווקא בגלל שאין כאן דרמות גדולות כנהוג בז'אנר, אבל מצד שני, בימים אלה כבר לא צריך להרחיק למדע בדיוני בשביל תחושות "סוף העולם מתקרב". אפשר לצרוך אותן בדוכן העיתונים הקרוב למקום מגוריכם, וגם אם שרית חדד ברקע, ולא הדלתה, האפקט הוא אותו אפקט. זחל זחלילי.
העתיד הוא לא מה שהיה פעם
18.12.2001 / 10:44